נוהל של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מונע תיעוד של שוטרים שנחשדו בפלילים והתיק נגדם נסגר - בניגוד לאזרחים שבנסיבות דומות, הרישום הפלילי שלהם עשוי להיות "מוכתם" לשנים רבות. זאת, גם במקרה בו שוטר ואזרח מתלוננים זה על זה. נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, קבע כי מדובר באפליה אסורה של אזרחים לעומת שוטרים, והמליץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבחון את שינוי הנוהל.
עורך דין שפנה לרוזן התלונן כי כאשר נפתחת חקירה פלילית נגד שוטר, אך בסופו של יום מוחלט לסגור את התיק, הדבר לאו דווקא נרשם במרשם המשטרתי. התוצאה היא שלתיקים רבים שהתנהלו נגד שוטרים, אין למעשה זכר - לא בזמן השירות ולא לאחריו.
הפרקליטות השיבה לנציב רוזן כי מדיניות זו של מח"ש התקבלה כנוהל ב-2009 על ידי מי שהיה אז המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן. על פי הנוהל, למעט במקרים מסוימים, אין לתעד ברישום המשטרתי תיקים שנסגרו על ידי מח"ש בעילות של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, ועסקו בשימוש בכוח על ידי שוטרים או בפעולות שהתבצעו תוך כדי מילוי תפקידם מול אזרחים - כדוגמת איומים, גניבה, מעשים מגונים וכדומה.
אל תפספס
בנוהל נכתב כי ההצדקה לקיומו היא שבניגוד לאזרחים, שימוש בכוח הינו כלי עבודה של שוטרים, שנאלצים להגיע במסגרת תפקידם למגע גופני עם אזרחים. נימוק נוסף הוא שהפוטנציאל להגשת תלונה נגד שוטר, בתיקים הנוגעים לביצוע פעילות שבמסגרת מילוי תפקידו, גבוה יחסית.
לאור תגובת הפרקליטות, בחן רוזן את הנחיות פרקליט המדינה הרלוונטיות, וכן את דוח מבקר המדינה שפורסם בנושא בשנים האחרונות. הוא הגיע למסקנה כי ממילא המדיניות של מח"ש לפתיחה בחקירה הינה "צרה ומצומצמת". לדבריו, "כבר בשלב הראשוני, בו מובאת תלונה למח"ש, קיימים גדרות ומכשולים לא מבוטלים, מכוח הנחיות או נהלים, אותם יש לצלוח, כדי להגיע להחלטה על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר".
לטענת רוזן, הקושי בפתיחת בחקירה פלילית נגד שוטר, לצד היעדר התיעוד של חקירות פליליות שנסגרו, "מובילים בהכרח לתיעוד מועט וחסר של תיקי חקירה סגורים נגד שוטרים, אשר עניינם הסתיים מבלי שאלה נוכו מכלל אשמה". הנציב הוסיף כי "בהעדר רישום משטרתי מסוג זה, מיטשטשת הדרך לעקוב ולפקח אחר אנשי אכיפת החוק, אשר יכול ועושים לרעה בסמכויותיהם, ומסכלים את המטרה לשמה כונן המוסד בו הם משרתים. שוטרים, שעל פני הדברים סרחו, ימשיכו לשרת במשטרת ישראל, ואף יכול ויקודמו לתפקידים בכירים, כשאין קול וסימן לעבירות בהן נחשדו בעבר".
זאת אומרת, לטענת רוזן - מח"ש ממעטת מאוד להורות על חקירות פליליות נגד שוטרים, בין היתר באמצעות ביצוע "בדיקה מקדימה" לפני פתיחה בחקירה. בנוסף, גם כאשר נפתחה כבר חקירה, אם היא נסגרה מחוסר ראיות למשל, היא תועלם לחלוטין. קושי זה יכול להביא לכך שכאשר יידון קידומו של אותו שוטר, למשל, לא ניתן יהיה לדעת שהוא נחקר בחשד לאלימות או איומים.
במהלך הבדיקה התברר לרוזן כי על פי הנוהל, תיקים בהם עמדה גרסתו של השוטר מול גרסת האזרח, לא ייכנסו כלל לרישום המשטרתי של השוטר, וזאת בניגוד לאזרח. "ספק רב אם ניתן להשלים עם מצב בו, כאשר ישנן תלונות הדדיות, הדברים יירשמו ויתועדו לחובתו של האזרח, והשוטר ייצא בלא כלום", כתב הנציב.
לדבריו, "הדברים מקבלים הטעמה מיוחדת, נוכח ההערכה הרווחת בקרב עורכי הדין, כי בכל מקרה בו מתלונן אזרח על תקיפת שוטר, מוצא עצמו זה במהרה כחשוד בתקיפת השוטר. רוצה לומר, תיקים המציבים 'גרסה מול גרסה' אינם בבחינת תיקים שנכון, ככלל, להדירם מהמרשם המשטרתי". בסופו של דבר, המליץ הנציב ליועמ"ש לבחון מחדש את הנוהל.