(בווידאו: שוטרים עוצרים צעיר בחולון בשבוע שעבר בגין אי עטיית מסיכה)
הפרקליטות חשפה אתמול (ראשון) טיוטת הנחיה שתקבע מתי שוטרים ששיקרו יועמדו לדין פלילי, ומתי ניתן להסתפק בהליך משמעתי. בין היתר מתייחסת הטיוטה לתופעה של שוטרים שמשקרים למח"ש כדי להגן על חבריהם. "'קשר השתיקה' מקשה עד מאוד על היכולת למצות את החקירה, הוא עלול לגרום לעיוות דין ויכול אף להביא להרשעתו של חף מפשע", נכתב במסמך.
הטיוטה נחשפה במסגרת עתירה שהגישה לבג"ץ עמותת "הצלחה", שיוצגה על ידי עורכי הדין סתיו סער ואלעד מן. העתירה ביקשה לאלץ את משרד המשפטים לגבש ולפרסם הנחיות סדורות שיבהירו את אמות המידה לניתוב עניינם של שוטרים שנחקרו כחשודים בביצוע עבירות פליליות - להליך משמעתי, או להליך פלילי. אתמול הודיעה המדינה לבג"ץ כי במשרד המשפטים בוצעה עבודת מטה שמתחלקת לשלושה ראשים: עבירות מין, שימוש בכוח ודיווחי כזב.
עוד בוואלה!
בעניין עבירות מין, דיווח נציג המדינה כי בתחילת החודש פורסמה לציבור הנחיה שנוגעת לכלל עובדי המדינה - כולל שוטרים - ומתווה את החלוקה בין אכיפה פלילית לאכיפה משמעתית. בין היתר קובעת ההנחיה כי בהחלטה אם לפנות להליך פלילי יילקחו בחשבון, לצד חומרת ואופי החשדות, גם שיקולים כמו משך התקופה בה נעשו לכאורה המעשים, תוצאותיהם ביחס למתלוננת או המתלונן, דרגתו ומעמדו של מבצע העבירה, את הפער בינו לבין המתלונן או המתלוננת והאם ישנם יחסי כפיפות ביניהם.
"ככל שמדובר במעשים של בעלי תפקיד בכיר, בעל מעמד גבוה או בעל דרגה בכירה במקום העבודה, כן תיטה הכף להעמדתם לדין פלילי ולא משמעתי", נכתב. "יש ליתן את הדעת לפערי גיל, מעמד או דרגה בין הנילון לבין הנפגע/ת. ככל שפערים אלה גדולים יותר, וככל שמדובר בניצול ברור יותר של הפער כאמור, כן גדולה יותר מידת הפגיעה ועוצמת האינטרס בהעמדת הנילון לדין פלילי דווקא". על ההנחיה החדשה חתום המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, והיא תיבחן שוב לאחר שייכנס לתפקידו פרקליט מדינה חדש.
בתשובת המדינה שנמסרה לבג"ץ מופיעה גם טיוטת הנחיה בנוגע ל"דיווחי כזב, שקרים בחקירה ובמשפט של שוטרים". בפתח טיוטת ההנחיה נכתב כי "מח"ש נתקלת לא אחת במקרים בהם שוטרים, עוד טרם תחילת חקירת מח"ש, מתאמים גרסאות ומוסרים דיווחים כוזבים בדוח הפעולה או בגרסה שנמסרה במשטרה. החשש הוא, כי דיווחי הכזב ניתנים בראייה צופה פני עתיד ואפשר שאף מתוך כוונה לשבש חקירת מח"ש עתידית. בנוסף, במקרים לא מעטים, שוטרים מוסרים גרסאות כוזבות בזמן חקירתם במח"ש, במטרה לחפות על עצמם או על חבריהם... שוטר המשקר, חותר תחת ערכי היסוד של המשטרה ומביא לפגיעה באמון הציבור בה".
השלב הראשון אליו מתייחסת ההנחיה הוא טרם הפתיחה בחקירת מח"ש, כאשר השוטר כותב דוח על אירוע בשטח, או מעיד עליו בפני שוטר אחר. "שוטר יודע כי גרסתו עשויה להוות בסיס להגשת כתב אישום נגד אזרח, כי המסמך אותו הוא עורך עשוי להיות מוגש לבית המשפט וכי ייתכן והוא יתבקש להעיד בעניין", נכתב בהנחיה. "לאור האמור, קיימת חשיבות עליונה למיגור התופעה של שוטרים המוסרים גרסת כזב בשלב הטרום חקירתי".
על פי ההנחיה, שוטר שעורך דוח פעולה שקרי יזומן, בדרך כלל, לחקירה פלילית. עם זאת, במקרה שהשוטר לא כותב בדוח פרטים שקריים, אלא רק מחסיר ממנו פרטים מפלילים, יש לבחון שיקולים נוספים כגון החשש שהסתרת המידע תביע לעיוות דין או לפגיעה בחפים מפשע. באשר לשוטר שלא כתב כלל דוח פעולה, הנטייה תהיה להסתפק בהליך משמעתי.
בעניין שלב החקירה במח"ש, ההנחיה מבחינה בין שוטר שנחקר כחשוד לבין שוטרים שמוסרים עדות, אך אינם חשודים בעצמם. בדומה להנחייה מקבילה שנוגעת לחקירת אזרחים בחשד לעדות שקר, גם כאן הנטייה היא להקל עם מי שנחקר כחשוד, מתוך הבנה למצוקתו ול"צורך הטבעי שלו להגן על עצמו ולחלץ עצמו מן המיצר".
ככלל, הנטייה תהיה לא לפתוח בחקירה פלילית בחשד לעדות שקר נגד שוטר שמשקר במח"ש בעת שהוא חשוד בעבירה אחרת, אלא אם השקרים הם עלילת שווא שמפלילה אדם אחר. מנגד, כאשר שוטר מוזמן למח"ש כעד ומשקר כדי לחפות על חבריו - הנטייה תהיה דווקא כן לפתוח נגדו בחקירה פלילית.
נציג הפרקליטות דיווח לבג"ץ כי הוחלט שבשלב הראשון ההנחיה תשמש כמסמך פנימי של מח"ש, ולא תפורסם כהנחיה רשמית. לאחר שנה, ועל בסיס הניסיון שיצטבר בינתיים, תישקל האפשרות לפרסם אותה באופן רשמי כהנחיית פרקליט מדינה. בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב כי נערכה עבודת מטה גם להנחיה אשר מבקשת להסדיר את מדיניות מח"ש בנוגע לתיקי שימוש בכוח, לרבות קווים מנחים להבחנה בין דין פלילי לדין משמעתי. על פי הדיווח לבית המשפט, גיבוש ההנחיה נמצא בישורת האחרונה, והיא עתידה להתפרסם בקרוב.