מחשש לכניסת שוטרים לפזורה, רוב הבדואים מעדיפים להרוס את בתיהם בעצמם

(בווידאו: תושבים בדואים מוחים בדרישה לשוויון בבאר שבע, בחודש שעבר)

מרבית המבנים המיועדים להריסה במגזר הבדואי בשנים האחרונות נהרסים על ידי בעליהם עוד לפני מתן צו הריסה נגדם - כך קובע דוח חדש של פורום דו-קיום בנגב. כ-88% מהתושבים סיפרו כי הם מעדיפים להרוס את בתיהם בעצמם ולהימנע מקנסות ומכניסה של כוחות שיטור לכפר.

על פי הנתונים, בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה של כ-146% בכמות הריסות הבתים לפני מתן צו ההריסה, המהווה כשליש מכמות המבנים שנהרסו. בשנת 2019 נהרסו 2,241 בתים במגזר הבדואי.

הדוח מסכם את יחסי הרשויות עם האוכלוסייה הבדואית, וממנו עולה כי בתקופת כהונתו של שר החקלאות הקודם, אורי אריאל, נהרסו 7,939 בתים בכפרים הבדואים. עוד עולה מהדוח כי בשנתיים האחרונות ישנה עלייה בשימוש שהמדינה עושה במערכות צילום, בעיקר באמצעות רחפנים. "האמצעים המיוחדים אוספים מידע על כל חריגת בנייה ומעבירים אותו לרשויות האכיפה", נכתב בדוח. "השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים נגד אוכלוסייה מוחלשת ודלת אמצעים מגביר את תחושת הייאוש והניכור בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב".

נציג המועצה האזורית לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב, חסיין אל-רפיעה, סיפר כי "רק לפני כשבועיים נכנסו לכפר שלנו, יישוב של 4,000 אזרחים ואזרחיות, עשרות שוטרים חמושים כדי להרוס שני בתי מגורים, ומאז הם לא נותנים לנו מנוח. רק כוח הם מכירים". לדבריו, "הם נכנסו לתוך הבתים של התושבים, בתים שבכלל אין עליהם צו, הפחידו את הנשים והילדים והטילו מורא גדול על הקהילה".

אל-רפיעה הדגיש כי הפתרון, שהומלץ על ידי מנהל התכנון, הוא להכיר ולהסדיר את הכפרים הבדואים במקומם. "התושבים הפגינו בבאר שבע, הפגינו בצומת הכפר, ולא יפסיקו להיאבק עד שיוכרו הכפרים. אנחנו דורשים לחיות עם מים, חשמל, מוסדות חינוך מסודרים לילדים שלנו, ובעיקר - שלום וביטחון", מחה.

"מדובר בתקופה הקשה ביותר שידע הנגב, אפילו הקורונה והמשבר הכלכלי לא עוצר את כוחות האכיפה בשליחות הימין הקיצוני", הוסיף. "אנחנו קוראים לשר החדש עמיר פרץ להתעורר ולעודד פתרונות מוסכמים, לא בכפייה ובכוח".

מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב, חיה נח, אמרה כי "הנגב הוא מרחב משותף ערבי-יהודי, שמדינת ישראל מתכחשת אליו. היא יצרה ואקום תכנוני, שביטויו הוא חוסר הכרה בכפרים". לדבריה, "על המדינה לחדול מיד מהמבצע האלים שבו פצחה ברעש וצלצולים - אם בגלוי, ואם במעטה של פיתוח כלכלי, ולהציע פתרונות אמיתיים ומותאמים לאוכלוסייה, שלא כוללים עיור כפוי - שכבר הוכיח זה מכבר את כישלונו".

נח הבהירה כי "המדינה חייבת להפסיק להתייחס לאזרחיה כאויבים, ולהבטיח את מימוש מלוא זכויותיהם לדיור, ביטחון, וחיים בכבוד. הכרה בכפרים הוא הפתרון הצודק, ההוגן והמתבקש".