הרשויות במגזר הבדואי בנגב נמצאות בקריסה כלכלית וחברתית בעקבות משבר הקורונה. התקציבים אינם מספיקים לרכישת ציוד כגון אלכוג'ל ומדי חום, או לתשלומים השוטפים כמו חשמל ומים. חלק מהמועצות מסתייעות בעמותות על מנת לחלק מזון לתושביה, וכמה מהן אף חוששות שלא יצליחו לשלם משכורות לעובדים. הממשלה אמנם העניקה חבילת סיוע של מיליארדי שקלים לרשויות המקומיות, אך עשרות הרשויות הערביות, ובתוכן גם הבדואיות, קיבלו יחד 48 מיליון שקלים בלבד.
ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבאן, נלחם רבות על מנת לעצור את התפשטות הקורונה ביישוב, אך היום הוא כבר מדבר על משבר אחר - המשבר הכלכלי והחברתי אליו נקלעה העיר. "המצב לא טוב. ממש לא טוב", אמר, תוך שהוא זועם על המצב ומתחנן לעזרה כלשהי מצד הממשלה. "ברהט זה כבר היום הרביעי ברצף ללא נדבקים, ובסך הכל אובחנו 58 חולים", סיפר אבו סהיבאן. "אבל הדבר המדאיג יותר זו הקריסה הכלכלית של העירייה בחודש הבא, לא נוכל לשלם משכורות".
בישובים במגזר הבדואי אחוזי ההנחה בארנונה הם מהגבוהים בארץ, ויחד עם הפטור מארנונה לעסקים - נוצר משבר כלכלי עצום. "עסקים לא משלמים ארנונה ואני לא יכול לתת שירות לתושב, אנחנו נקרוס", המשיך ראש עיריית רהט. "הממשלה חילקה מענקים לרשויות המקומיות, וכלל הרשויות במגזר הערבי, הכולל בתוכו את הבדואי - קיבלו יחד 48 מיליון שקלים. יותר מ-60 רשויות ערביות קיבלו יחד מענק סיוע נמוך מזה שקיבלה אילת".
לקריאה נוספת בנושא
אם עוד טרם הקורונה המשבר במגזר הבדואי היה גדול, כעת המצב ממש על סף קריסה. "זאת החצר האחורית של המדינה. אין לי כסף לקנות מדי חום למוסדות החינוך, אין תקציב לאלכוג'ל לבתי הספר שחוזרים לשגרה. יש פה אפליה קשה. ראש הממשלה - שים לב לחצר האחורית שלך. אני לא יכול לשלם חשמל, מים. שום דבר. הסיוע שנותנים לנו מעליב, המדינה עושה מאיתנו צחוק. אנחנו עושים הכל כדי שהאנשים יישארו בבית, אבל זה יתפוצץ. אנחנו מחכים לאורז שמביא פיקוד העורף כמו מדינה ענייה, זאת בושה".
במועצה האזורית אל קסום יש כ-70 אלף תושבים, מתוכם 34 אלף ילדים ובני נוער במערכות החינוך, וחלקם מגיעים מהכפרים הבלתי מוכרים באזור. ראש מועצת אל קסום, סלאמה אל אטרש, הסביר שאין לו כסף לחומרי חיטוי לגנים ולבתי ספר. "הווירוס לא מבחין בין יהודים לערבים. גם אנחנו וגם מועצות ועיריות אחרות במגזר הבדואי לקראת קריסה. קשה למועצה מבחינה חברתית וכלכלית", אמר אל אטרש. "הממשלה החליטה על חבילת סיוע של שני מיליארד ו800 מיליון שקלים לרשויות המקומיות. אנחנו, כלל הרשויות הערביות, מקבלות ביחד 48 מיליון שקלים בלבד. יש לי 134 מוסדות חינוך במועצה, ואנחנו גם נותנים טיפול ועזרה לכפרים הבלתי מוכרים. צריך כסף לחומרי חיטוי, הסעות לתלמידים, ואין תקציבים. הממשלה מתעלמת מהצרכים שלנו".
בערערה שבנגב הגיע המשבר הכלכלי עד למצב שראש המועצה, נאיף אבו עראר, פנה בשבועות האחרונים לחקלאי הערבה כדי שיתרמו פירות וירקות לתושבים, ואף יצא לחלק את הסחורה בין הבתים. " יש לנו 16 חולים ביישוב. אנחנו שולטים במצב מהבחינה הזאת. אך הממשלה מזלזלת ומתעלמת מהמגזר הבדואי בזמן שאנו במשבר עצום", סיפר אבו עראר. "90% מתושבי המועצה מקבלים הנחות בארנונה. לצערי הרב, הממשלה החליטה להקצות רק 48 מיליון שקלים למגזר הערבי והבדואי. זה אפסי, אני צריך מיליונים". ראש מועצת ערערה הוסיף כי "מהרגע שפרצה המגיפה נלחמנו כדי למנוע את ההתפשטות, אנחנו נעזרים בעמותות כדי לחלק מזון לתושבים. המצב קשה מאוד. אין לנו כסף, המועצות מתרסקות, הממשלה מפקירה אותנו".
מספר חולי הקורונה בחורה כבר עבר את רף המאה, משפחות שלמות נדבקו בנגיף וסגר הוטל על כמה שכונות ביישוב. ראש מועצת חורה, חאבס אל עטאונה, סיפר כי יש מחסור במוצרי היגיינה ולתלמידי היישוב אין אמצעים ללמידה מרחוק. "יש 103 נדבקים, כ-60 מתוכם הועברו למלון לחולי קורונה באשקלון והיתר נשארו בחורה", אמר אל עטאונה. "עבדנו קשה בתחילת המשבר כדי למנוע את התפשטות הקורונה, אבל אנחנו חייבים תקציבים מהממשלה, חסרים לנו הרבה דברים". לדבריו של ראש מועצת חורה, "לתלמידים שלנו אין מחשבים או טאבלטים. אפילו חומרי חיטוי אין לתושבים אצלנו. בממשלה זאת מחזקים את החזקים - ומחלישים את החלשים".