גורמים במערכת הביטחון: האיכונים לא רלוונטיים כל עוד משרד הבריאות מתעכב

לדברי המקורות, משך הזמן הנדרש ממשרד הבריאות להודיע לאזרחים ששהו בקרבת חולים מאומתים ארוך מדי, ופוגע בקטיעת שרשרת ההדבקה. לדבריהם, בזמן שחולף נפגעת יעילות שב"כ באיתור האזרחים באמצעות האיכונים. גם העיכוב בפיתוח האפליקציה האזרחית מעורר ביקורת

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

במקביל לחקיקת חוק האיכונים, גורמים במשרד ביטחון ובצה"ל מתחו ביקורת על משך הזמן של התהליך לאיתור אזרחים ששהו בקרבת חולי קורונה. משך הזמן נמדד מהרגע שבו שב"כ מסר למשרד הבריאות את זהותם של האזרחים, ועד לרגע שאותם אזרחים קיבלו הודעת סמס או שיחת טלפון ממשרד הבריאות.

הגורמים, שנדרשו לתמוך במאמץ לגדיעת שרשרת ההדבקה, הבהירו כי גם כשהמערכות השונות צברו את הניסיון, וכשמרכז השליטה בבית החולים שיבא שבתל השמור היה בשיאו, לא הצליחו במשרד הבריאות לקצר את תהליך ההודעה לאזרחים ששהו בקרבת חולים מאומתים. לדברי אותם גורמים, משך הזמן הממושך הוא בלתי סביר מאחר שבזמן שחולף שרשרת ההדבקה מתפתחת, ומבטלת את יעילות שב"כ בדיוק ואיתור האזרחים באמצעות האיכונים.

התהליך לאיתור האזרחים ממושך, פיתוח האפליקציה ממושך. הפקחים אוכפים את ההנחיות (צילום: ראובן קסטרו)

הביקורת מגיעה על רקע התנגדות שב"כ לחקיקת החוק המסמיך אותו לעקוב אחרי חולי קורונה באמצעות איכונים סלולריים, במטרה לאתר אזרחים שייתכן שנדבקו מהם. לפני העלייה הנוכחית בתחלואה, בארגון ביקשו באופן רשמי ממשרד ראש הממשלה להפסיק את האיכונים. למרות הבקשה, בג"ץ החליט כי יש לעגן את הנושא בחקיקה בכנסת, אם בעתיד יידרש שב"כ למשימה זו. החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת ברוב של 45 תומכים מול 32 מתנגדים.

בשב"כ הביעו עמדה נחרצת, והבהירו כי הטיפול בנושא צריך לעבור לידי משרד הבריאות באמצעות אפליקציה אזרחית. בארגון הבהירו בדיונים על התפשטות הקורונה כי הם מתנגדים לחקיקה זו מחשש שייחשפו יכולות סודיות שלו, ויתרה מכך - גם חוסר ביכולות. לדבריהם, במצב שכזה עשוי להיווצר נזק בלתי הפיך במשימה המרכזית של הארגון, שהיא סיכול טרור.

המסר של ראש שב"כ, נדב ארגמן, היה ברור: יכול להיגרם נזק רב יותר מתועלת. עם זאת, הוא הבהיר כי אם ייווצר מצב חירום יהיה ניתן לשקול חקיקה בתנאים מסוימים שיגנו על היכולות החשאיות של הארגון.

עוד בוואלה! NEWS

המעקב אחר חולי הקורונה בישראל הוא פולשני. עלינו ללמוד מהניסיון האסייתי

לכתבה המלאה
נתניהו וגנץ בהצבעת על חוק איכוני השב"כ (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

אולם, ברגע שהיקף התחלואה עלה למספרים הנעים סביב 400-300 נדבקים מדי יום, ובימים האחרונים אף יותר מכך, היה ברור במערכת הביטחון שכל עוד אין מענה אזרחי במשרד הבריאות לנושא האיכונים וכן לחקירות אפדימיולוגיות יעילות סביב הנדבקים, על שב"כ להיות מחויב לתהליך.

בדיון בחקיקה, הבהיר היועץ המשפטי של שב"כ שהבהיר את עמדת הארגון: אם ממשלת ישראל קבעה שמצב התחלואה גבוה והמדינה במצב חירום, שב"כ לא יתנגד לפעולת האיכונים. עם זאת, לשם החקיקה יש להעביר את התהליך לוועדת המשנה לשירותים חשאיים בראשות ח"כ צבי האוזר, כדי לצמצם עד כמה שניתן את החשיפה של הכלים והיכולות המסווגות של שב"כ. רק בשבוע שעבר דלפה הקלטת דבריו של נדב ארגמן בפני חברי קבינט קורונה.

טען כי יכול להיגרם נזק רב יותר מתועלת. ארגמן (צילום: ראובן קסטרו)

נקודה נוספת שעוררה ביקורת מצד קצינים בצה"ל היא העובדה שעד כה לא הצליח משרד הבריאות לפתח אפליקציה יעילה כחלופה לפעילות האיכונים של שב"כ, למרות הזמן שחלף מאז התפרצות הנגיף בישראל וקבלת התמיכה מכמה גורמים במערכת הביטחון.

גם בשב"כ הבהירו כי יש להאיץ את תהליך הפיתוח של האפליקציה האזרחית לחקירה אפידמיולוגית. בשב"כ הוסיפו כי גם אחרי שתסתיים החקיקה, פעולת האיכון לא תהיה אוטומטית, אלא רק באישור ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ.

ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully