המעקב אחר חולי הקורונה בישראל הוא פולשני. עלינו ללמוד מהניסיון האסייתי

    כדמוקרטיה הליברלית המערבית היחידה שמפעילה שירות חשאי למעקב אחר אזרחים כחלק מהמאבק במגיפה, ישראל צריכה להקים גוף ייעודי שיפקח על איסוף המידע והשימוש בו. סינגפור, דרום קוריאה, טאיוואן והונג קונג כבר עשו זאת

    דניאל כהן וזיו מוזר
    צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

    כשהממשלה והכנסת מאשרות בימים אלה חקיקה שתאפשר לשב"כ לעקוב אחר אזרחים כחלק מהמאבק בקורונה, ברור שמעקב טכנולוגי צפוי ללוות את מרקם החיים למשך זמן רב יחסית, לפחות עד לפיתוח חיסון יעיל כנגד נגיף הקורונה. ישנם יתרונות רבים בהפעלת כלים טכנולוגיים מבוססי איכון סלולרי המצליבים נתונים ממקורות מידע מגוונים לטובת חקירה אפידמיולוגית מהירה ויעילה נגד התפשטות המגיפה.

    מדינת ישראל היא הדמוקרטיה הליברלית המערבית היחידה שמפעילה שירות חשאי למעקב אחר אזרחים כחלק מהמאבק בקורונה. בעקבות הירידה הדרמטית באחוזי התחלואה, כמו גם ביקורת ציבורית ומשפטית, החליט קבינט הקורונה להקפיא את חוק איכון שב"כ, אך בימים אלה הוא תהליך אישורו חודש בהליך מזורז.

    מעבדת קורונה בפתח תקווה (צילום: אלעד מלכה)

    עד עתה, הופעלו בישראל שלושה שימושים טכנולוגיים עיקריים שדרכם מתבצע איכון סלולרי של אזרחים בניסיון למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. הראשון הוא על ידי משרד הבריאות, שהשיק אפליקציה וולונטרית בשם "המגן" לקראת סוף חודש מרץ. האפליקציה מצליבה את נתוני המיקום של כל מי שהתקין אותה ובכך מסייעת לזהות שהייה בקרבת חולים או אנשים שזוהו כנושאי הנגיף. המידע שנאסף על ידי האפליקציה נשמר על מכשיר הטלפון בלבד, והנתונים אינם מועברים לשרת. האפליקציה עומדת בתקני אבטחת מידע מחמירים, ועברה בדיקות חדירות על יד מומחי אבטחת מידע.

    שני השימושים הנוספים אינם וולונטריים - כלומר, לא נדרשת בהם הסכמת אזרח לאיסוף נתוניו האישיים - ומופעלים במסגרת תקנות החירום שנכנסו לתוקף באמצע מרץ לאחר אישור הממשלה. האחד, שהוקפא בינתיים, הוא קובץ התקנות של משטרת ישראל הנוגע לאכיפת מחויבי בידוד; והשני הוא קובץ התקנות של שב"כ, שנועד לסייע למשרד הבריאות בתחקור מסלול התנועה של החולים או החשודים כחולים.

    עוד בוואלה! NEWS

    הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק איכוני שב"כ למאבק בהתפשטות הקורונה

    לכתבה המלאה

    משרד הבריאות נתקל באתגרים בשימוש בחלופה הטכנולוגית העיקרית - אפליקציית "המגן". ראשית, מספר ההורדות של האפליקציה נמוך. עם השקת אפליקציית "המגן" היא זכתה למאות אלפי הורדות, אולם בהמשך קצב ההורדות הואט משמעותית, ורבים הסירו את האפליקציה עד כדי תמונת מצב נוכחית של פחות מ-800 אלף משמשים.

    המרחק בין ישראל לסינגפור, קוריאה הדרומית, טאיוואן והונג קונג

    בסינגפור, בה פועלת אפליקציה דומה ל"המגן" בשם "Trace together", מספר ההורדות המוחלט מעט גבוה מישראל, אך באופן יחס לאוכלוסייה הכללית, אצל אחד מכל חמישה סינגפורים מופעלת האפליקציה לעומת אחד מתוך כתשעה בישראל. מקבלי ההחלטות בסינגפור אף מציבים יעד של שלושה רבעים מקרב האוכלוסייה הכללית שיתחילו להשתמש באפליקציה בתקופה הקרובה. בישראל היעד שהוצג על ידי משרד הבריאות הוא הגעה לארבעה מיליון משתמשים באפליקציית "המגן" כחלק מההיערכות למניעת התפשטות גלי מגפה נוספים.

    בסינגפור, קול ריכוזי, אחיד, קוהרנטי ושקוף ככל הניתן היה גורם מפתח בניסיון לגיוס הציבור ושיתוף פעולה. כך יש לפעול גם בישראל, באמצעות שקיפות ופיקוח על פרטיות המשתמשים באפליקציה. על שיקולי הפרטיות להיות מעוגנים בחוק ומיושמים ידי מנגנוני פרטיות מתאימים לפיקוח על שימוש במידע אישי (כולל נתוני מטא).

    אחד מכל חמישה משתמש באפליקציה. התפרצות הקורונה בסינגפור (צילום: רויטרס)

    באופן כללי, יש להגביל את היקף השימוש במידע הנאסף למינימום הנדרש ויש למחוק אותו בהקדם האפשרי. יש להגביל את השימוש בו לשימושים הייעודיים המשרתים את מטרת החוק בלבד. נדרשת הקמה של גורם סטטוטורי ייעודי ועצמאי על מנת לנהל פיקוח יעיל על איסוף המידע והשימוש בו בהקשר של טיפול במגיפות. לדוגמה, הנציבות להגנה על נתונים אישיים בסינגפור, שהקימה ועדה מייעצת מיוחדת המורכבת ממספר בעלי תפקידים במגזר הממשלתי, הפרטי והאקדמי, כדי לסייע בהתוויית הדרך במשבר הקורונה.

    גם קוריאה הדרומית, טאיוואן והונג קונג, כבר עושות שימוש אפקטיבי באמצעים דומים. מדינות אלו, למודות ניסיון מהתפרצות נגיף ה-SARS בשנת 2003 ולאחר מכן נגיף ה-MERS בשנת 2015, יישמו תכניות אסטרטגיות כמענה למגיפה, כולל הפעלת אמצעים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים, בתיאום מיטבי בין הגורמים השונים. לקח חשוב אחד מהניסיון האסייתי הוא שהשימוש בטכנולוגיות מעקב אפידמיולוגיות במקביל לאמצעים אחרים, כמו בדיקות רפואיות מקיפות, ניתוח נתונים ואמצעי אכיפה, הוא חיוני.

    גורם משמעותי נוסף הוא מידת האמון הגבוהה יחסית שיש לציבור בממשלה בנוגע לשימוש בטכנולוגיות אלו באופן מידתי, השומר על פרטיותו של האזרח. מדינות אלו הציגו מסר ברור ומאוחד לאזרחיהן בהתייחס לחלקו של שיתוף הפעולה האזרחי במלחמה בהתפשטות הנגיף 19-COVID בקהילה, וכן עשו מאמצים משמעותיים למניעת פרסום מידע שגוי ומטעה בעיתונות ובפלטפורמות המדיה החברתית.

    דרום קוריאה מגנה על נתוני האזרחים. התפרצות הקורונה בעיר דאגו (צילום: רויטרס)

    בנוסף לכך, על מנת לעודד את השימוש באפליקציה, יש לשקול גם פתרונות טכנולוגיים פחות וולונטריים, אך מידתיים יחסית, כגון חיוב שימוש באפליקציה במקומות ציבוריים וכחלק מ"התו הסגול" (למשל הוכחת שימוש באפליקציה באמצעות סריקת קוד בכניסה לבנייני משרדים, מרכזי קניות ומשרדי ממשלה).

    שב"כ היה יעיל כאמצעי תגובה ראשוני בהתחשב בנסיבות החירום. עם זאת, השיטות הפולשניות בהן הוא משתמש אינן מידתיות בחברה דמוקרטית, כשקיימות שיטות יעילות במידה דומה (או אפילו אם הן יעילות מעט פחות). יתרה מזאת, דרישת המדינה משב"כ להתמיד במשימה זו לטווח הארוך תפגע בתפקודו במאבק בטרור ועשויה לסכן את ביטחון ישראל.

    דניאל כהן הוא ראש תכנית לוט"ר מדיני במכון אבא אבן לדיפלומטיה במרכז הבינתחומי הרצליה וחוקר בכיר מרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב.

    זיו מוזר הוא חוקר אורח במכון אבא אבן לדיפלומטיה ושירת בעברו כאנליסט מודיעיני בכיר במשרד ראש הממשלה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully