"כשלים שפוגעים באמון הציבור": ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות בפרשת הונאה

(בווידאו: דוח הפרקליטות ל-2018: 84% מהתיקים נגמרים בהרשעה)

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, ביקר היום (שני) בחריפות את התנהלות הפרקליטות בפרשת "איקיוטק" - פרשת הונאה בהיקף עצום שהתפוצצה לפני כעשור. רוזן מצא בהתנהלות הפרקליטות "שרשרת כשלים שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור ולהעמיד מתלוננים בפני שוקת שבורה".

במרכז הפרשה עומדת חברה בשם איקיוטק, שסיפקה שירותי תוכן סלולריים. החברה שלחה הודעות דרישה לתשלום חובות, כביכול כנגד צריכת שירותי תוכן משנים קודמות, לאלפי לקוחות. החובות שצצו עוררו מחאה ציבורית רחבה, בעיקר ברשתות החברתיות, שכן לקוחות רבים טענו כי החברה חייבה קטינים, שלחה דרישות חיוב ללקוחות ללא ידיעתם וכי תעריפיה לא היו ברורים. הפרשה אף הגיעה לדיון בכנסת, ובמקביל נפתחה חקירה נגד גורמים הקשורים לחברה.

לרוזן הוגשו כמה תלונות שונות בגין התנהלות הפרקליטות בתיק, ובפרט בגין התמשכות ההליכים וסגירת התיק נגד אחד החשודים. רוזן כתב בהחלטתו כי התיק הועבר לפרקליטות מהמשטרה בנובמבר 2013, והיה בטיפולה יותר מחמש וחצי שנים, מתוכן שנתיים וחצי בהשלמות חקירה. הפרקליטות מסרה בתגובתה לנציב כי מדובר בתיק מורכב וסבוך שהצריך השלמות חקירה רבות, אולם רוזן קבע כי "מדובר בהימשכות הליכים שאינה סבירה, ויש בה כדי לפגוע פגיעה לא מבוטלת בהליכים המשפטיים עליהם יוחלט בסופו של יום, ולא פחות חשוב, לפגוע באמון הציבור ברשויות החוק".

עוד מצא רוזן כי הפרקליטות לא הודיעה לאלפי המתלוננים בתיק על סגירת התיק נגד אחד החשודים, וחיכתה שתתקבל החלטה לגבי כל החשודים כדי להודיע במרוכז. רוזן לא קיבל את הגישה הזו, וקבע: "הימנעות מעדכון המתלוננים יש בה כדי לפגוע בזכותם המעוגנת עלי חוק להגיש ערר על החלטת הסגירה בזמן אמת".

נושא נוסף שעלה בתלונות נגע בשימוע שנערך לחשוד בפרשה שהתיק נגדו נסגר. רוזן מצא כי תיעוד השימוע לוקה בחסר. "כך, למשל, התרשומת נרשמה בכתב יד הקשה לקריאה, ונעדרו ממנה פרטים רבים ומהותיים", כתב הנציב. "כמו כן, לא ניתן היה ללמוד ממנה על מועד עריכת הרישום, הנוכחים בשימוע, הסיכום ו/או ההחלטה שנתקבלה ותמצית נימוקיה, הגורם המחליט ומועד קבלת ההחלטה, שמו וחתימתו של עורך הרישום והנחיות לגבי המשך הטיפול בתיק".

הפרקליטות ספגה ביקורת חריפה על התנהלות זו. "החובה לרשום ולתעד את הליך השימוע בעלת חשיבות רבה, הן לשם סיוע בעבודת הפרקליט והן למערכת כולה, אך לא רק, כי אם גם, על מנת שתתאפשר בקרה פנימית וחיצונית", נכתב בהחלטה. "מדובר בכשל חמור אשר אין להשלים עמו".

רוזן ציין כי בירור התלונה אף הציף שאלה עקרונית: האם יש למסור למתלוננים את עיקרי הנימוקים בהחלטה שהתקבלה לאחר השימוע, ובמקרה הזה - גניזת התיק נגד אחד החשודים. כיום לא נהוג למסור את המידע הזה למתלוננים, והפרקליטות טענה בפני רוזן כי הטלת חובה כזו תהווה נטל בלתי סביר, ואין לה מקום.

רוזן, מנגד, קבע בהחלטתו כי מדובר במידע מהותי עבור מתלונן שירצה להגיש ערר על ההחלטה, ועל כן חובה על הפרקליטות למסור את עיקרי הנימוקים. הוא ציין כי בעקבות מקרה דומה שהועלה בפניו בעבר תוקנה הנחיית פרקליט המדינה בנושא, והמליץ למשנה לפרקליט המדינה "לעשות כל שבכוחו על מנת שתיושם הנחיית פרקליט המדינה, כך שעיקרי החלטת סגירת התיק יימסרו בכתב למתלוננים".