(בווידאו: המלכוד של הפועלים הפלסטינים בתקופת הקורונה, במרץ האחרון)
בניגוד להחלטת בית המשפט, התביעה המשטרתית התכוונה בחודשים האחרונים לגרש מישראל פלסטיני. נציב הביקורת על מערך התביעה, השופט דוד רוזן, מתח ביקורת על התנהלות התביעה, שלדבריו ניסתה ליצור "מסלול עוקף" להחלטות בית המשפט. התיק עוסק בעניינו של מ', פלסטיני שנמצא בישראל שנים רבות בהיתר, משום שנקבע כי יש איום לחייו אם ישוב לרשות הפלסטינית.
בשנה האחרונה קבעה הוועדה לבחינת טענותיו במשרד הביטחון כי הוא אינו מאוים עוד - וניתנה לו חצי שנה להתארגן ליציאה מישראל. משלא עשה זאת, הגישה נגדו התביעה המשטרתית כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית בארץ, וביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים.
בית משפט השלום בתל אביב שדן בבקשה, החליט לשחרר את הפלסטיני בתנאים מגבילים, אך קבע כי קיימת לכאורה "מניעה ממשית להחזירו לשטח הרשות הפלסטינית". המשטרה ערערה על ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע גם כי יש מניעה להחזיר את הפלסטיני לשטחי הרשות.
אל תפספס
המשטרה שקלה לערער לבית המשפט העליון, אך בסופו של דבר החליטה לבטל את כתב האישום ולהביא לגירושו המידי של מ'. בשלב זה הפלסטיני, שמיוצג על ידי עורכות הדין מיכל רובינשטיין ורונה שוורץ מהסנגוריה הציבורית, הגיש עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת המאוימים במשרד הביטחון, ובחודש הבא צפוי להיערך דיון בעתירה. בינתיים הוא נשאר בישראל. בית המשפט כינה את ההתנהלות הזו "שערורייתית ובלתי ראויה", ובאורח נדיר הנהלת בתי המשפט היא שהגישה תלונה לנציב רוזן נגד התנהלות התביעה המשטרתית.
המשטרה ניסתה לטעון בפני רוזן כי הוועדה במשרד הביטחון קבעה שמ' אינו מאוים יותר, ואת החלטתה יש לתקוף באמצעות עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים, ולא באמצעות בתי המשפט שדנים בתיק הפלילי נגד מ'. רוזן דחה את הטענה ומצא את התלונה נגד המשטרה מוצדקת.
רוזן קבע כי מרגע שהמשטרה פנתה לבתי המשפט, שקבע כי יש מניעה ממשית לגרש את מ' לשטחי הרשות הפלסטינית, היא יכלה לתקוף את הקביעה באמצעות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, או לבקש מבית המשפט המחוזי לעיין שוב בבקשה. אלא שהיא לא עשתה זאת. "הודעת המדינה לבית המשפט על כוונתה למחוק את כתב האישום ולהורות על גירושו של הנאשם באופן מידי, עמדה בסתירה לקביעות קודמות של שתי ערכאות בעניין", כתב רוזן. לדבריו, ההודעה "יצרה תמונה לכאורית, לפיה החלטות בית המשפט הינן החלטות מוטבעות על הדף ותו לא".
עוד ציין הנציב כי "התנהלות התביעה יוצרת את הרושם כי מרגע שנדחתה בקשתה למעצר עד תום ההליכים, ניסתה התביעה ליצור 'מסלול עוקף' להחלטות אלו, תוך התכחשות לקיומן. זאת, אין לקבל". הוא הוסיף כי "אין צורך להכביר מילים על אודות חשיבותם של כיבוד הכרעות שיפוטיות ושל הבאת התמונה המלאה בפני בית המשפט, תוך ניהול ההליך בשקיפות מירבית. הדברים אמורים כלפי כל עורך דין המופיע בבית המשפט ומתנהל מול הצד שכנגד, ועל אחת כמה וכמה כלפי מייצג המדינה בערכאות".