פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשטרה ביקשה להאריך מעצר לחשוד - אך לא ידעה להסביר למה

      נציג המשטרה התקשה להבהיר בבימ"ש אילו ראיות קושרות חשוד לאירוע ירי ומצדיקות את המשך מעצרו, אך רצף התקלות החל עוד קודם: דוח הראיות נכתב באופן לא ברור, אף קצין לא עבר עליו והטוען עצמו לא תודרך כראוי טרם הדיון. נציב הביקורת על הפרקליטות: "זה לא מתקבל על הדעת"

      המשטרה ביקשה להאריך מעצר לחשוד - אך לא ידעה להסביר למה
      -

      המשטרה ביקשה להאריך מעצר של תושב יפו שכביכול היה מעורב באירוע ירי - אך לא ידעה להסביר לבית המשפט אילו ראיות יש נגדו, והוא שוחרר. תחקיר פנימי שנערך במשטרה גילה כי הדוח הסודי שהוגש לבית המשפט, ובו הראיות והחומר המודיעיני, נכתב בצורה לא ברורה והוגש בלי שהקצין הממונה על החקירה עבר עליו, ככל הנראה משום שהיה בחופש. נציב הביקורת על התביעה המליץ לשנות בעקבות המקרה את פקודות המשטרה, ומתח ביקורת חריפה על התנהלותה.

      הדיון נערך בינואר האחרון, ובמהלכו ביקשה המשטרה מבית משפט השלום בתל אביב להאריך את מעצרו של נ', תושב יפו, בטענה שהוא קשור לירי שבוצע שבוע לפני כן. נ' נחשד בהחזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד. על פי פרוטוקול הדיון, כאשר טוען המעצרים המשטרתי נשאל על ידי בית המשפט מה האינדיקציות שקושרות את החשוד לעבירות החמורות שמיוחסות לו, השיב: "אין לי תשובה". סנגורו של החשוד, עו"ד שאדי כבהא, טען בתגובה כי "בנסיבות אלה, אני מוותר על השאלות (לנציג המשטרה). צריך שתהיה תשתית ראייתית כדי לעצור אדם. לא ייתכן שיעצרו אדם כאשר הירי היה לפני שבוע והוא היה בחו"ל". בעקבות זאת החליט השופט עמיעד רט לשחרר את נ' ללא כל תנאים מגבילים.

      על הדיון בבית המשפט דווח באתר NEWS1, ובעקבות הדיווח הגיש עו"ד פיני פישלר תלונה לנציב הביקורת על התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן. החלטתו של רוזן, שניתנה בימים האחרונים לאחר שבירר את התלונה מול כמה גורמים משטרתיים, חושפת שרשרת של כשלים שהובילה לאותו דיון בבית המשפט.

      בית משפט השלום תל אביב. מאי 2016 (ראובן קסטרו)
      החשוד שוחרר ללא תנאים. בית משפט השלום בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      גורמי משטרה שהגיבו לתלונה בפני רוזן - ובהם מ"מ קצין החקירות והמודיעין של מחוז תל אביב וקצינת תלונות הציבור במחוז, טענו כי פרוטוקול הדיון מבית המשפט אינו מדויק, וכי הטוען לא השיב "אין לי תשובה", אלא "אין לי תשובה למעט מה שרשום במידע".

      רוזן התקשה לקבל את הטענה הזו. "אינני נכנס לדקויות הציטוט המדויק אשר נאמר בבית המשפט, באשר הדבר אינו מעלה ואינו מוריד מהחלטתי", כתב הנציב, "בין אם הציטוט בפרוטוקול הדיון מדויק ובין אם לאו, מבירור התלונה עלתה התרחשות קלוקלת ומטרידה, שתחילתה בהתנהלותו של קצין החקירות שהיה אמון על ניהול החקירה, המשכה בהתנהלותם של החוקר שכתב את הדוח הסודי והקצין ששוחח עם טוען המעצרים, ערב הדיון, מבלי שהיה בקיא בתיק, וסיומה בהתנהלותו של טוען המעצרים לפני ובמהלך הדיון בבקשת המעצר".

      "דוח סודי רשלני וחסר"

      בעקבות האירוע נערכה בדיקה פנימית במשטרה על ידי סגן-ניצב אסף אלמוג, קצין החקירות והמודיעין של מרחב יפתח. רוזן התבסס בהחלטתו על אותה בדיקה פנימית. "ממצאי הבדיקה הקפדנית והיסודית של סנ"צ אלמוג העלו כי הדוח הסודי שהוגש לבית המשפט על ידי טוען המעצרים בעניינו נכתב על ידי החוקר באופן בלתי ממצה, שלא הצביע באופן ברור על החומרים אשר נאספו בתיק, ומבלי שנבדק על ידי קצין. זאת, ככל הנראה, נוכח העובדה שהקצין, שהיה אמון על ניהול החקירה, שהה במהלך סוף השבוע המדובר בחופשה ו'ניתק קשר'", כתב הנציב.

      בהמשך, כך נמצא בבדיקה המשטרתית, שוחח עם טוען המעצרים קצין אחר מתחנת יפו, אלא שאותו קצין כלל לא היה בקיא בפרטי החקירה. הקצין רק תיאם עם טוען המעצרים - שמייצג את המשטרה בבית המשפט - כיצד יועבר אליו התיק, ולא עבר איתו על הראיות או נתן לו הוראות כלשהן בקשר לתיק. זאת, אף שלדברי גורמי המשטרה שהתייחסו למקרה בפני רוזן מדובר על תיק מורכב, שהכיל "מסמכים רבים, ידיעות רבות וחומר חקירה לא מבוטל".

      טוען המעצרים מסר לנציב רוזן כי הוא קרא היטב את תיק החקירה לפני הדיון בבית המשפט, ומצא בו רק מידע מודיעיני אחד שקושר את החשוד לאירוע. "עוד עלה מהתייחסותו (של טוען המעצרים) כי הדוח הסודי לא היה ברור גם בעיניו, דבר שלא מנע ממנו להגישו, כמות שהוא, לבית המשפט, מבלי לפנות לאיש מגורמי התחנה הרלוונטיים כדי להסדיר את אי-הבהירויות בתיק או בדוח שהועברו אליו", נכתב בהחלטת הנציב, שהוסיף: "נוכח האמור, לא ייפלא הדבר, כי כשבית המשפט ביקש לקבל מידע נוסף מטוען המעצרים, מעבר לאמור בדוח הלא ברור, זה לא ידע לספק מידע כאמור".

      "מצב הדברים המתואר לעיל אינו מתקבל על הדעת", נכתב בהחלטה, שמותחת ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה במקרה. "דוח סודי רשלני וחסר, שנרשם על ידי חוקר מבלי שקצין בודק אותו, מועבר יחד עם תיק חקירה מורכב ומרובה חומרים לטוען מעצרים. וזאת, מבלי שאיש - לא הגורם האמון על החקירה או מי מטעמו ולא טוען המעצרים עצמו, מבקשים לשוחח על התיק, על הראיות המצויות בו ועל הסיבה בגינה מבוקש המשך מעצרו של עצור בחמישה ימים נוספים".

      השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי תל אביב. יוני 2014 (דרור עינב)
      "התרחשות קלוקלת ומטרידה". השופט בדימוס רוזן (צילום: דרור עינב)

      "גדולה וחמורה מזו", המשיך הנציב, "המשטרה עתרה לבית משפט לעצור אדם מבלי שהציגה לו דבר שיש בו כדי להחשידו. בית המשפט התבקש להאריך מעצרו של חשוד על בסיס מסמך שכותרתו 'דוח סודי', כאשר תוכן אותו מסמך אינו מלמד, ולו במקצת, מדוע על בית המשפט להורות על הארכת מעצרו של חשוד זה, ולא כל אדם אחר שהיה מובל על ידי המשטרה באזיקים לאולם בית המשפט".

      סנ"צ אלמוג כלל בדוח שלו הנחיות שמחייבות את יחידות מרחב יפתח. בין היתר הוא קבע כי בכל סוף שבוע, לפני דיוני הארכות מעצר, ייצור קשר קצין מכל תחנה עם טוען המעצרים, ויסביר לו באופן אישי על כל אחד מתיקי החקירה. עוד נקבע כי בתיקים מורכבים, הקצין הממונה על התיק יאשר את הדוח הסודי שאמור להיות מוגש לבית המשפט. הנציב רוזן המליץ לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל לשקול לשנות את פקודות המשטרה בהתאם להמלצות אלו.

      עו"ד פישלר, שהגיש את התלונה לנציב, מסר בתגובה כי "הדברים מדברים בעד עצמם. הקצונה ביקשה לגלגל את האחריות על בית המשפט וכהרגלה בקודש ניסתה לגבות את טוען המעצרים באופן עיוור ואוטומטי ולגלגל האחריות למחדלים לפתחי בית המשפט לפרוטוקול לקלדנית וכלפי כולי עלמא. שום אחריות לא תיקח על עצמה המשטרה".

      ממשטרת ישראל טרם התקבלה תגובה.