בית המשפט העליון אישר משפט חוזר לעובד רשות המיסים שהורשע בשוחד. הסיבה לאישור המשפט החוזר, היא כי בעוד במשפטו של אותו עובד נדחתה טענתו שהודה בפני מדובב רק בגלל איומים שכוונו כלפיו, בהליך אחר שהתנהל נגד שותפיו - הטענה התקבלה והם זוכו. המשפט החוזר יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. מדובר בהחלטה חריגה ביותר, משום שעד היום אושרו בישראל רק 33 משפטים חוזרים.
הנאשם, ליאור מירז, עבד בשנת 2010 במחלקת חקירות מע"מ ומכס ברשות המיסים. במסגרת תפקידו נודע לו על חקירה שנערכה, בין היתר, כנגד אדם בשם אברהם סיבוני, שאותו הכיר באופן אישי. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, מירז אמנם הודר מהחקירה בשל היכרותו עם סיבוני, אך הוא עשה יד אחת עם בכיר ברשות המיסים בשם אילן יוסף, וסיפקו לסיבוני פרטים מתוך חקירתו, תמורתם שילם סיבוני לשניים 30 אלף שקלים.
הראיה המרכזית נגד מירז היתה הודאה שמסר בפני מדובב במסגרת תרגיל חקירה. לתאו של מירז הוכנסו כמה מדובבים, והוא אמר להם שהוא עצור בגלל עבירות סמים. בשיחה שיזמו שוטרים מחוץ לתא, "נחשף" כי הוא עצור בשל עבירות מע"מ, ואז החלו המדובבים להטיח במירז שהוא שוטר סמוי. האווירה בתא הפכה מתוחה, ומירז שביקש לתרץ מדוע שיקר, טען שעשה זאת בעצת עורך דינו, אך המדובבים הטיחו בו בצורה מאיימת שהוא שקרן ושוטר סמוי, עד שהועבר לתא אחר.
אל תפספס
גם בתא השני שותפו היה מדובב משטרתי, ובשיחה שהתפתחה אתו, שלפי בית המשפט העליון היתה "שקטה באופן יחסי", הודה מירז כי הזהיר את מכרו סיבוני מפני מעצר, וקיבל תשלום בתמורה לכך.
מירז אמנם טען כי הודה רק בשל הלחץ והאיומים שהפעילו עליו המדובבים, אולם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן מבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה את הטענה. היא קבעה כי "התחבולה בה נקטו השוטרים נגד הנאשם לא עולה כדי 'תחבולה בלתי הוגנת' שמביאה לפסילת הודייתו", והוסיפה כי על מירז לא הופעל "לחץ נפשי בלתי הוגן".
באפריל 2015 הורשע מירז ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל. הוא ערער לעליון, אך ערעורו נדחה. במקביל למשפטו של מירז, הוגשו כתבי אישום גם נגד סיבוני ונגד יוסף - שני המעורבים האחרים בפרשה. הפרקליטות העלתה על דוכן העדים את מירז כדי להשתמש בעדותו נגד השניים - אולם הוא חזר על טענתו שההודאה חולצה ממנו באיומים.
הפרקליטות העדיפה שלא להעלות על דוכן העדים את המדובבים שהשתמשו בתרגיל החקירה, ובשל כך קבע בית המשפט כי הוא לא יכול לשלול את האפשרות שמירז הודה כתוצאה מאיומים קשים שהופנו כלפיו. סיבוני ויוסף זוכו שניהם, והמדינה ערערה על הזיכוי - איך בית המשפט העליון דחה את הערעור. לאור קביעת בית המשפט במשפטם של שני השותפים, החליט מירז להגיש בקשה למשפט חוזר, שבו יוצג על ידי עורך הדין ציון אמיר.
הפרקליטות התנגדה וטענה כי אין הצדקה לכך, אולם היום אושרה הבקשה על יד המשנה לנשיאת בית המפשט העליון, השופט חנן מלצר. "האם הסתירה שבין הערכותיהן הנבדלות של הערכאות השונות בהקשר להודאתו של המבקש, שבאה בעקבות האיומים הקשים שהופנו כלפיו מצד המדובבים על רקע מצבו הנפשי, עולה כדי חשש ממשי לעיוות דין שנגרם לו באופן שמצדיק עריכתו של משפט חוזר?", תמה מלצר - והשיב: "לעמדתי, בנסיבות ענייננו, התשובה לשאלה זו היא חיובית".
מלצר: לא נמצא הסבר טוב לפער בין ההכרעות
מלצר בחן את הראיות שהונחו בפני שני בתי המשפט המחוזיים - זה שהרשיע את מירז וזה שזיכה את שותפיו - וקבע כי "לא נמצא הסבר טוב ומשכנע דיו, שיש בכוחו להניח את הדעת ביחס לפער שבין ההכרעות". הוא פסק כי הסתירה המהותית בין ההכרעות, בצירוף דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מספיקות כדי לקבוע כי התקיים עיוות דין במשפטו של מירז, ולאשר את בקשתו למשפט חוזר.
בדומה למקרה של מירז, בשנה שעברה פורסם בוואלה! NEWS המקרה של יוסף (שם בדוי), שהורשע ברצח בעודו קטין על סמך הודאות של שניים מחבריו. במשפט של שני החברים, שהתנהל בנפרד, ההודאות נפסלו בגלל פגיעות קשות בזכויותיהם על ידי החוקרים, והם זוכו. יוסף הגיש בקשה למשפט חוזר, שממתינה בימים אלו להחלטתו של שופט העליון ניל הנדל.