בג"ץ ידון בעתירות נגד עיגון מעמד גנץ כראש ממשלה חליפי

בג"ץ הודיע היום (שלישי) כי הוא ידון בעתירות נגד החוק המעגן את מעמדו של שר הביטחון ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, כראש ממשלה חליפי. לפני חודש, דחה בג"ץ את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על הנאשם בנימין נתניהו, ונגד סעיפי ההסכם הקואליציוני שדרשו שינויי חקיקה - בנימוק שאין לדון בעתירות לפני ששינויי החקיקה הושלמו בפועל. היום, קבע השופט ג'ורג' קרא כי העתירות שהוגשו, לאחר שהושלמה החקיקה שמעגנת את מבנה ממשלת הרוטציה, יועברו לדיון בפני הרכב.

בליכוד מסרו לבג"ץ כי ביטול ראש הממשלה החליפי יגרור את ישראל לבחירות. בתגובת המפלגה לבג"ץ נכתב כי "הליכוד וכחול לבן רואים חשיבות ביישום ההסכם הקואליציוני שהושג לאחר שלוש מערכות בחירות וגישר על פערים גדולים בין הצדדים. ההסכם הקואליציוני מורכב מאיזונים רבים כפי שהם מופיעים בהסכם הקואליציוני ועל כן הליכוד וכחול לבן רואים חשיבות באישור כלל סעיפי החקיקה וההסכם".

במפלגה הדגישו כי "הצדדים רואים חשיבות מיוחדת בהשארה על כנו של ההסדר בנושא ראש הממשלה החליפי", וביקשו מבג"ץ להכריע בהקדם האפשרי. "לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוקי יסוד שהתקבלו בכנסת. סמכות זו מסורה לעם באמצעות נבחריו בלבד. היענות לעתירות דנן תביא קרוב לוודאי גם לפירוקן של ההסכמות, ההכרעות והפשרות הללו, ותאלץ את המערכת הפוליטית ללכת לבחירות נוספות".

בהחלטת בג"ץ מלפני חודש, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות השאירה פתח לעתירות נוספות לאחר שתושלם החקיקה. "מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים", כתבה הנשיאה. היא ציינה למשל את החוק הנורבגי ואת השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל, אך אמרה כי "טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל".

יום לאחר מכן, ב-7 במאי, הכנסת אישרה ברוב של 72 תומכים מול 32 מתנגדים את חוק הרוטציה, לטובת הקמת ממשלת נתניהו-גנץ. בתגובה, מיד לאחר מכן הוגשו כמה עתירות, על ידי "התנועה לאיכות השלטון", עמותת "חוזה חדש", "משמר הדמוקרטיה הישראלית" וסיעת מרצ. כעת, לאחר השלמת החקיקה, בג"ץ צפוי לדון בעתירות החדשות.

בהודעתה, מסרה התנועה לאיכות השלטון כי התיקון לחוק, המסדיר את העיקרון של ראש ממשלה חליפי בהסכם הקואליציוני, הוא "הסכם הטומן בחובו רמיסה שיטתית של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל ופגיעה חסרת תקדים בעצמאותה של הכנסת, תוך הכפפתה באופן כמעט מלא לרצון הממשלה, עד כדי אבדן גמור של סמכויות החקיקה והפיקוח".

בתנועה הוסיפו כי בתיקון לחוק היסוד מצויים תיקונים ש"מתנגשים חזיתית עם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, פוגעים אנושות בשיטת המשטר שלה ומרסקים את מבנה הפרדת הרשויות במדינת ישראל. כך למשל מציג החוק מוסד חדש למבנה המשטרי בישראל - "ראש הממשלה החלופי".

לפי התנועה לאיכות השלטון, מדובר ב"שינוי המבנה הבסיסי של המשטר בישראל" שמעקר את מקור סמכותו של ראש הממשלה. בתנועה הסבירו כי "התיקון בעצם מציג משטר שלטוני וחוקתי חדש: כנסת אחת. רשות שופטת אחת. אך ממשלות - שתיים. ובראש כל אחת מהן - ראש ממשלה אחר: האחד מכונה 'ראש הממשלה', והשני מכונה 'ראש הממשלה החלופי'. כל אחד מהם מחזיק ב'כוח החוקתי' ביחס לממשלתו-שלו, והוא מוסמך לבצע חילופים בממשלתו שלו כראות עיניו".

(עדכון ראשון: 17:15)