כשלושה שבועות לאחר ששופטי בג"ץ דחו את העתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת הליכוד וכחול לבן, נימוקי השופטים המלאים התפרסמו הערב (רביעי). השופטים מתחו ביקורת חריפה על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה, אל קובעים שאין איך להצדיק מבחינה חוקית התערבות של בית המשפט בהחלטה פוליטית במהותה.
עד כה, בשל קוצר הזמן שבין הדיון בעתירות לפקיעת פרק הזמן להרכבת הממשלה, פורסמו רק תמצית נימוקיה של הנשיאה אסתר חיות, ועשרת השופטים הנותרים שישבו בדין הסכימו לתוצאה שאליה הגיעה. שופטי בג"ץ דחו פה אחד את העתירות, שהדיונים בהן הועברו בשידור חי, וקבעו כי "לא קיימת עילה משפטית" למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, חרף כתב האישום נגדו בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
השופט מני מזוז אמר בפסיקתו כי "המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו", לדבריו, "מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל". עם זאת, הוא הוסיף כי "בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".
בתגובה לדברי מזוז, בליכוד אמרו כי "אזרחי ישראל בחרו בראש הממשלה נתניהו ברוב עצום, כשהליכוד קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר שקיבלה מפלגה בתולדות המדינה. זה היה ניצחון ענק למנהיג הימין והבעת אמון חד משמעית בו". עוד נמסר כי "בדמוקרטיה האזרחים מצביעים בקלפי ובוחרים את ראש הממשלה. מי שרוצה להחליף את ראש הממשלה יכול בוודאי להתמודד בבחירות ולתת לאזרחים להחליט בעצמם".
לקריאת פסק הדין המלא בעתירות
אל תפספס
השופט יצחק עמית סבר כי השאלה אם ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים היא מורכבת, וזאת משלושה טעמים. ראשית, משום שמשמעות הדבר היא שמי שלא כשיר לכהן כשר או כראש עיר יוכל לכהן כראש ממשלה. בהקשר הזה תיאר עמית סיפור בדיוני של אדם בשם ראובן, שהוגש נגדו כתב אישום בשוחד, ולכן לא יכול להתמנות להיות קורא מדי מים ברשות מקומית, לא ממונה על קוראי המים, לא ראש הרשות ולא שר - אך יכול להתמנות לראש הממשלה.
הטעם השני שציין עמית הוא שבעוד חזקת החפות אכן עומדת לראש הממשלה במישור הפלילי, משמעותה שונה במישור הציבורי והמנהלי, שבהם ניתן לקבל החלטות על בסיס ראיות לכאורה וגם אם אדם לא הורשע. כך, מדי יום ביומו מתקבלות החלטות לעצור אנשים שטרם הורשעו. "הגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה מהווה ראיה מנהלית ברף גבוה במיוחד בהינתן שמדובר בחשדות שהתגבשו לכלל כתב אישום, ובהינתן שכתב האישום נבחן בעשרות עיניים של פרקליטים בכירים, לרבות היועץ המשפטי לממשלה", כתב עמית.
שלישית ציין עמית את ההיבט הערכי-מוסרי, ולפיו אין זה ראוי ואין זה רצוי מבחינה ציבורית כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי הליך פלילי. "בימים של פעם, השאלה שאנו נאלצים לדון בה מן הסתם לא הייתה מגיעה לפתחנו", כתב עמית. "אלה היו הנורמות הציבוריות, נורמות של it is not done, כך, חלק ופשוט. אך נורמות ציבוריות ותרבות פוליטית של פעם, אינן כשל ימינו שלנו".
"התנגשות חזיתית עם רצון הבוחר"
למרות כל אלה, הגיע השופט עמית למסקנה כי החוק אינו מאפשר לבית המשפט להתערב בהחלטה של חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. התערבות כזו, לדבריו, תהווה "כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת", דבר העלול ליצור "חלום בלהות חוקתי". ההחלטה להטיל את הרכבת הממשלה, ציין עמית, היא "החלטה שנמצאת בגרעין הליבה הלוהטת של הכור הפוליטי".
גם השופט דוד מינץ השתמש בנימוקים דומים והדגיש שככל שההחלטה של הכנסת היא פוליטית יותר באופייה, לבית המשפט יש אפשרות מצומצמת יותר להתערב בה. "הווה אומר, התערבותו של בית המשפט בשאלת הטלת הרכבת הממשלה על מי מחברי הכנסת מוגבלת למקרים בהם אותו חבר כנסת אינו עומד בתנאי הכשירות, או במקרים בהם נפל פגם בהליך הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת היורד לשורשו של עניין", כתב מינץ, והדגיש: "קביעתי כי אין כל בסיס משפטי להתערבות בית המשפט בהחלטת חברי הכנסת להעביר לנשיא את שמו של חבר הכנסת בנימין נתניהו במסגרת הסמכות המוקנית להם בסעיף 10 לחוק-יסוד: הממשלה, אינה בגדר מתן הכשר".
גם השופטת דפנה ברק ארז כתבה דברים ברוח זו. "האם אין פסול בכך שחבר כנסת המועמד לתפקיד ראש הממשלה יהיה מי שהוגש נגדו כתב אישום חמור? העתירות שהוגשו בעניין זה נדחו. אכן, זוהי 'השורה התחתונה' של פסק דיננו. אולם, לא רק היא חשובה. דחיית העתירות משקפת את התפקיד המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות שמקבל הרוב הפרלמנטרי לצורך הקמת ממשלה". לדבריה, ההחלטה "מבטאת את התפיסה כי לא כל נורמה ניתנת לאכיפה שיפוטית. אין בה משום 'הכשר' נורמטיבי וערכי לתוכנן של החלטות שעליהן נסבה העתירה".
"אין לכחד שהקמת ממשלה בידי מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית - ובפרט חובת הנאמנות השלטונית, טוהר המידות בשלטון ואמון הציבור בו", קבעה בהחלטתה השופטת ענת ברון, "עם זאת, התערבות שיפוטית בבקשתם של רוב חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, טומנת בחובה פגיעה אנושה בעקרון ריבונות הרוב המונח בליבת הדמוקרטיה. פגיעה בעיקרון זה מעמידה בסכנה ממשית את הדמוקרטיה עצמה, ועל כן באיזון בין כוחות אלה - כיבוד רצון הרוב גובר".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) תקף את ראשי כחול לבן, בני גנץ וגבי אשכנזי, בעקבות פרסום פסק הדין. "'משבר חברתי וכשל מוסרי', כותבים שופטי בג"ץ על ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אבל הם לא התערבו, לדבריהם, כי רוב חברי הכנסת תמכו בנתניהו", מסר שלח, "אמור מעתה: גנץ ואשכנזי הם שהכשירו את המשבר החברתי והכשל המוסרי. אלמלא כניעתם גם התוצאה בבג"ץ היתה אחרת. זו, ורק זו, תהיה מורשתם הפוליטית".
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה לפרסום פסק הדין כי "בית המשפט קיבל את עמדת התנועה לפיה קיים חסר חקיקתי משמעותי בכל הנוגע להטלת הרכבת ממשלה על חבר כנסת נאשם בפלילים. בית המשפט אף קיבל את עמדת התנועה כי מבחינה ערכית אין זה רצוי ואין זה ראוי כי ראש ממשלה יכהן תחת אישומים פליליים".
"אנו מאמצים את דבריו של בית המשפט, ובעוד שאנו מרכינים ראשנו אל מול פסק הדין, אנו נאחזים בתקווה שהביעו השופטים כי החקיקה אכן תתוקן, וכי התרבות השלטונית והנורמות השלטוניות במדינת ישראל יטאטאו החוצה מקרים מבישים כגון אלו, שבראשות ממשלת ישראל עומד נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים", נמסר.
הדיונים בבג"ץ נמשכו לאורך יומיים: ביום ראשון נידונו העתירות נגד האפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים, וביום השני העתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. הדיונים נמשכו כ-16 שעות והועברו בשידור חי. במהלכם, השופטים מתחו ביקורת על סעיפים בהסכם הנוגעים ליחסי הכוחות בכנסת - כמו חלוקת הוועדות בין הקואליציה והאופוזיציה, שליחת שני נציגי קואליציה לוועדה לבחירת שופטים - וכן הסכמות נוספות בין המפלגות שאינן דרושות חקיקה. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם נוטים לפסול חלקים אלה, בשל הנוהג שלא להתערב בהליך חקיקה שטרם הסתיים.
בעקבות הביקורת שמתחו השופטים, שינו שתי המפלגות כמה מהסעיפים בהסכם. בפרט, הן הבהירו כי בתקופת החירום, שתוגבל לחצי שנה, לא תהיה הגבלה על חקיקה שאינה נוגעת למשבר הקורונה, אך תינתן קדימות לחקיקה בנושאים אלו. כמו כן, קידום כל חקיקה יותנה בהסכמת שתי המפלגות ששולטות בוועדת השרים לחקיקה.
בעניין הקפאת המינויים שדורשים את אישור הממשלה, המפלגות החליטו לקצר את תקופת ההקפאה מחצי שנה למאה ימים, שהוגדרו כ"מאה ימים של חסד מיום כניסת השר לתפקידו". עם זאת, המפלגות הבהירו שניתן יהיה להביא מינוי לממשלה עוד קודם לכן בהסכמה. סוגיה נוספת היתה האפשרות שעלתה מההסכם המקורי להשביע את הממשלה, ורק לאחר מכן למנות צוות שיקבע את קווי היסוד שלה. בעניין זה הליכוד וכחול לבן הבהירו כי הממשלה צפויה להודיע על קווי היסוד של מדיניותה ביחס לכל תקופת כהונתה, בהתאם לחוק יסוד הממשלה, ולא לדחות את הצגת קווי היסוד לסיום תקופת ממשלת החירום.
תמצית נימוקיה של הנשיאה חיות לפסיקה פורסמו כבר לפני שלושה שבועות. "רשמנו לפנינו את הודעת היועץ המשפטי לממשלה לפיה כהונתו של חבר הכנסת נתניהו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו אשר יקבע 'מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק'. המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חבר הכנסת נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים", כתבה חיות, "אולם, תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין", קבעה. חיות הוסיפה בסיום פרק זה הערה: "כשנמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת - שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".
באשר לסעיפי ההסכם הקואליציוני, חיות השאירה פתח לעתירות נוספות לאחר שתושלם החקיקה, כפי שניתן היה להבין מהשופטים גם במהלך הדיון. "מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים", כתבה הנשיאה. "כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורבגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל".
השופטים אף השאירו פתח מסוים להגשת עתירות נוספות לאחר שייקבע הרכב הוועדות בכנסת וייבחרו נציגי הוועדה לבחירת שופטים. "בשלב זה טרם התקבלה הצעת הוועדה המסדרת להקמת הוועדות הקבועות, הטעונה אישור מלאת הכנסת", כתבה חיות. "כמו כן, טרם התקיימה הצבעה חשאית בכנסת לצורך בחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים כמתחייב מהחוק. לפיכך, אנו סבורים כי אין מקום לחרוג מהכלל הנוהג עמנו ולפיו לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם שאלה התגבשו".