פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פיקוח על הממשלה והגבלות לזמן קצוב: מדריך לחוק הקורונה

      החקיקה שנועדה להחליף את התקנות הדרקוניות לשעת חירום במסגרת המאבק במגיפה נכנסת לישורת האחרונה, כששאלות רבות עומדות על הפרק: אילו מגבלות יחולו על הממשלה, האם הפיקוח של הכנסת יהיה אפקטיבי והאם שוטרים אכן יוכלו להיכנס לבתים ללא צו?

      פיקוח על הממשלה והגבלות לזמן קצוב: מדריך לחוק הקורונה
      צילום: ערוץ כנסת, עריכה: טל רזניק

      התקופה שניתנה לציבור כדי להעיר על תזכיר החוק שיסמיך את הממשלה לנקוט צעדים לצורך מאבק בקורונה הסתיימה אתמול (חמישי) בחצות. בגל הראשון של המחלה השתמשה המדינה לשם כך בתקנות לשעת חירום, שתוקפן מוגבל לשלושה חודשים.

      אולם כעת, לאחר שחלק מהמגבלות בוטלו ואחרות קרובות לפקוע, הוחלט - בעקבות הערות בג"ץ וחוות דעתו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, להסדיר את הסמכויות בחוק, שגם יגביל את כוחה של הממשלה לפעול. היום הודיע שר המשפטים אבי ניסנקורן כי הטיוטה תעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב.

      שוטרים עוטים מסכה בשכונת מאה שערים בירושלים 22 באפריל 2020 (פלאש 90 , יונתן זינדל, פלאש 90)
      שוטרים בירושלים במהלך המשבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

      מה חשיבותו של תזכיר החוק לעומת התקנות?

      הרבה מהצעדים שנקטה הממשלה פגעו בצורה קשה בזכויות אדם בסיסיות. חופש התנועה וחופש העיסוק, למשל, נפגעו בשל מגבלות היציאה מהבתים והמגבלות על הפעלת העסקים, שננקטו כדי להגביל את התפרצות המגיפה. כאשר הצעדים האלה ננקטו באמצעות תקנות לשעת חירום, התוקף שלהם היה לשלושה חודשים, ולא היה שום פיקוח של הכנסת על הממשלה, שנהנתה מכוח עצום. חוק הקורונה נועד להסמיך את הממשלה לנקוט פעולות שעשויות להידרש לעצירת הנגיף, מבלי להשתמש באמצעי הדרקוני של תקנות לשעת חירום.

      אילו מגבלות על הממשלה כלולות בטיוטת הצעת החוק?

      החוק מגביל את תוקפם של רוב האיסורים שהממשלה תוכל להטיל לחודש, או לשבועיים במקרה של המגבלות הפוגעניות יותר. למשל, מגבלות על שהייה במרחב הציבורי או מגבלות שחלות גם במרחב הפרטי, כמו איסור לארח אנשים בבית - יוגבלו לשבועיים. הכרזה על ישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבוע.

      בנוסף, החוק מחייב את הממשלה להכריז על מצב חירום כדי להטיל מגבלות כלשהן, ותוקפה של הכרזה כזו יהיה 30 (פרק זמן קצר יותר מאשר זה שהופיע בתזכיר החוק, שבו נכתב כי ההכרזה תהיה תקפה למשך 45 ימים). הכנסת תוכל לבטל את ההכרזה על מצב החירום אם תחשוב שהיא לא מוצדקת.

      אחת הביקורות שעלו נגד התזכיר היא שהכנסת לא תצטרך לאשר מראש את המגבלות שתטיל הממשלה, אף שתוכל לבטל אותן בדיעבד. בטיוטה שתעלה לוועדת השרים לחקיקה הוקשח הפיקוח הפרלמנטרי. אמנם הכנסת או הוועדות עדיין לא יצטרכו לאשר מראש את המגבלות - אך אם לא יאשרו אותן בתוך שבוע מיום כניסתן לתוקף הן יבוטלו אוטומטית.

      מה הביקורת על התזכיר?

      פרסום תזכיר החוק גרר ביקורת רבה מכמה כיוונים. ראשית, התזכיר פורסם בערב חג השבועות, כאשר רוב הזמן שניתן להערות הציבור נפל על החג וסוף השבוע שלאחריו. בעקבות זאת הורה שר המשפטים ניסנקורן להאריך עד להיום את הזמן לקבלת הערות הציבור.

      ברמה המהותית נטען כי הסמכויות שניתנות לממשלה רחבות מדי, וכי התזכיר לא יוצר מודל אפקטיבי מספיק לפיקוח של הכנסת. בנוסף, התזכיר קבע כי הממשלה תוכל לקבוע שהפרת המגבלות תהיה עבירה פלילית, וכן תוכל להסמיך שוטרים להיכנס לבתים ללא צו כדי לאכוף את המגבלות. מדובר בסמכות מרחיקת לכת, שבדרך כלל ניתנת לשוטרים רק במקרה של חשד לעבירות חמורות. בעקבות ההערות, הוסר הסעיף הזה מהטיוטה שבה ידונו השרים.

      אבי ניסנקורן בישיבת הממשלה הראשונה של הממשלה ה-35, 24 במאי 2020 (פול צלמים , אוהד צויגנברג "הארץ")
      האריך את הזמן לקבלת הערות הציבור. ניסנקורן (צילום: אוהד צויגנברג, הארץ)

      ביקורת נוספת, שהדהדו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בנימין גנץ, נובעת מהחשש שהממשלה תנצל את סמכויותיה כדי להגביל את פעולת הרשויות האחרות - הכנסת ובתי המשפט - או כדי לפגוע בזכות להפגין. עם זאת, גם הנוסח הנוכחי של טיוטת החוק קובע מפורשות כי הממשלה לא תוכל להטיל מגבלות שיפגעו בפעילות הכנסת ובתי המשפט, וכי תישמר הזכות להפגין. עם זאת, הממשלה תוכל לקבוע מגבלות על אופי ההפגנה - בדומה לאלה שהוטלו בחודשים האחרונים כאשר מארגני הפגנות חויבו לשמור על מרחק מינימלי של שני מטרים בין מפגין למפגין, והמפגינים עצמם נדרשו לעטות מסיכות.

      ומה השלב הבא?

      אתמול הסתיים שלב קבלת הערות הציבור על תזכיר החוק. אם השרים יאשרו להמשיך לקדם את ההצעה ביום ראשון, יימשכו גם הדיונים במשרד המשפטים באלפי ההערות שהתקבלו מהציבור מאז פרסום התזכיר. לאחר שההערות מהציבור ומהשרים יעובדו, יוכל התזכיר להפוך להצעת חוק ממשלתית שתונח על שולחן הכנסת.