נתניהו על הגבלת חוק הקורונה: לא נאפשר לשוטרים להיכנס לבתים ללא צו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר היום (שני) כי שוטרים לא יורשו לפרוץ לבתים וסמכויותיהם יוגבלו בכל הקשור לאכיפת הנחיות הקורונה. בישיבת סיעת הליכוד אמר נתניהו כי "תמצא את האיזון המתאים בין הצורך לאכוף את הנחיות הבידוד בין הצורך לשמירה על זכויות הפרט", וכי הוא "ערוך לכך שבציבור יש מחשבה שאנחנו נפרום את האיזון הזה".

נתניהו אמר את הדברים בעקבות הביקורת שנמתחה סביב תזכיר החוק שנועד להסמיך את הממשלה להתמודדות עם המשבר במקום התקנות לשעת חירום. בישיבה הוא ביקש להפריך גם טענות שלפיהן יושבתו מוסדות המדינה, בהם הכנסת ובתי המשפט. "נמשיך להפעיל אותם", הדגיש.

ראש הממשלה החליפי בני גנץ הבהיר כי תזכיר החוק שפורסם לציבור יעבור שינויים - או שלא יועלה לוועדת השרים לחקיקה. "בימים אלו נערכת במשרד המשפטים עבודת מטה שתסדיר את עבודת הממשלה בעת חירום", אמר. "נקפיד שלא יהיו הנחיות דרקוניות, שוטרים לא יעשו חיפושים, השימוש בהנחיות יוקצה בזמן, היא תהיה כפופה לביקורת ופיקוח פרלמנטרי".

"אני שומע שבציבור יש חרדות ותהיות שאנחנו הולכים לאזורים חשוכים", הוסיף. "לא נאפשר פגיעה בזכויות הפרט. נמשיך לעבוד על המתווה, נשפר אותו, ובימים הקרובים נציג אותו בצורה אחראית ששומרת על הדמוקרטיה הישראלית".

בעקבות הביקורת בנושא, שר המשפטים אבי ניסנקורן הנחה את בכירי משרדו לבחון את סוגיית סמכויות המשטרה, וכן דרכים נוספות להגברת הפיקוח הפרלמנטרי על פעולות הממשלה במקרה של הכרזה על מצב חירום עקב התפרצות נוספת של הנגיף. ההנחיה ניתנה בתום דיון בנושא, לאחר שהממשלה פרסמה בסוף השבוע את תזכיר החוק.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ טען כי יש לפעול לפגיעה מצומצמת ככל הניתן לפגיעה בזכויות האזרח. "הזכות לבריאות היא זכות יסוד, וניתנת לכל אדם באשר הוא אדם", אמר פרץ. "בעתות חירום, לעתים נאלצת המדינה, שתפקידה לשמור על זכותו של כל אזרח לבריאות, לפגוע בזכויות אחרות. אך יש לשמור מכל משמר שהפגיעה תהיה קטנה ככל האפשר, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. כך כתוב גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

"אני רואה בתפקידי בממשלה, לצד שותפיי מגוש כחול לבן-העבודה, לעשות כל דבר אפשרי כדי שלא יפגעו זכויות - אלא אם זה הכרחי להגנה על האינטרס הציבורי", הוסיף. "בודאי שאסור לפגוע בזכות להפגין, ואסור לאפשר פלישה לשטח הפרטי של האזרח ללא צו שיפוטי אלא במקרה חירום או לצרכי הצלת חיים. שמירה על בריאות הציבור כן - פגיעה בזכויות הפרט - לא. שמירה על הסדר הטוב - כן, רמיסה של זכויות אזרח - לא. אלה הם עקרונותינו המנחים. לא נחרוג מהם. נפעל כדי שהממשלה לא תחרוג מהם גם היא".

בחודשים האחרונים ספגה הממשלה ביקורת רבה על השימוש הנרחב בתקנות לשעת חירום, שאינן נתונות לפיקוח פרלמנטרי ומוגבלות לזמן ארוך יחסית - שלושה חודשים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלח באפריל מכתב בעניין לראש הממשלה, וגם שופטי בג"ץ שדנו בעניין במסגרת עתירה של מרכז עדאלה והרשימה המשותפת הביעו חוסר נוחות מהשימוש בכלי החריג לאורך זמן, ולאחר שהכנסת שבה לתפקד. הם אמרו כי על הממשלה לפנות ל"דרך המלך" - חקיקה של הכנסת.

מאז אותו דיון, פרסמה הממשלה שורת תזכירים שנועדו להחליף הוראות שונות שניתנו עד כה באמצעות תקנות לשעת חירום, אך התזכיר שפורסם ביום חמישי הוא הנרחב ביותר. הוא כולל את הסמכת הממשלה להטיל מגבלות על המרחב הפרטי - כמו איסור להתארח בביתו של אדם אחר או הגבלה על מספר הנוסעים ברכב; וכן מגבלות על שהייה במרחב הציבורי - למשל האיסור לצאת מהבית לטווח של יותר מ-50 מטרים. בנוסף לכך, כולל החוק הסמכה של הממשלה להטיל מגבלות על פעילות מקומות עבודה, מוסדות חינוך ועוד.

תוקפו של החוק יהיה לעשרה חודשים, אך כדי להטיל מגבלות תצטרך הממשלה להכריז על מצב חירום לתקופה של 45 ימים, וניתן יהיה להאריך אותו בחודש נוסף בכל פעם אם הנסיבות ידרשו זאת. כל הכרזה כזו תוכל להיות מבוטלת בהכרזה של הכנסת.

בנוסף לכך, גם תוקפן של ההגבלות והאיסורים הספציפיים יוגבל ל-28 ימים, או ל-14 במקרה של מגבלות שפגיעתן בזכויות אדם קשה יותר, כמו מגבלות על שהייה במרחב הציבורי. כל מגבלה תונח על שולחן ועדה שתבחר הכנסת, והיא תוכל לבטלה אם תסבור שהיה אינה מוצדקת.

אחד הסעיפים שמשכו ביקורת רבה מהנוסח המקורי הוא זה שמתיר לממשלה להטיל מגבלות על הפגנות במרחב הציבורי - אף שהדבר נעשה גם בגל הראשון של הקורונה, כשמפגינים נדרשו לעטות מסיכות ולשמור על מרחק של שני מטרים. למעשה, בתזכיר החוק מוגדר מפורשות כי בכל מקרה, גם תחת מגבלות כאלו, תישמר הזכות להפגין, ויציאה להפגנה תותר גם אם יוטל סגר מחמיר על אזור ספציפי, כמו שאירע בבני ברק. זאת, לצד שירותים חיוניים אחרים כמו רכישת מזון, טיפול רפואי, יציאה לדיון משפטי ועוד.

(עדכון ראשון: 10:50)