הממשלה אישרה את הקיצוץ הרוחבי לצורך הקמת המשרדים החדשים

הממשלה אישרה היום (ראשון) את תכנית "שינוי סדר העדיפות הממשלתית", הכוללת הקצאה מחדש של יותר מ-300 תקנים חדשים לטובת הקמת משרדי ממשלה חדשים ואיוש לשכות סגני השרים. כדי להקצות את התקנים יבוצע קיצוץ רוחבי של 1.5% בכוח אדם במשרדי הממשלה האחרים שיועברו למשרדים החדשים.

על סדר יומה של הממשלה היו לא פחות מ-22 סעיפים, הכוללים הקמה של שבעה משרדי ממשלה חדשים ומינוי ועדת שרים לחקיקה, וכן השרים החברים בוועדות שרים שונות נוספות. השרים גם העבירו סמכויות ממשרדים למשרדים בהתאם להסכמים הקואליציוניים והתחילו באישור מנכ"לים חדשים: אלוף (במיל') אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון ודוד לפלר, המינוי של שר הכלכלה עמיר פרץ, למנכ"ל משרדו.

בנוסף לכל ענייני הג'ובים, הממשלה אישרה כמה חוקים ותכניות הקשורות לטיפול במשבר הקורונה, כמו תכנית שר האוצר ישראל כץ לעידוד תעסוקה בהיקף של כשישה מיליארד שקלים. ההתנגדות של שר הכלכלה פרץ נדחתה.

הקיצוץ נדרש על מנת להקצות את התקנים למשרדי הממשלה החדשים שהוקמו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה: המשרד למשאבי מים והמשרד להשכלה גבוהה ומשלימה שבראשם יעמוד השר זאב אלקין, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי שבראשו תעמוד אורלי לוי-אבקסיס, משרד הסייבר והדיגיטל של דודי אמסלם, משרד ההתיישבות של ציפי חוטובלי וצחי הנגבי ומשרד ראש הממשלה החליפי, שנועד לשרת את צרכיו המינהליים של גנץ, יו"ר כחול לבן, בתפקידו כראש הממשלה החליפי.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, בתנאי מנכ"ל משרד ממשלתי, יהיה מקורבו של גנץ וראש המטה שלו - הוד בצר, וטרם נקבע כמה תקנים ויועצים הוא יכיל ומה תהיה עלותו התקציבית. לפי הצעת המחליטים שהופצה לשרים, נתניהו וגנץ, בשיתוף נציבות שירות המדינה ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, יסכמו את התקציבים והתקנים בהמשך.

בנוסף לכך, השרים אישרו הקמת לשכה לשר מיכאל ביטון, שימונה לשר במשרד הביטחון, ולשכות לשמונה סגני השרים שמונו לפי ההסכם הקואליציוני. החלטת הממשלה כוללת גם הקצאה של תקנים נוספים לטובת "מטות" מיוחדים במשרד האוצר, הבינוי והשיכון, ומשרד הפנים.

כחלק מההסכמים הקואליציוניים, סוכם עם שר האוצר כץ על הקמת מטה תשתיות לאומיות במשרד האוצר, עם שר הפנים אריה דרעי סוכם על הקמת מטה תכנון אליו יועברו סמכויות ממשרד האוצר ועם שר השיכון יעקב ליצמן סוכם על הקמת מטה דיור במשרד הבינוי והשיכון שגם אליו יועברו סמכויות שהיו בעבר בידי האוצר. 22 תקנים נוספים יועברו למשרד הבריאות לצורך הקמת מרכז שליטה ובקרה בנגיף הקורונה.

בסך הכול, בשביל כלל המשרדים החדשים והקצאת התקנים למטות קוצצו כ-300 תפקידים במשרדי הממשלה השונים בסכום כולל של 108 מיליון שקלים. הקיצוץ, שאושר בישיבה, יהיה רק במשרות מטה שלא מספקות שירותים ישירים לאזרח, אך ההצעה עוררה התנגדות מצד השרים.

שר החוץ גבי אשכנזי שלח בסוף השבוע מכתב לשר האוצר ישראל כץ, בו מחה על סכום הקיצוץ שהושת על משרד החוץ - 11.5 מיליון שקלים - וכתב כי מדובר ב"פגיעה בלתי סבירה באופן קיצוני במשרד החוץ". לאור דרישתו, הקיצוץ הרוחבי בתקציב משרד החוץ הופחת ל-4.8 מיליון שקלים בלבד. באוצר הסכימו לוותר על קיצוץ שישה תקנים של דיפלומטים בנציגויות ישראל בחו"ל ולקצץ רק בתפקידי מטה.

בנוסף לאשכנזי, גם שר העבודה והרווחה איציק שמולי הביע התנגדות לקיצוץ כוח האדם במשרדי הממשלה, ואמר כי ‏"קיצוץ התקנים במשרדי הרווחה והבריאות בתקופה זו הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת ואדרוש בישיבת הממשלה להחריגו. לנוכח הזינוק העצום בהיקף האתגרים החברתיים חובתנו לתגבר משרדים אלה וממש לא לפגוע בהם".

ישיבת הממשלה התכנסה באופן חריג באודיטוריום של משרד החוץ, לאחר שהישיבה הקודמת של הממשלה התקיימה באולם שאגאל בכנסת. לאור גודלה של הממשלה - 35 שרים - ומגבלות הריחוק של הקורונה, חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה קטן מלהכיל את כלל השרים, ולכן נדרש מיקום חלופי.

בפתח הישיבה אמר נתניהו כי "בימים הקרובים נבחן את המשך הצעדים - ואם צריך, נשנה בהתאם". זאת, אחרי ההצהרה שנשא אתמול לתקשורת, ובה הזהיר מפני החשש מהעלייה בתחלואה בקורונה והאפשרות לחדש את המגבלות שהוטלו בחודשים האחרונים.

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בישיבה כי מגמת העלייה בהדבקות בקורונה איננה רק בגמנסיה העברית, שבה התגלו חלק ניכר מהנדבקים החדשים בנגיף. לדבריו, תוצאות הבדיקות אתמול הצביעו על עלייה של פי חמישה בתוצאות החיוביות, מחצי אחוז ל-2.5% תוצאות חיוביות.

"העלייה במספרי החולים החלה לפני האירוע הנקודתי בירושלים, וגם אם מנכים את הנתונים אנחנו עדיין רואים את מגמת העלייה", הבהיר השר אדלשטיין. "זה לא משנה כמה בדיקות עשינו בכל יום, ראינו שכחצי אחוז מהנדבקים נמצאים חיוביים. אנחנו רואים עלייה מתמדת". בקריאה לשמור על ההנחיות, הוסיף אדלשטיין כי "או שכולנו נהיה בסדר או שנהיה בסגר, והרבה יותר מהר משחושבים".

בדברים שנשא אחרי נתניהו, אמר גנץ ברקע הקורונה כי "אפשר לאפיין את התקופה הנוכחית בכך שמדינת ישראל מתמודדת בו זמנית עם מרחב של אי-יציבות בשלושה אדנים - בריאותי, ביטחוני וכלכלי. אני סבור שמבחינת המציאות הבריאותית, אנחנו עוברים לשגרת קורונה. המשמעות היא שהדבר הזה מסתובב אצלנו, בינינו ומעת לעת גם נרגיש אותו בעלייה כזו או אחרת".

בנוסף לענייני הקורונה, גנץ התייחס גם למותו של איאד אל-חלאק, צעיר בעל צרכים מיוחדים, שנורה על ידי שני שוטרי מג"ב במזרח ירושלים. הוא אמר כי "אנחנו מצטערים על הירי שאירע בירושלים ואנחנו נתחקר את זה. נפעיל את הכוח במידה הנדרשת מתוך כוונה לצמצם ככל האפשר את הנפגעים".

(עדכון ראשון: 07:26)