במתכונת מצומצמת: אושרה הארכת השימוש במעקבי שב"כ למאבק בקורונה

(בווידאו: הדיון הקודם בהארכת השימוש באיכוני שב"כ)

ועדת המשנה של הכנסת לשירותים חשאיים אישרה היום (שלישי) להשתמש עד 16 ביוני במעקבי האיכונים של שב"כ למאבק בקורונה. הממשלה תצטרך להציג עד 8 ביוני את הצעת החוק בנושא. בהתאם לבקשת הממשלה, אושרה מתכונת מצומצמת שבמסגרתה לא ייעשה שימוש באיכונים בכל חקירה אפידמיולוגית, כפי שהיה המצב עד היום, אלא רק במקרים פרטניים בהם לא ניתן לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית.

פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, דחקה בחברי הוועדה לאשר את בקשת הממשלה, וטענה כי משרד הבריאות אף היה שמח להמשיך את השימוש בשב"כ במתכונתו המורחבת. "המידע שקיבלנו בצורה ממוכנת הוסיף לנו הרבה מאוד ידע על מגעים שאותם היינו צריכים לבודד", אמרה סדצקי. "העובדות מראות שלמרות שאחיות בריאות הציבור מיומנות מאוד בחקירות אפידמיולוגיות, יש מגבלות אנושיות המביאות לכך שאנשים לא יכולים לזכור את כל מי שבאו איתו במגע, ואינם יכולים להיות מודעים לכל מי שבא איתם במגע. לכן ראינו שכמות הבידוד שאנחנו מקבלים בחקירה אנושית קטן לאין ערוך לעומת הנתונים הממוכנים".

עוד הוסיפה סדצקי: "אנחנו לא רוצים להגיע שוב לסגר, ואנחנו רוצים לתפוס את ההדבקות כשהן קורות. ככל שהיכולת לבצע את המשימה הזו קטנה, הסיכון להתפשטות בישראל הולך וגדל. ההצעות לפתרונות שאנחנו נמצאים איתן כרגע הן מאוד מוגבלות. אנחנו מעלים חשש כבד מאוד מזה שצמצמו את היכולת שלנו לקבל חקירות יותר נרחבות, ואני תמיד אמרתי שמבחינתי ככל שאנחנו במצב יותר טוב מבחינת המגיפה, הצד המונע צריך לעבוד יותר קשה כדי לשמור על המצב הזה".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) דרש לקבל תשובות מדוע צריך להמשיך את השימוש בשב"כ למרות הירידה בתחלואה. "אני רוצה להבין למה כשיש עשרים נדבקים ביום, משרד הבריאות לא מסוגל לעשות מה שהוא צריך לעשות", אמר אבידר. "אתם הייתם צריכים להגדיל את מספר הבדיקות. יש לכם 400 אחיות שעובדות על מחקר אפידמיולוגי במשרה מלאה או חלקי, אתם עומדים במצב שיש עשרים נדבקים ואתם רוצים להמשיך להיכנס לטלפונים".

אבידר הוסיף: "אני לא מבין למה אתם לא עושים מה שאתם צריכים לעשות. תגדילו את כמות הבדיקות - יש לכם זמן, יש מעבדות, יש לכם את האנשים, למה אתם רצים לאמצעים דיקטטוריים?". פרופ' סדצקי השיבה כי אין כרגע מחסור בבדיקות, וכי השימוש בשב"כ נועד לחפות על הפער שנובע מכך שאנשים לא יכולים לזכור או לדעת על כל האנשים שבאו איתם במגע במשך שבועיים.

יו"ר הוועדה, צביקה האוזר, ביקש לקבל עדכון על פיתוח החלופה לשימוש בשב"כ - גרסה חדשה של אפליקציית "המגן" שתעשה שימוש בטכנולוגיית בלוטות', ולא רק בטכנולוגיית GPS שבה נעשה שימוש בגרסה הראשונה. משרד הבריאות עדכן כי נכון להיום ישנם 870 אלף משתמשים פעילים בגרסה הנוכחית של המגן, כשהיעד של המשרד הוא ארבעה מיליון.

נציגת משרד הבריאות עדכנה כי כרגע נשקל קמפיין בעלות של ארבעה מיליון שקלים לעודד אזרחים להוריד את האפליקציה. היו"ר האוזר הביע חוסר שביעות רצון מהתשובה. "אתם מבקשים מאיתנו לאשר שימוש באמצעים חריגים של שב"כ כשאתם אומרים שאולי יש חלופה, ואולי נקצה לזה ארבעה מיליון שקלים. השאלה עד כמה אפשר לבקש מהפורום הזה לעצום את עיניו מול סרגל מאמצים שהוא אינו כל כך מרשים להשגת חלופה".

שורת גורמים אזרחיים שהשתתפו בדיון התנגדו להמשך השימוש בשב"כ. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, האשים כי הממשלה מעדיפה ללכת בשב"כ במקום להפנות מאמצים אמיתיים לבחינת חלופות, והציע להפסיק את השימוש בכלי לפחות עד להשלמת החקיקה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "עם כל הכבוד, אין אף מדינה שבחרה להשתמש בשירות החשאי שלה ולהחיל מעקב בכפייה על כל האוכלוסייה".

"אני לא מאמין שאנחנו מדברים בקור רוח על אמצעי מעקב פוגעני ופולשני שלא הופעל באף מדינה דמוקרטית, ומשרד הבריאות מפתח בו תלות", אמר עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. "להיות מעצמת הייטק זה לא רק למכור למשטרים רצחניים אמצעי מעקב. זה גם יכולת להוביל פתרונות אזרחיים ובזה צריך להיות כוחנו. חבל מאוד שמשקיעים את האנרגיה באמצעי הפולשני הזה, כי זה משחק סכום אפס - וזה בא על חשבון קידום החלופות".

בסופו של דבר החליטה הוועדה, למרות ההסתייגויות, לאשר כרגע לממשלה שלושה שבועות נוספים של שימוש בשב"כ במתכונת המצומצמת. אם הממשלה אכן תמשיך לקדם את החוק שיסמיך אותה לעשות שימוש נרחב יותר בשב"כ, תערוך הוועדה דיון נוסף בנוסח שהממשלה תבקש לקדם.