וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השלב הבא במאבק בקורונה: האם אפל וגוגל יחליפו את מעקבי שב"כ?

30.4.2020 / 21:28

ענקיות טכנולוגיה מפתחות אפליקציות לאיתור קרבה לחולי קורונה, שיפגעו פחות בפרטיות. אלא שבמסמך של המל"ל שהוצג לח"כים נטען כי אי אפשר להסתמך עליהן, בשל שיעור גבוה של בעלי טלפונים שלא מורידים אפליקציות. בוועדת חוץ וביטחון התלוננו: "מתמרנים למסקנה שאין חלופה"

צילום: ערוץ כנסת, עריכה: אביחי ברוך

במהלך הדיון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון הבוקר (חמישי) שבו ביקשה הממשלה להאריך בשבוע נוסף את ההחלטה להשתמש במעקבי שב"כ למאבק בקורונה, העלה ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) האשמה חריפה. לדבריו, מסמך שהכינה המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לחברי הוועדה, ובו כביכול סקירה של החלופות הרלוונטיות למעקבי שב"כ, הציג תמונת מציאות חלקית ומסולפת כדי לתמרן את הח"כים למסקנה שאין חלופה אפקטיבית למעקבי האיכונים הסלולריים שמבצע כיום שב"כ.

מהדיון בוועדה, וכן לפי גורמים שנחשפו לפרטים, אורכו של המסמך חצי עמוד בסך הכל. הנימוק העיקרי בו הוא שבישראל יש בין 800 אלף למיליון מכשירים סלולריים "כשרים", שמיועדים לאוכלוסייה החרדית וכביכול לא ניתן להוריד אליהם אפליקציות. לכן המסקנה המתבקשת היא שלא ניתן להסתמך על פתרונות שמבוססים על הורדת אפליקציות, כמו "המגן".

החלופה בה משתמשת המדינה היום מתבססת על מידע טכנולוגי שנאסף מחברות התקשורת ומאפשר לחשב את מיקומו של המכשיר, אך לא ברמת דיוק של מטרים בודדים. בהקשרי הקורונה, אם גוף כמו שב"כ מחזיק בנתונים מכלל החברות הסלולריות, ברגע שמישהו מאובחן כחולה, ניתן לבדוק היכן היה מכשירו הסלולרי בשבועיים שקדמו לאבחון. בהמשך אפשר לראות אילו מכשירים סלולריים אוכנו בקרבתו, ואז משרד הבריאות יכול להודיע להם כי עליהם להיכנס לבידוד. השיטה אינה מדויקת מאוד, בייחוד בתוך מבנים, אך חסרונה הגדול הוא הפגיעה העצומה שלה בפרטיות, שכן היא מחייבת שימוש רציף במאגר נתונים של כלל המכשירים הסלולריים בישראל.

חיטוי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, 22 במרץ 2020. דוברות כב"ה
חיטוי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים/דוברות כב"ה

ממה שנאמר בוועדה עולה כי נבחנה אפשרות כי חברה פרטית כמו NSO תקבל גישה למאגר ותבצע בעצמה את ניתוח הנתונים במקום שב"כ. בהקשרי הגנה על פרטיות, אין הבדל מהותי בין שתי החלופות, שכן שתיהן מחייבות את אותה גישה כוללת ל"בריכת הנתונים" של החברות הסלולריות. אולם ישנן גם אפשרויות אחרות.

אפליקציות רבות משתמשות כבר היום בכלי בשם BLE) Bluetooth Light Energy) לאיתור מגעים קרובים לחולים מאומתים. אותן אפליקציות משתמשות באות שמתקבל מאנטנת הבלוטות' של המכשיר, כדי לאתר מכשירים נוספים בקרבתו. רמת הדיוק של הטכנולוגיה הזו גבוהה יותר מזו של איכונים סלולריים, והיא גם מאפשרת לאתר מגעים בתוך מבנים.

אפל וגוגל משתפות פעולה ליצור ממשק לאיתור קרבה לחולים

היתרון הגדול של BLE הוא בתחום הפרטיות. כל מכשיר טלפון מקבל קוד מוצפן ייחודי, שבאמצעותו יכולים מכשירים אחרים לזהות אותו - בלי לקבל שום מידע על זהות הבעלים. האפליקציה שומרת על גבי הטלפון את "היסטוריית המגעים" - כל המכשירים שהיו בקרבתו במרחק של מטרים בודדים. מרגע שאדם מאובחן כחולה, משרד הבריאות יכול להזין זאת למערכת וכל המכשירים שהיו קרובים אליו יתריעו על כך. אפשר גם שלמשרד הבריאות יועברו כל המכשירים שהיו בקרבת החולה, אך בכל מקרה אין צורך במאגר נתונים מרכזי ובו כלל המיקומים של כלל הטלפונים.

אפל וגוגל הביעו בשבועות האחרונים אמון בטכנולוגיה הזו, והודיעו באופן חריג כי הן משתפות פעולה כדי ליצור ממשק פיתוח (API) לאפליקציות שמשתמשות בבלוטות' לאיתור מגעים קרובים לחולי קורונה. אתמול יצאה גרסת ניסוי ראשונה לממשק, וגרסה נרחבת יותר אמורה לצאת באמצע מאי.

ממשק הפיתוח של אפל וגוגל, שיאפשר לאפליקציות כאלה לפעול ברמת מערכת ההפעלה, יוכל לפתור את בעיית חיי הסוללה, אך הבעיה המרכזית היא עדיין ההיענות הנמוכה יחסית להורדת אפליקציות כאלה, שנעשית באופן וולונטרי. בדיונים בבג"ץ דיווחו נציגי המדינה שכמיליון וחצי משתמשים הורידו את אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות, אך כחצי מיליון כבר הסירו אותה.

כינוס ועדת חוץ וביטחון 30 באפריל 2020. דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן, אתר רשמי
ח"כ אשכנזי בכינוס ועדת חוץ וביטחון, היום/אתר רשמי, דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

באשר לסוגיית הטלפונים "הכשרים", ישנן גם הערכות נמוכות יותר לגבי מספר המשתמשים בהם. ביולי האחרון פורסם ב-TheMarker כי לפי ההערכות מספר המנויים הכשרים עומד על כחצי מיליון. בנוסף, כפי שציינו חברי הוועדה בדיון היום, ישנם אנשים שמחזיקים מכשיר כשר לצד מכשיר רגיל, וממילא חלק מהמכשירים הסלולריים מאפשרים התקנת אפליקציות.

לצד המסמך של המל"ל, קיבלו חברי הוועדה גם סקירה נרחבת שהכינה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ובה מפורטות בהרחבה החלופות השונות למעקבי האיכונים שמבצע שב"כ. ביום ראשון הקרוב ייערך דיון בהובלת ראש הממשלה, ובהשתתפות גורמים משפטיים, בו יוחלט האם ללכת למהלך חקיקה שיאפשר את המשך השימוש בשב"כ, כפי שדרש בג"ץ, או לוותר על השימוש בשירות ולנסות כלים חלופיים.

בינתיים, לפחות מהדיון בוועדה הבוקר, עולה אותו חשש שהביע ח"כ בני בגין כבר לפני שני עשורים בדיונים על חוק השב"כ. אז חשש בגין כי אם לממשלה יותר לעשות זאת, היא תשתמש בשב"כ ובאמצעיו הפוגעניים משיקולי יעילות ונוחות, חרף פגיעה בזכויות של אזרחים. "הכוונה היא ליעילות", הזהיר אז בגין. "אומרים: שירות יש לי? יש לי. אנשים יש לי? יש לי. משכורת הם מקבלים? מקבלים. שיטות יש לי ולעבוד הם יודעים? אז למה לא להפעיל אותם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully