(בווידאו: דיון בוועדת הקורונה, בשבוע שעבר)
ח"כ בגין חשש משימוש פוליטי בשב"כ, המומחה פרופ' קרמניצר הזהיר כי אסור לאפשר זאת, אך המשנה ליועמ"ש מני מזוז דאג שלממשלה יישאר חופש פעולה. כך נראו הדיונים בוועדת הכנסת החשאית שדנה לפני 22 שנה בחקיקת חוק השב"כ. פרוטוקולי הדיונים הותרו בימים האחרונים לפרסום, מלבד חלקים מסוימים שהושחרו, ומתפרסמים כאן לראשונה.
הפרוטוקולים הוגשו היום (שני) לבית המשפט העליון לקראת דיון בעתירות נגד השימוש של המדינה בתקנות לשעת חירום במסגרת משבר הקורונה, לרבות התקנות המאפשרות להפעיל את השב"כ למאבק בנגיף.
בעתירה שהגישו בשבוע שעבר ארגון עדאלה והרשימה המשותפת נטען כי מרגע שהוקמו ועדות והכנסת יכולה לתפקד, אין לממשלה סמכות להמשיך לפעול באמצעות תקנות לשעת חירום. עדאלה גם מבקשת מבית המשפט לבטל את החלטת הממשלה במסגרתה הופעל השירות למאבק בנגיף, ולמנוע את הפעלתו בעניינים אזרחיים במהותם. לטענתם מדובר במדרון חלקלק. הדיון בעתירה יתקיים ביום חמישי יחד עם עתירות בנושא שהגישו עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח וארגון העיתונאים.
במשך עשורים פעל השב"כ מתוקף החלטת ממשלה בלבד. בשנות ה-90', עקבות שורת פרשות ובהן קו 300, הפללתו השקרית של עיזאת נפסו ומותם של כמה עצורים בחקירות השירות - הוחלט להסדיר בחוק את פעילותו. בתחילת 1998 הוגשה לכנסת הצעת החוק הממשלתית בנושא, והדיונים בה התקיימו בוועדה משותפת של ועדת חוץ וביטחון ו-וועדת החוקה, חוק ומשפט. דיוני הוועדה המשותפת הוגדרו חסויים וסווגו "סודי ביותר".
לקריאת הפרוטוקולים המלאים
פרופ' מרדכי (מוטה) קרמניצר, מומחה במשפט פלילי ובעברו שופט צבאי אך גם בכיר באגודה לזכויות האזרח, הגיע לייעץ לוועדה, שהתכנסה לדון בחוק השב"כ ב-24 באוגוסט 1998. "הניסיון בארץ וגם במדינות אחרות מראה שהעניין הזה חשוב משום שיש כאן כמה נטיות טבעיות", הזהיר קרמניצר את חברי הכנסת. "יש לגופים, כולל לגוף הזה במיוחד בגלל החשאיות שעוטה על פעילותו, נטייה להרחיב את פעילותו לכיוונים שונים. יש ניסיון עולמי בזה... יש גם ניסיון עם זה שמי שאמור להיות המפקח - כלומר הממשלה - נוח לו הרבה עמים לא לפקח. כל אחד מבין שהצירוף של גוף שפועל באופן סמוי מהעין הציבורית יחד עם נטיות טבעיות מהסוג הזה יכול להיות מסוכן... לכן העניין של ההסדרה החוקית - למרות שבהסדרה חוקית לא פותרים את כל הבעיות - הוא בעל חשיבות קריטית".
קרמניצר מתייחס גם לסעיף 7(ב)(6) שבו השתמשה הממשלה לאחרונה כדי להפעיל את שב"כ במשבר הקורונה, ונוסחו אז אפשר להפעילו לצורך "שמירה וקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים של המדינה". "אומר זאת בצורה הכי בוטה", אומר קרמניצר, "בזה שהשירות בעצם חדל להיות כופף לחוק, למרות ההסוואה שנעשית כאן, שזה באישור הממשלה ובכפוף לכל דין, אין כאן יותר כפיפות מהותית לחוק... זו הוראה שאסור שתעבור בשום אופן".
ח"כ לשעבר בני בגין, שהיה חבר בוועדה, טען גם הוא כי המינוחים הכלליים בסעיף 7 של החוק מרחיבים אותו בצורה לא ראויה, והיו"ר עוזי לנדאו טען כי הם אף מרוקנים אותו מתוכן. מי שהביא בדיון את עמדת הממשלה הוא מני מזוז, היום שופט בית המשפט העליון ואז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
"הדוברים פה ראו את זה (הניסוח) כהרחבה לא נאותה", אמר מזוז. "אנחנו ראינו את זה אחרת: על פעילויות שהן מעבר לגרעין הקשה של תפקיד השירותים החשאיים, השירות לא יכול לפעול באופן אוטומטי על דעת עצמו... פעילות אחרת שחייבת החלטה של הממשלה, הרי השירות לא יכול לפעול על דעת עצמו. גם לא ראש השירות. זה דורש החלטה של הממשלה, אישור ועדה של הכנסת. זה הבאלאנס".
המשנה ליועמ"ש מזוז מדגיש שוב ושוב את המגבלות שמטיל הסעיף על שימוש בשב"כ. "אם בעוד עשור יגיעו ימים יותר טובים ויוקל העומס מהפעילות נגד טרור וממשלת ישראל תחליט שחשוב ששב"כ יקים אגף או מחלקה לפעילות בתחום הכלכלי, זו לא יכולה להיות החלטה של ראש השירות, גם לא החלטה של ראש הממשלה. קודם כל צריכה לבוא החלטה לפני הממשלה להטיל על השב"כ לעסוק בתחום הזה, ההחלטה תצטרך לבוא לפני ועדת השירות של הכנסת, וכששני הגופים האלה בודקים את ההצעה הם יצטרכו לשאול את עצמם האם זה אינטרס ממלכתי חיוני של המדינה".
ראש השב"כ דאז, עמי אילון, התייחס גם הוא לחששות שהעלה הסעיף שמאפשר להפעיל את השב"כ גם למטרות שאינן ביטחוניות. "הסעיף הזה הוסף בהתאם לבקשתנו על מנת להטיח שבאמת תהיה בקרה של המחוקק על הממשלה", אמר. "זו ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון (של הכנסת - ד"ד) גם מתוך הבנה שיש בה מידה רב של ממלכתיות. העובדה שבוועדה הזאת יש גם נציגי אופוזיציה נותנת ממד ממלכתי להחלטותיה, הממשלה לא יכולה להפוך את השירות לגוף פוליטי או להגן על אינטרסים פוליטיים שאינם ממלכתיים".
בנוסח החוק שעלה בפני הוועדה הוגדרו מטרות השירות כ"שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר
הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, ריגול, חשיפת סודות", אך אחריהן באה התוספת "פעילות אחרת כיוצא באלה". גם הניסוח הזה, כמו הסעיף שמאפשר להפעיל את שב"כ לעניינים שאינם ביטחוניים, עורר חשש בקרב חברי הוועדה מפני שימוש רחב מדי בשב"כ.
"אני מודה לעו"ד מזוז שהציג את הדברים, אבל ההצגה הזו לא מפיגה את חששותיי", אמר ח"כ בגין. "אני חושב שהראשונים לבקש את הוצאתה של ההרחבה הזו, או צמצום ההגדרה של ייעוד השב"כ, צריך להיות השירות עצמו". בגין נותן דוגמה היפותטית למה שנראה בעיניו שימוש לא נאות בשב"כ, אלא שהחלק הזה בפרוטוקול הושחר.
"תפקידנו כמחוקקים להסתכל קדימה ולמנוע מצב בו החוק יתיר שימוש לא ראוי", המשיך בגין. "מדובר בשירות חשאי שעושה אמנם דברים 'בכפוף לכל דין', אבל אלה דברים שלך ולי אסור לעשות. הייתי מנסה לצמצם ככל האפשר פעילות שקשורה לחדירה לפרטיות... ולאפשר זאת רק לנושאים שהם באמת חיוניים".
"הייתי מנסה להימלט מתפקיד ראש השב"כ"
בגין אף נותן דוגמה נוספת. "שביתה בחברת חשמל במשך שבועיים. זה חיוני למשק שהיא תיפסק? חיוני. זה לא בלתי סביר שהרוב בוועדת השירותים שלנו יאשר ציתות מטעם שירות המדינה ליו"ר ועד עובדי חברת חשמל כשהוא מדבר עם סגנו והם מתכננים את המהלך הבא. מה שאני אומר זה לגמרי מופרך? לא. כי באנגליה זה היה. צותתו לאנשי האיגודים המקצועיים. אני רואה שראש השב"כ מחייך, אני הייתי מנסה להימלט ככל האפשר מהתפקיד הזה".
"אין לי שום בעיה, להפך, בשמחה אמלט ממנו", משיב לו אילון. "אני מחייך בגלל סיבה אחרת. ברור לגמרי שזה לשיקול דעתם של חברי הכנסת. הרי אני לא מעלה על דעתי שאקח את הסמכות הזו לעצמי".
"לו אני תחתיך, ראש השב"כ, ממש הייתי מתנגד לחלוטין שממשלה כלשהי או רוב בכנסת יעשו שימוש בשירותים לצרכים כאלה", אמר בגין. "מה היא הכוונה למעשה? הכוונה היא ליעילות. אומרים: שירות יש לי? יש לי. אנשים יש לי? יש לי. משכורת הם מקבלים? מקבלים. שיטות יש לי ולעבוד הם יודעים? אז למה לא להפעיל אותם גם [קטע מושחר]. בסדר, אז כולם עושים את זה. אני רואה בזה פגיעה בייעוד השב"כ העיקרי. אני רואה בזה פגיעה בניקיון של ייעוד השב"כ העיקרי, ואני לא רוצה להניח מלכודות מפתות לפתחם של אלה שממונים על השב"כ".
הוויכוח המשיך, אך הדיון ננעל בלי להגיע למסקנה. יומיים לאחר מכן התכנסה הוועדה שנית. הפעם הדיון סבב סביב אופי הפיקוח שתפעיל ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת על הפעלת השירות. "אני חושב שאסור ללכת לשיטה בה השב"כ יהפוך להיות כולבויניק לאומי לפעילות חשאית", אמר ח"כ רן כהן, בנוגע לסעיף שמגדיר את מטרות השירות וסמכויותיו. "אני חושב שזו עלולה להיות טעות מאוד מאוד גסה... אנחנו מכירים תוצאות מטורפות במשטרים מטורפים. גם הקטע של הגדרת 'פעילות אחרת כיוצא באלה', וגם ההגדרה של 'שמירה על אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים של המדינה, והכול כפי שתקבע הממשלה' - אלו הגדרות בלתי אפשריות. אנחנו חייבים להיות ממוקדים בביטחון, בריגול, בפח"ע, בסיכול ממשי של איומים על המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל".
בהמשך הדיון מזהיר ראש השירות אילון מפני מצב בו ההגדרות בחוק יהיו מצמצמות מדי ויפגעו ביכולת שב"כ למלא את ייעודו העיקרי. "אני מקווה שלא אקבל פניה מאיגוד הסריסים, במידה והוא קיים איפשהו", אמר בחיוך והמשיך: "האוצר שצריך לשמור עליו מכל משמר מופקד בידיו של מי שסורס, על מנת שלא לפגום באיכות האוצר (הכוונה לסריסים שבתרבויות מסוימות הופקדו על שמירת נשות ההרמון - ד"ד). מסתבר שמי שהינו הבעלים, עינו צרה גם בעובדה שעיניו של הסריס שוזפות את האוצר, ולכן הוא מחליט לנקר את עיניו. ואז הוא נשאר עם בעיה רצינית, כי אז כבר קשה לסריס לשמור על האוצר. זה פחות או יותר התהליך שאנחנו מרגישים שאנחנו עוברים".
"גם אם יהיה פעם ראש שירות שירצה לקרוץ (לפעילות לא ראויה - ד"ד), רבותיי, עובדי השירות לא יקרצו", מבטיח אילון לחברי הכנסת. "הם לא יתנו לזה יד, אגב, לא בגלל שהם יפי נפש, אלא בגלל שהם הבינו את המציאות הישראלית בצורה חד משמעית. עלול להיות מצב שהממשלה תרצה מאוד שהשירות יעשה משהו, אבל השירות לא יעשה את זה. יותר מזה: הממשלה עם ועדת הכנסת תרצה שהשירות יעשה משהו, אבל הוא לא יעשה את זה בגלל החשש מבתי המשפט. אפילו אם הממשלה והכנסת תרצינה, אם זה לא יהיה ברור חד משמעית מתוך לשון החוק, השירות לא יעשה את זה. זו המציאות שבתוכה אנו חיים".
חברי הכנסת חגי מרום ואלכס לובוצקי מזכירים שהשירות לא המציא את מושג הפקודה הבלתי חוקית בעליל, שחובה לסרב לה, ולכך משיב המשנה ליועמ"ש מזוז: "העניין של פקודה בלתי חוקית בעליל טוב לחייל הבודד, הוא לא טוב לארגון".
הדיון שוב ננעל בלי החלטה קונקרטית. בשנים שלאחר מכן התחלפו כנסות וממשלות, אך גיבוש החוק נמשך - ובסוף דצמבר 2001 התכנסה שוב הוועדה, בהרכב אחר, לדון בסעיף 7 שמגדיר את מטרות השב"כ. בשנים שחלפו שונה נוסח החוק, והפעם הסעיף שהיה על השולחן איפשר להפעיל את השב"כ, מלבד שמירה על ביטחון המדינה, גם לצורך שמירה וקידום של "אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה".
הוספת המילים "חיוניים לביטחון הלאומי", היא זו שלדברי מזוז - שעדיין היה המשנה ליועמ"ש, ונציג הממשלה בוועדה - עשו את ההבדל. "המונח 'ביטחון לאומי' הוא קצת יותר רחב מהמונח 'ביטחון' במובן הצר של המילה", אמר מזוז. "למשל, אם מדינת אויב מתכוונת להציף את מדינת ישראל במטבע מזויף, זה דבר שיכול לפגוע בביטחון הלאומי במובל שהמדינה יכולה להתמוטט".
"הבעיה היא שברגע שאתה מגדיר הגדרה כוללת של ביטחון לאומי, אתה לא קובע מה הם גבולותיו", אמר ח"כ כהן. "יש דברים שהם ביטחון לאומי של המדינה שהם מעבר לביטחון פרופר של המדינה. זה מדינת העם היהודי, יש לה קשר לנושאים אחרים ולנושאים כלכליים מאוד בעייתיים. הבעיה היא איפה המגבלה".
כהן ממשיך ושואל "אם יש מחר משבר חברתי מאוד קשה וקמים ארגונים חברתיים שמחליטים להביע בזעם אדיר את הבעיה שלהם, האם השב"כ יפעל?". אחד המשתתפים בדיון, שאפילו שמו הושחר ולא הותר לפרסום, השיב לו בכמה משפטים שמתוכם הותרה לפרסום מילה בודדת: "לא".
"השירות עובד באזור הדמדומים"
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, מביעה התנגדות להגדרות רחבות וכוללניות של מטרות השב"כ. "ייעודי השירות לא יכולים להיכנס בסעיפי סל כאלה בהתאם לקביעת הממשלה, שלממשלה יש אג'נדה פוליטית, יש אינטרסים מאוד מסוימים... צריך להיות פיקוח יעיל מאוד". היא מציעה לקבוע רשימה סגורה של נושאים בהם יוכל השב"כ לפעול, עם גמישות מסוימת, אך הדגישה כי "ברגע שרוצים לשנות את ייעודי השב"כ, צריכים לבוא לכנסת ולשנות אותם במליאת הכנסת".
פרנקל שור, שעדיין משמשת היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מצטטת דברים שאמר איש השב"כ ראובן חזק, אחד מאלו שחשפו את פרשת קו 300. "אי עשיית גבול או מחסום לכוח, זהה שהביא לכל הפרשה הזאת", אמר חזק. "תמיד אמרו שהשירות עובד באזור הדמדומים. זה נכון, לכן זה מחייב אותו לעבוד עם פנס חזק שיראה לו בדיוק להיכן הוא הולך ושלא יעז לכבות את הפנס ולעבור לצדדים אפלים".
מזוז המשיך לקדם את הנוסח הרחב שהציעה הממשלה, והזכיר כי גם במדינות כמו אנגליה ובריטניה ישנם ניסוחים כלליים ומעורפלים לגבי סמכויות שירותי הביטחון. הוא מסביר כי ההתמודדות עם הבעיה הזו היא באמצעות המנגנונים שמגבילים את הפעלת השב"כ - כמו הצורך באישור ועדה של הכנסת, בחיוב שההפעלה תיעשה לצורך אינטרס חיוני לביטחון הלאומי, וכן בסעיף שאוסר מפורשות להפעיל את השירות למטרות מפלגתיות ופוליטיות.
הדיון עובר לעסוק בהפעלת השב"כ נגד חתרנות, אך עד מהרה חוזר לשאלה מהו "הביטחון לאומי". היועצת המשפטית מזכירה כי בחוק שירות ביטחון נעשה שימוש במונח הזה, ומאפשר לחיילות שמתגייסות לצה"ל לשרת בשב"כ, אך גם לעסוק "בעניינים שיעדם ביטחון לאומי, כמו מורות-חיילות, בתי חולים וכו'". מזוז משיב לה: "במושג 'ביטחון לאומי" לא ראיתי מול העיניים לא חינוך ולא בריאות".
בסופו של דבר החוק עבר ב-2002, כאשר נוסחו מאפשר להפעיל את שב"כ, מלבד למשימות ביטחוניות, גם לצורך "פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". זה הסעיף בו השתמשה הממשלה כדי להפעילו למאבק בקורונה -לאחר שבתחילה עשתה זאת באמצעות תקנות לשעת חירום וללא כל פיקוח של הכנסת. ביום חמישי השבוע ידון בג"ץ בעתירות נגד ההחלטה הזו.