פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ קבע: בלי חוק של הכנסת - מעקבי שב"כ למאבק בקורונה יופסקו

      בתגובה לעתירות נגד הפעלת שירות הביטחון הכללי לאיכון טלפונים של חולים, קבעו השופטים כי אם המדינה רוצה להמשיך להפעיל אמצעים אלה, יהיה עליה להסדיר זאת בחקיקה עד יום חמישי. חיות: "מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה". שטייניץ: "התערבות מוגזמת"

      בג"ץ קבע: בלי חוק של הכנסת - מעקבי שב"כ למאבק בקורונה יופסקו
      צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: אביחי ברוך

      בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי המשך המעקב של שב"כ באמצעות איכונים סלולריים במסגרת אכיפת ההנחיות נגד נגיף הקורונה מותנה בחקיקה. בפסק הדין נקבע כי אם המדינה רוצה להמשיך להפעיל את האמצעים הטכנולוגיים של השב"כ למאבק בנגיף, יהיה עליה להתחיל בהליך חקיקה לשם כך עד יום חמישי הקרוב. כמו כן, נקבע מתווה מיוחד עבור ציבור העיתונאים שנועד לתת מענה לחששותיהם ביחס לחשיפת מקורות עיתונאיים.

      הכרעת בג"ץ מגיעה במסגרת ארבע עתירות שהוגשו נגד הפעלת שב"כ למאבק בקורונה, ונגד השימוש בתקנות לשעת חירום, גם לאחר שהוקמו ועדות הכנסת. את העתירות הגישו ארגון עדאלה והרשימה המשותפת, עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח וארגון העיתונאים - שביקש לייצר מתווה מיוחד לבדיקת האיכונים על ידי שב"כ, כך שלא יהיה חשש לחשיפת מקורות.

      דיון בעתירות שעניינן איכוני טלפונים ניידים בעת משבר, בית המשפט העליון, 16 באפריל 2020 (אתר רשמי , פול)
      הדיון באיכונים הסלולריים בבית המשפט העליון, החודש

      נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קבעה בפסק הדין כי "לא כל איום על בריאות הציבור יכול להיחשב כסכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה. אך המציאות במדינה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה - אשר מעמידה בפני מערכת הבריאות אתגר יוצא דופן וטומנת בחובה השלכות הרסניות בתחומים נוספים ובראשם ביטחונן הכלכלי של משפחות רבות, רבות מדי, בישראל - מצדיקה את הקביעה כי המשבר הנוכחי צולח את אותו פתח צר שדרכו מתאפשרת באופן נדיר וחריג הרחבת סמכויותיו של השב"כ".

      לאחר שמצאה כי המשבר הנוכחי הוא כה חריג שהוא מצדיק את הפעלת שב"כ בתחום אזרחי במהותו, בחנה חיות האם ניתן להמשיך ולעשות זאת באמצעות החלטת ממשלה או תקנות לשעת חירום, או שיש צורך לפנות לחוק של הכנסת. "שאלת 'המסלול הראוי' להסדרת הסמכת השב"כ איננה עניין טכני שניתן להקל בו ראש", כתבה חיות. "בדמוקרטיה ייצוגית, אשר בה הריבון הוא העם ההכרעות העקרוניות והמהותיות לחיי האזרחים צריכות להתקבל על־ידי הגוף שנבחר על־ידי העם לקבל הכרעות אלה".

      חיות כתבה כי לנוכח הנסיבות הייחודיות והחריגות שנוצרו, ובמיוחד בשל סד הזמנים שהוכתב על ידי התפשטותו המהירה של הנגיף, ההחלטה להפעיל את שב"כ באמצעות החלטת ממשלה ובאישור ועדת השירותים החשאיים של הכנסת הייתה סבירה. עם זאת, היא הוסיפה כי בשל הזמן שחלף, שמהווה רכיב משמעותי באפשרות להרחיב את פעילות שב"כ לנושאים שאינם ביטחוניים, "אין מנוס מן המסקנה כי ככל שיידרש המשך מעורבות השב"כ לצורך בלימת המגפה גם מעבר לתום תקופת תוקפה של החלטת ההסמכה ביום 30 באפריל, על הממשלה לפעול לעיגון הבסיס למעורבות כזו בחקיקה ראשית, על מנת לאפשר את השתתפותם של חברי הכנסת מכלל סיעות הבית בהכרעות הנוגעות לסוגיה חשובה זו. חקיקה כזו, מן הראוי כי תהיה זמנית במהותה ותיחקק כהוראת שעה".

      דיון בעתירות שעניינן איכוני טלפונים ניידים בעת משבר, בית המשפט העליון, 16 באפריל 2020 (אתר רשמי , פול)
      הדיון בבג"ץ, מוקדם יותר החודש

      לבסוף כתבה חיות על מידת הפגיעה של אמצעי השב"כ בזכויות יסוד. "אין חולק כי החלטת ההסמכה (שמאפשרת להפעיל את שב"כ למאבק בקורונה) מובילה לפגיעה קשה בזכות לפרטיות ולצנעת הפרט", כתבה הנשיאה. "השימוש בכלים אשר פותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה".

      חיות ציינה לחיוב בפסק הדין את הפיקוח של ועדת השירותים החשאיים, שאף קיימה באופן חריג דיונים פתוחים לציבור והביאה לשינויים בהחלטת הממשלה להפעלת השב"כ. אולם, היא הוסיפה כי אין בכך די. "בענייננו החליטה אומנם ועדת השירות לקיים שלושה מתוך חמישה הדיונים שקיימה בהחלטת ההסמכה כדיונים פתוחים, בהם נשמעו נציגי ציבור, אקדמיה וגופים אזרחיים וביטחוניים. על כך יש לברך, אך זהו מהלך חריג שאיננו מאפיין את נוהל העבודה הרגיל של הוועדה".

      השופטים חנן מלצר ונעם סולברג הצטרפו לפסיקתה של חיות בנוגע לחובה לחוקק חוק, שינוסח כהוראת שעה זמנית, כדי להמשיך להפעיל את השב"כ למשבר. מנגד, המתווה להגנה על מקורות עיתונאיים התקבל על דעתם של חיות ומלצר, וחרף התנגדותו של סולברג.

      בנוגע לעתירה של ארגון העיתונאים, נקבע כי רשימת העיתונאים שמחזיקים בתעודת עיתונאי תימסר למשרד הבריאות ועיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יתבקש על ידי משרד הבריאות להסכים להעברת פרטיו לשב"כ. ככל שתינתן הסכמה כאמור, יופעל המנגנון בדרך הרגילה. אם העיתונאי יסרב, יהיו לו 24 שעות לפנות לבית המשפט ולקבל צו שימנע את העברת פרטיו לשב"כ. בד בבד תיערך לו חקירה אפידמיולוגית פרטנית והוא יתבקש לחתום על הצהרה לפיה הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים, ככל שבא עמם במגע ב-14 הימים שקדמו לאבחונו.

      השופטת אסתר חיות בדיון בשאלה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להרכיב ממשלה תחת כתב אישום, בית המשפט העליון 31 בדצמבר 2019 (ברני ארדוב)
      "המשבר צולח את אותו פתח צר שדרכו מתאפשרת הרחבת סמכויות שב"כ". חיות (צילום: ברני ארדוב)

      ארגון העיתונאים, אחד מארבעת העותרים נגד מעקבי השב"כ באמצעות עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה בירך על החלטת בג"ץ ומסר כי "אנו חושבים שהיא מייצגת איזון ראוי בין השאיפה של המדינה לקדם מדיניות להתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה, לבין הצורך לשמור על חיסיון המקורות כדי לאפשר לעיתונאים לבצע את תפקידם ולשרת את הציבור עם חשיפות ותחקירים שגם להם יש חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור. אנו רואים בהחלטה לא רק הישג נקודתי אל מול התקנות הנוכחיות אלא עוד נדבך בשרשרת פסיקות חשובות של בתי המשפט שמבצרים את מעמדו של חיסיון המקורות בפרט ושל החופש העיתונאי בכלל".

      מעדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי שעתר בשמו ובשם הרשימה המשותפת הביעו סיפוק מההחלטה עם זאת אמרו כי הם מודאגים מהמשך היכולת להפעיל שבועות נוספים את המעקב אחר אזרחים. "אנחנו אמנם מסופקים שבית המשפט העליון קיבל את הטענה שהיינו הראשונים להשמיע אותה, לפיה אין לממשלה אפשרות במסגרת החוק להשתמש בשב"כ לצורך מעקב של אזרחיים. בית המשפט הכריע כי על הממשלה והשב"כ להיות כפופים לחוק. עם זאת, אנו מודאגים מהאורכה של מספר שבועות שניתנה לממשלה לפעול ללא בקרה בה לממשלה יהיו סמכויות נרחבות. החלטה המאפשרת המשך של מצב לא חוקי זה, שפוגעת בצורה קיצונית בחרויות שלל כלל התושבים, מנוגדת לבסיס החוקתי שמעגן את זכויות האזרח".

      "החלטת בג"ץ מדאיגה, סד הזמנים לממשלה כמעט בלתי אפשרי"

      מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "זהו תקדים בעל חשיבות היסטורית, הרבה מעבר לכאן ועכשיו - הוא מנע תקדים מסוכן, וסכנת התדרדרות לחברת מעקבים שבה ניתן להשתמש בסמכויות השב"כ למטרות אזרחיות. אנו קוראים לממשלה למצוא חלופות לסמכות השב"כ ולא להיות המדינה הדמוקרטית היחידה שמפעילה את שירות הביטחון החשאי שלה לצורך מעקב אחר אזרחיה גם במסגרת המאבק בקורונה. מדובר בפסק דין שחשיבותו רבה וחורגת מהמשבר הנוכחי שכן בית המשפט קבע כי חוק השב"כ לא מאפשר לממשלה להפעיל את השב"כ למטרות שאינן בטחוניות אלא כאשר קיימת סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה. השב"כ קיבל סמכויות אדירות והוא פועל בחשאיות לצרכי סיכול טרור, לא למעקב אחר אזרחי המדינה, ופסק הדין ימנע בעתיד מקרים בהם הממשלה תרצה להשתמש ביכולות השב"כ לצרכים אזרחיים, כאשר במרבית המקרים האזרחים אפילו לא מודעים לכך.
      עו"ד דן יקיר: "בג"ץ צמצם מאד את סמכות הממשלה לעשות שימוש בשב"כ לעניינים שאינם קשורים לביטחון המדינה ובלם פגיעה נרחבת בזכות לפרטיות של כולנו. אסור שבחסות משבר הקורונה ייעשה שימוש לרעה בסמכויות חירום ובסמכויות הנרחבות של הממשלה לפגוע בזכויות האדם".

      שר האנרגיה, יובל שטייניץ (הליכוד) מתח ביקורת על החלטת בג"ץ ואף כינה את פסיקתה כהתערבות מוגזמת ומיותרת. לדבריו, "כמי שעומד בראש צוות השרים שבחן בשבועות האחרונים את מעורבות השב"כ במאבק במגיפת הקורונה, אני קובע, כי לעבודת שב"כ תרומה מכרעת בריסון המגיפה וביכולתנו להסיר בהדרגתיות את הסגר, ולהחזיר לאזרחי ישראל את חופש התנועה והעיסוק שלהם. לכן אני מודאג מהחלטת בג"ץ ומסד הזמנים הכמעט בלתי אפשרי שאליו הוא מכניס את הממשלה בהתערבותו המוגזמת והמיותרת".

      משטרת תנועה בימי קורונה, 23 באפריל 2020 (דוברות משטרת ישראל)
      אכיפת המשטרה, השבוע (צילום: דוברות משטרת ישראל)

      הדיון בעתירת נערך מוקדם יותר החודש, ובאופן היסטורי - הוא הועבר בשידור ישיר. נשיאת העליון הסבירה בפתחו כי "זה מאפשר לנו לקיים את מגבלות ההתקהלות שחלות על כולנו".

      במהלך הדיון, הסבירו העותרים את התנגדותם לשימוש באמצעים הטכנולוגיים של שב"כ למעקב אחר אזרחים. עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי "אנחנו סבורים שהעתירות עוסקות בשאלה אם להיות או לחדול מלהיות מדינה דמוקרטית. הצעד שננקט כאן הוא צעד נוסף במסגרת המהלכים שהשילוב הקטלני של המשבר הפוליטי והבריאותי הביאו עלינו". עו"ד בן מאיר, אף הוא אחד מהעותרים, תקף את המסלול שבו בחרה הממשלה לפעול ואמר: "נניח שיש סמכות לצורך העניין, אחרי שאנחנו חודש במשבר הזה כשהכנסת כבר פועלת, ואין חולק שזה פוגע באופן משמעותי בזכויות חוקתיות - הם נדרשים לעשות את זה בחקיקה ראשית, בהליך שגם האופוזיציה תוכל להשמיע את קולה בהליך".

      (עדכון ראשון: 21:11)