ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה היום (ראשון) בנושא הסמכת המשטרה לקבל נתוני מיקום של חייבים בבידוד בשל התפשטות נגיף הקורונה ללא צו בית משפט. בדיון הוועדה, בראשות ח"כי גבי אשכנזי (כחול לבן), השתתפו בין השאר נציגים של משרד הבריאות, שהסבירו מדוע המשרד תומך בסמכות איכון הפלאפונים של המשטרה לאכיפת חובת הבידוד. הדיונים בנושא בוועדה יימשכו מחר ב-09:00, אז יישמעו נציגי ארגוני החברה האזרחית.
אחת מנציגות משרד הבריאות נשאלה בדיון כמה מהאנשים שאותרו על ידי שב"כ כחייבים בבידוד בשל מגע קרוב עם חולה, אותרו בטעות. לדבריה, מדובר בכ-5% מסך האנשים שאותרו על ידי שב"כ. "מתחילת הפעילות עם השירות שלחנו בסביבות 50 אלף מסרונים (שמודיעים לאנשים שעליהם להיכנס לבידוד בשל מגע קרוב עם חולה - ד"ד)", הסבירה עו"ד טליה אגמון, מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות. "מתוכם כ-5,000 פנו אלינו בהשגה וטענו שלא היו בזמן הזה בחשיפה לחולה. קצת יותר ממחצית מההשגות נמצאו מוצדקות, אף שבחלק מהמקרים זה רק בהתבסס על הצהרה של אנשים".
עוד בוואלה!
ד"ר אודי קלינר, נציג משרד הבריאות, הסביר כי הבידוד הוא אחת האסטרטגיות העיקריות של המשרד לטיפול במשבר הקורונה, לצד הריחוק החברתי. "מושקעים המון אנרגיה ומשאבים בתהליך של אבחון החולים, בדיקות המעבדה, החקירות האפידמיולוגיות, הכול כדי להביא למצב של קטיעת שרשראות ההדבקה, שזה כדי לצמצם את ההדבקה באוכלוסייה", אמר, "אנחנו מניחים שפתיחת המשק עלולה לגרום לעלייה בהדבקה, ולכן חשוב לאתר את המגעים ולהכניס לבידוד. לכן חשוב שהמאמץ שאנחנו עושים באיתור החולים לא ירד לטימיון. כל כלי שייתן לנו עוד כמה עשרות אחוזים (של אפקטיביות - ד"ד) ייתן לנו בסוף את התוצאה שאנחנו מחפשים".
קלינר פירט את מספרי המבודדים בישראל. "נכון להיום יש כ-6,700 חולים שמטופלים בבתים, ועוד כ-6,600 אנשים שדיווחו לנו על בידוד בית שלהם. לגבי השאלה למה לא להתמקד בחולים, אי אפשר לא לפקח גם על המגעים, כי הם השלב הבא של ההדבקה. חלקם גם בלי סימפטומים ולא יודעים שהם חולים".
סנ"צ איה גורצקי, יועמ"שית אגף החקירות והמודיעין ונציגת המשטרה בדיון, דיברה על אכיפת המשטרה כלפי מפרי הבידוד. ולדבריה, המשטרה מאכנת כיום רק את חייבי הבידוד שנרשמו באתר משרד הבריאות. "אנחנו לא מאכנים אדם אם אנחנו לא יודעים איפה הוא אמור להיות", אמרה סנ"צ גורצקי. "כשמדובר על חייבי בידוד שנרשמו, אנחנו מסתמכים על ההצהרה שלהם. בשלב הזה אנחנו לא נוגעים באיכונים של מי שלא נרשמו. מתקשרים אליהם, בודקים את הכתובות שלהם במאגרים ואם צריך מגיעים אליהם, ואומרים להם שעליהם להירשם. כיום מדובר בקבוצה יחסית קטנה של כמה מאות (שלא נרשמו). בהתחלה היו הרבה יותר. והכמות הזו היום היא זניחה".
לדבריה, מאז ה-26 במרץ (אז הוקם החמ"ל המשטרתי הייעודי) בוצעו 7,228 בדיקות איכונים. מתוכם 6,308 אותרו בכתובת שבה הם אמורים לשהות. מנגד, ב-920 מקרים (12.7% מהבדיקות) נמצאה אי התאמה והם הועברו להמשך הטיפול המשטרתי.
"43% מתוך ה-920 אוכנו מחוץ לביתם באופן חד משמעי", אמרה גורצקי. "אחרי שהם סיפקו הסבר שלא מניח את הדעת, והגיעה ניידת, הם כן נמצאו בכתובת בה היו אמורים להיות. אנחנו מבינים שאותם אנשים הפרו את הבידוד, וכשהגיעה שיחת הטלפון הם חזרו למקום הבידוד. אנחנו מאמינים שהם כרגע מצייתים ביתר הקפדה לחובת הבידוד כי הם מבינים שיש פיקוח. הם לא קיבלו דוחות ולא נפתח נגדם הליך פלילי, כי אנחנו לא נותנים דוח על סמך איכון אלא על סמך הביקור של הניידת. 24% מהאנשים שהו בכתובת אחרת ממה שהם הצהירו. הם החליטו לשנות את מקום הבידוד. זה בסדר גמור, אבל הם היו צריכים לעדכן באתר משרד הבריאות".
בסך הכל מתוך למעלה מ-40 אלף קנסות שניתנו בהקשרי הקורונה, רק 254 היו על הפרת חובת בידוד. "זה רק מראה שמוטיבציה של המשטרה היא לא לחלק דוחות", אמרה סנ"צ גורצקי. היא הוסיפה כי מתוך האנשים שקיבלו מסרון שאותרו על ידי שב"כ כמגעים קרובים עם חולה מאומת - רק 20% נרשמו בפועל באתר משרד הבריאות, ורק הם נכנסים למאגר האנשים שלגביהם נבדקים איכונים. לדבריה מדובר בפער משמעותי.