(בווידאו: ועדת חוץ וביטחון אישרה את הארכת השימוש באיכונים)
משרד ראש הממשלה פרסם היום (רביעי) תזכיר חוק שיאפשר להמשיך להפעיל את מעקב איכוני שב"כ למאבק בקורונה. זאת, על אף שמניין החולים בנגיף הקורונה וכן מספר המונשמים נמוך ביותר, ולמרות שבדיונים האחרונים בוועדת השירותים החשאיים של הכנסת סברו גורמי רפואה שאין הצדקה להמשיך להשתמש בשירות זה. ועדת המשנה של הכנסת לשירותים חשאיים אישרה את הפעלת השירות לצורך זה עד יום שלישי הקרוב, בכפוף להתחלת תהליך חקיקה, בהמשך לפסיקת בג"ץ לפיה הנושא צריך להיות מקודם בחקיקה ראשית ולא בתקנות לשעת חירום.
החוק מוגדר כהוראת שעה שתהיה תקפה לשלושה חודשים בלבד, וניתן יהיה להאריכה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים. על פי התזכיר, הממשלה תמנה צוות שרים שיכלול את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר המשפטים אבי ניסנקורן וייתכן שגם שרים נוספים, כדי לבחון את הצורך בהסתייעות בשב"כ.
בהתאם להמלצת הצוות, תוכל הממשלה להכריז כי השתכנעה שמצב החירום הבריאותי מצדיק זאת, ולאשר את השימוש במעקבי האיכונים של שב"כ, כפי שנעשה עד היום. התזכיר מציע כי ברגע שהחוק יעבור, יראו בכך כאילו הממשלה גם הכריזה על מצב חירום שמצדיק שימוש בשב"כ. כלומר, השימוש במעקבי האיכונים יימשך ללא הפרעה, והממשלה תצטרך להתכנס ולקבל החלטה אקטיבית כדי לבטל אותו.
לקריאה נוספת בנושא
ההצעה מחלישה את הפיקוח הפרלמנטרי שנעשה היום באמצעות ועדת השירותים החשאיים של הכנסת. בניגוד למצב כיום, בו הממשלה צריכה את אישור הוועדה - אשר כוללת גם גורמי אופוזיציה - התזכיר קובע כי הכרזת הממשלה על מצב החירום "תונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון", אך לא מחייב את אישורה.
לבסוף, בג"ץ קבע הסדר מיוחד לעיתונאים, לפיו כדי למנוע אפשרות לחשיפת מקורות, אם מתברר כי עיתונאי נדבק בקורונה, משרד הבריאות לא מעביר אוטומטית את פרטיו לשב"כ. במקום זאת, המשרד מודיע זאת לעיתונאי, ואם הוא חושש שמעקב האיכונים עשוי לחשוף את אחד ממקורותיו, יש לו 24 שעות לפנות לבית המשפט בעניין. אף שבדברי ההסבר לתזכיר החוק מוצע להמשיך להשתמש בהסדר זה - הוא אינו מעוגן בשום צורה בתזכיר עצמו.
מהאגודה לזכויות האזרח, שהיו בין מגישי העתירות נגד הפעלת השב"כ למאבק בנגיף, נמסר כי היא מתנגדת נחרצות לתזכיר החוק, ואם הוא יתקבל היא תפעל לביטולו בבית המשפט. "השימוש ביכולות המעקב של השב"כ לצורך שאינו ביטחון מסכל הוא תקדים חמור ומסוכן בדרך להפיכה למדינת שב"כ, שבה מעקבים אחרי אזרחים תמימים יהפכו לעניין שגרתי ומתמשך", נכתב.
עוד נמסר מהאגודה כי "אנו קוראים לממשלה לא לחצות את הרוביקון, ולא להיות הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בשירות ביטחון חשאי למעקב אחרי אזרחים בחסות הקורונה. דומה שהממשלה היוצאת התאהבה בשימוש בשב"כ, ובמשך חודשים לא ערכה כל בדיקה של ממש לחלופות, וזאת למרות דרישת ועדת המשנה לשירותים חשאיים ודרישת בג"ץ להשתמש בחלופות אזרחיות ולא בשב"כ".
בסוף חודש אפריל קבע בית המשפט העליון כי המשך המעקב של שב"כ באמצעות איכונים סלולריים במסגרת אכיפת ההנחיות נגד נגיף הקורונה מותנה בחקיקה. כמו כן, נקבע המתווה מהיוחד עבור ציבור העיתונאים שנועד לתת מענה לחששות ביחס לחשיפת מקורותיהם.
ההכרעה התקבלה במסגרת ארבע עתירות שהוגשו נגד הפעלת מעקבי שב"כ למאבק בקורונה, ונגד השימוש בתקנות לשעת חירום, גם לאחר שהוקמו ועדות הכנסת. את העתירות הגישו ארגון עדאלה והרשימה המשותפת, עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח וארגון העיתונאים - שביקש לייצר מתווה מיוחד לבדיקת האיכונים על ידי שב"כ, כך שלא יהיה חשש לחשיפת מקורות.
בעקבות פסיקת בג"ץ, ועדת המשנה למודיעין בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה בתחילת החודש את הארכת תוקפה של ההחלטה להסמכת שב"כ לסייע במניעת המאבק בקורונה בשלושה שבועות, על אף בקשת הממשלה להאריכה בשישה שבועות. הממשלה הודיעה יום לפני כן כי היא צפויה להתחיל בהכנת תזכיר חוק שיסמיך את ניטורי השב"כ עד אישור החוק החדש, כך שיהיה אפשר להמשיך בשימוש בכלי הניטור של השב"כ את המחויבים בבידוד. הוועדה, בראשותו של ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן), אישרה את הארכת תוקף ההחלטה לצורך הליך החקיקה.