המגיפה שבעקבות קורונה: רבע מהציבור חווה הידרדרות במצב הנפשי

(בווידאו: סטודנטים מפגינים במחאה על הרעה בתנאיהם במהלך המשבר, היום)

מצבה הנפשי של כמעט כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל החמיר במהלך משבר הקורונה, ומחצית מהם חוו הרעה במצב הכלכלי של משפחתם. אלו רק חלק מהנתונים שעולים מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה, בסוף חודש אפריל.

בלשכה הסבירו כי מטרת הסקר היא לספק תמונת מצב ונתונים חיוניים למקבלי ההחלטות בנוגע לחוסן האזרחי של הציבור בישראל בעקבות משבר הקורונה. אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה הרשומים במרשם התושבים של ישראל. הנשאלים נדגמו מכלל שכבות האוכלוסייה, למעט הפזורה הבדואית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים.

השאלות בסקר הקיפו מגוון נושאים, בהם בריאות, מצב נפשי, צריכת מזון, קבלת עזרה, מצב כלכלי ועבודה, מידת המילוי אחר הוראות משרדי הממשלה ומידת האמון בממשלה ובשלטון המקומי בנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה.

22.5% מהנשאלים דיווחו שמצבם הנפשי החמיר במהלך משבר הקורונה, ו-5.4% דיווחו על החמרה במצבם הבריאותי ("החמיר" או "החמיר מאוד") בתקופה זו. 25% מהנשאלים דיווחו כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר. עוד עולה מהסקר, כי תחושות לחץ וחרדה ליוו במהלך תקופה זו 34.3% מהאוכלוסייה - כ-1.9 מיליון איש, מהם 10.1% "במידה רבה" ו-24.2% "במידה מסוימת".

16.2% מהנשאלים דיווחו כי תקופה זו לוותה עבורם בתחושת דיכאון, ו-23.5% דיווחו שחשו בדידות. 22.6% מהנשאלים המתגוררים במשקי בית עם נפשות נוספות, דיווחו על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר.

הסקר מלמד גם על היקף ההשלכות הכלכליות של המשבר. תושבים רבים נפגעו כלכלית ונזקקים לעזרה מאז החלה תקופה זו. מצבם הכלכלי של כמחצית מהנשאלים הורע בעקבות המשבר. כ-50.3% חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם ו-46.1% דיווחו כי בעקבות משבר הקורונה, החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם.

ההשלכות הכלכליות החמורות של המשבר משפיעות על חיי היומיום של רבים מהנשאלים. כ- 16.2% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד'. נתון זה תקף במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת בישראל - כ-45.5% מבני ה-65 ומעלה דיווחו כי נזקקו לסיוע כזה. 14.1% מהנשאלים אף דיווחו כי הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון.

הסקר בדק גם את יחס האוכלוסייה לצדדים הרפואיים של המשבר ולמדיניות הממשלה להתמודדות עם הנגיף. עולה, כי 55.7% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף. רוב הנשאלים, מעל 80%, דיווחו כי הם ממלאים במידה רבה אחר הנחיות משרד הבריאות.

אולם, נראה כי אמון הציבור בממשלה נמוך יותר. כ-38% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, 33.6% נוספים נותנים אמון "במידה מסוימת". מידת האמון של הציבור הערבי בממשלה גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית - כ-48.9% מהנשאלים הערבים נותנים "אמון רב" בממשלה.

עוד עולה מהסקר כי בכל הקשור להתמודדות עם הנגיף, אמון הישראלים ברשות המקומית של יישוב מגוריהם גבוה יותר מאשר בממשלה. כ-46.9% מהנשאלים (במגזר הערבי - 62%) ענו כי הם נותנים אמון רב ברשות המקומית ו-32.2% נוספים "במידה מסוימת".

מומחים לבריאות הנפש הביעו דאגה מהנתונים העולים בסקר. ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, אמר כי "המספרים שנמצאו בסקר של הלמ"ס, לצערי אפילו גרועים משחששנו. אנו מתריעים מתחילת המשבר ש'שכחו שלישראלים יש נפש'. אנו קוראים לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הבריאות לנקוט לאלתר צעדים שיצמצמו את הנזקים הנפשיים שכבר מתפתחים כחלק מ'המגיפה שאחרי המגיפה' ובראש ובראשונה ליישם את התוכנית שגיבשנו עם האגף לבריאות הנפש ולפיה כל אדם שיחפוץ בכך, ללא צורך באבחנה, יוכל לקבל שלושה מפגשים של טיפול נפשי".

פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית מסר כי "הנתונים שפורסמו היום לא מפתיעים. כבר שבועות שאנו מתריעים מפני המשבר הנפשי הגדל באוכלוסיה. לאחר שנים של ייבוש וזלזול בשירות הציבורי, נותרים האזרחים ללא מענה ראוי. גדולת השירות הציבורי היא ביכולת המניעה. זה הזמן למנוע החרפה, זה הזמן למנוע משברים, שעלולים להקשות על החזרה למעגל העבודה. זה הזמן למנוע אלימות, שעלולה לפגוע בילדים ובמבוגרים. הגדילו באופן מיידי את המענה בשירות הציבורי למען הבריאות הנפשית של כלל האזרחים".