האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות גיבש תכנית למתן טיפול נפשי על רקע משבר הקורונה. התכנית, שהגיעה לידי וואלה! NEWS, מיועדת ל-3%-1% מהאוכלוסייה בישראל - המהווים בין 88 אלף ל-266 אלף אזרחים, ולפיה כל המעוניין בכך יקבל שלושה טיפולים נפשיים שאורך כל אחד מהם חצי שעה - ללא צורך בהמתנה ארוכה וללא צורך באבחון ראשוני. זאת, באמצעות שיחת טלפון או על ידי תמיכה מרחוק בפלטפורמות מאושרות לאבטחת מידע דוגמת זום, Teams ו-Webex.
עלות התכנית מוערכת בין הסכומים 56 מיליון שקלים ל-168.5 מיליון שקלים. היא נחתמה לפני כשבועיים ונמצאת על שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שלפי גורמים המעורבים בנושא - טרם התייחס אליה.
המודל המוצע מתבסס על מודל קיים שנולד כחלק משיתוף פעולה בין משרד הבריאות לביטוח הלאומי הקרוי "נוהל חרדה" במצבי חשיפה לאירועי איבה, מלחמה או טרור - כפי שזוכים לו תושבי עוטף עזה. "במודל זה אין צורך שהנחשף יאובחן או יגיע לסף אבחנתי כלשהו בעת מצוקה, והוא זכאי על פי פניה למקומות שהוכרו על יד היישות המקצועית לקבלת התערבות נפשית למניעת התפתחות תחלואה חרדתית", נכתב במסמך הרשמי.
עוד בוואלה!
"אנו מציעים לאמץ את המודל עבור כלל הציבור, כשתפעולו יבוצע על גופים ציבוריים או עמותות עם ניסיון מוכח בטיפול בטראומה, שיתקשרו עם ריבוי מטפלים מורשים במדינת ישראל", נכתב במסמך. על פי התכנית, ההתערבות תהיה בת 30 דקות ותינתן שלוש פעמים, במרווחי זמן על פי שיקול הדעת של המטפל, והם יתועדו ברשומה רפואית. "יש לשאוף לביצוע ההתערבות תוך שימוש באמצעי ויזואלי בטיפול מרחוק. עם זאת, יש לבצע התערבות טלפונית במידה והמטופל מתקשה טכנולוגית", נכתב. עוד נקבע כי הטיפול יותאם תרבותית ושפתית למטופל. כמו כן, בהתאם לצורך, הוא יכלול התערבות זוגית או משפחתית. בנוסף לכך, צוין במסמך כי למטפל דרוש ידע בתחום של התערבות במשבר ועבודה בהתאם לפרוטוקולים המופיעים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות.
באגף משערים כי שיעור הפונים מכלל האוכלוסייה יעמוד על 2%, "בהערכות הנדיבות ביותר", וזאת לפי בסיס הנתונים של הפונים לעמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית). על פי הערכות גורמים במערך בריאות הנפש, כמיליון אזרחים יזדקקו לסיוע נפשי בתום משבר הקורונה - והתכנית המוצעת, אם תתקבל, צפויה להפחית את הכמות. את המסמך גיבשו ראש האגף לבריאות הנפש ד"ר טל ברגמן־לוי, מנהל המערך הקליני באגף ד"ר אהוד ססר, מנהלת המחלקה לטראומה נפשית באגף בלה בן גרשון, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה ד"ר צבי פישל ויו"ר החברה לפסיכיאטריה של הקהילה ד"ר עידו לוריא.
"מערכת בריאות הנפש בישראל הוקמה לשירות האוכלוסייה לשעת שגרה, וככזו תוכננה למענה שירות של כ-4% מהמבוגרים וכ-2% מהקטינים", נכתב במסמך. "על אף מסירותה של מערכת זו והתפתחותה מאז הרפורמה בבריאות הנפש, היא איננה מערכת אשר יועדה לתת מענה למצבי דחק כלל אוכלוסייתיים".
לפי התכנית יפורסם קול קורא לעמותות הסיוע בישראל, עם תנאי סף ברור של ניסיון במתן שירותי תמיכה במצבי טראומה. לאחר מכן, ההצעות וההתקשרויות עם העמותות הנבחרות ייבחנו, והן יקבלו תשלום - 234 שקלים לכל טיפול - על פי ביצוע טיפולים בפועל. "מקרים שיאובחנו כלא מתאימים להתערבות הקצרה המוצעת יופנו תוך הסכמת המטופל למערך בריאות הנפש בקופות החולים", הובהר. על פי חישובי האגף לבריאות הנפש, טיפול של אחוז אחד מהאוכלוסייה יעלה 56.16 מיליון שקלים. טיפול ב-1.5% של האוכלוסייה יעלה 84.24 מיליון שקלים, טיפול של 2% יעלה 112.32 מיליון שקלים, של 2.5% 140.4 מיליון שקלים ושל 3% - 168.48 מיליון שקלים.
"משבר הקורונה שפוקד את הארץ והעולם כיום מציב אתגרים רבים בפני מערכות בריאות ככלל ומערכות בריאות נפש בפרט", הסבירו מגבשי התכנית. "חרדות שונות מתווספות ומלוות כעת את כלל הציבור, החל מחרדות כלליות מפני הקורונה עצמה, דרך חרדות הנובעות מההשלכות של ההגבלות המשתנות מדי יום (הגבלות תנועה וכד'), דרך השלכות נפשיות הנובעות מהפגיעה הכלכלית הקשה שניחתה על חלקים נרחבים של האוכלוסייה - ועד להשלכות נפשיות קשות הנובעת משהייה ממושכת בבידוד, בין אם בבתים או במלוניות".
"ככלל משבר ומצוקה הינן חלק מההוויה האנושית. אנו מתמודדים עם תחושות אלו תוך שימוש במעגלים הקרובים אלינו לרוב מעגל משפחתי וחברתי. עם זאת במשבר בקנה מידה גדול ובכזה אשר בו קיימים מכשולים אובייקטיביים בשימוש במעגלים הראשוניים - התמודדותו של הפרט מאותגרת עוד יותר", הוסיפו מגבשי התכנית.
להקדים תרופה למכה
בדיון שנערך לפני כשבועיים בוועדת הקורונה אמר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה כי "כמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה-שנתיים הקרובות, ויזדקקו לשירותים של טיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהסטרס המתמשך. בואו נקדים תרופה למכה ונרגיע כמה שיותר את האזרחים עכשיו, כדי שאחר כך יהיו כמה שפחות אנשים שיצטרכו טיפול. מה שאני אומר הוא לא פוליטי אלא רפואי, ויהיו לו גם השלכות כלכליות נרחבות".
בתשובה לשאלתו של יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר יו"ר המועצה למניעת אובדיות פרופ' גיל זלצמן כי הוא צופה גל התאבדויות של אזרחים קשישים. "הם אוכלוסייה שמתאבדת בשיעורים גבוהים יותר לא רק בתקופה כמו של משבר הקורונה", אמר. "אוכלוסייה נוספת שיש לשים עליה את הזרקור היא הצוותים הרפואיים ושירותי מד"א ואנשי בריאות נוספים. לסגר יש השפעות נפשיות קשות, גם למשך שלוש השנים שיבואו אחריו. המגיפה של אחרי המגיפה תעבור לשדה שלנו".
פרופ' זלצמן הציע "להקים ועדת היגוי בראשות פסיכיאטר עם פסיכולוג ועובד סוציאלי לתכלול התכנית להתמודדות, הגדלת התקציב לשירותי הבריאות נפש, שיחות וידאו להערכת אובדנות. ועדה מקצועית מטעמנו עם מסרים לציבור ולתקשורת ולמי שמדבר מטעם הממשלה". כמו כן, לדבריו, "יש להפסיק להשתמש מונח 'ריחוק חברתי' ולעבור ל'ריחוק פיזי'".