במערכת בריאות הנפש מזהירים: מיליון איש יזדקקו לטיפול נפשי בגלל משבר הקורונה

    בכירי התחום ממשרד הבריאות ומחוצה לו הציגו בפני ועדת הקורונה תמונת מצב בעייתית, וחזו כי היא אף תחמיר בהמשך כשקשישים יתאבדו. יו"ר איגוד הפסיכיאטרים ביקר את מקבלי ההחלטות: "החרדה מלובה מלמעלה למטה, זה כמו אש בשדה קוצים"

    צילום: ערוץ כנסת, עריכה: אביחי ברוך

    בכירי מערכת בריאות הנפש הציגו היום (שני) בפני ועדת הקורונה של הכנסת תמונת מצב בעייתית של מערך הטיפול כיום, וחזו כי המצב אף יחמיר בהמשך ובתום המשבר. זאת, בעוד 14 מטופלים במערך וארבעה אנשי צוות נדבקו בקורונה. לדברי יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר צבי פישל, "כמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה-שנתיים הקרובות, ויזדקקו לשירותים של טיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהסטרס המתמשך. בואו נקדים תרופה למכה ונרגיע כמה שיותר את האזרחים עכשיו, כדי שאחר כך יהיו כמה שפחות אנשים שיצטרכו טיפול. מה שאני אומר הוא לא פוליטי אלא רפואי, ויהיו לו גם השלכות כלכליות נרחבות".

    בתשובה לשאלתו של יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר יו"ר המועצה למניעת אובדנות ומנכ"ל גהה, פרופ' גיל זלצמן כי הוא צופה גל התאבדויות של אזרחים קשישים. "הם אוכלוסייה שמתאבדת בשיעורים גבוהים יותר לא רק בתקופה כמו של משבר הקורונה", אמר. "אוכלוסייה נוספת שיש לשים עליה את הזרקור היא הצוותים הרפואיים ושירותי מד"א ואנשי בריאות נוספים. לסגר יש השפעות נפשיות קשות, גם למשך שלוש השנים שיבואו אחריו. המגפה של אחרי המגפה תעבור לשדה שלנו. בהסתכלות על ההיסטוריה, בזמן המשבר ישנה ירידה באובדנות, אבל מיד אחריו נראית חזרה למספרים הרגילים - וכנראה גם עלייה".

    פרופ' זלצמן הציע כי "צריך להקים ועדת היגוי בראשות פסיכיאטר עם פסיכולוג ועובד סוציאלי לתכלול התכנית להתמודדות, הגדלת התקציב לשירותי הבריאות נפש, שיחות וידאו להערכת אובדנות. ועדה מקצועית מטעמנו עם מסרים לציבור ולתקשורת ולמי שמדבר מטעם הממשלה". כמו כן, לדבריו, "יש להפסיק להשתמש מונח 'ריחוק חברתי' ולעבור ל'ריחוק פיזי'".

    "להפסיק להשתמש במונח 'ריחוק חברתי' ולעבור ל'ריחוק פיזי'". ועדת הקורונה בכנסת (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

    עוד באשר למעורבות הגורמים לבריאות הנפש בתיווך מסרים לציבור, אמרה מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן, כי היא וצוותה "מעורבים בהסברה לצוותים, אבל לא בהסברה הכללית". ראש מערך התנהגות אוכלוסייה באגף, בלה בן גרשון, חידדה: "היתה התייעצות איתנו לגבי האופן שבו אנשים מהמשרד מתראיינים בתקשורת. עשינו הפרדה מאוד ברורה בין מסרים שעלולים להפחיד את האוכלוסייה כמו דיבור על כך וכך הרוגים, לבין דברים אחרים".

    ד"ר צבי פישל הסביר כי התחום הפסיכיאטרי מתחלק לשלושה מעגלים. כלל החברה, הצוותים הרפואיים והחולים הפסיכיאטריים. לדבריו, "החרדה היא דבר טבעי, אך במהלך החיים אנחנו לומדים לשלוט בה ולהתמודד איתה. לפעמים יש מצבי קיצון או אנשים שפחות יודעים להתמודד, ואז זה הופך ליותר מידי עבורם. במצבים כאלה אנחנו צריכים גורם שמסתכל עלינו ויכול לתת לנו מענה".

    עוד בוואלה! NEWS

    חיילים מאעכרים ושוק שחור של מסיכות: מחדל המיגון מפני קורונה בצה"ל

    לכתבה המלאה
    "יש לשים לב למצב אנשי הצוות ועובדי מד"א". יו"ר המועצה למניעת אובדנות ומנכ"ל גהה, גיל זלצמן

    בדבריו ביקר את התנהלות מקבלי ההחלטות בנושא. "חלק מהחרדה שאנחנו רואים מלובה מלמעלה למטה, ומחוזקת על ידי התקשורת", אמר. "לא צריך ללבות את החרדה, אלא לשים אותה בפרופורציה הנכונה, ובסופו של דבר להביא אנשים למצב שיוכלו לפעול כמו שצריך. אם חושבים על מלחמת המפרץ, כולנו נזכרים וחושבים על נחמן שי. צריך דמות כזאת גם למשבר הזה - שתרכז את נושא ההסברה. אנחנו לא יודעים להגיד מה יהיה יותר חמור בשלב הזה, הבידוד או הקורונה".

    יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי הנפש בקהילה, אבי אורן, אמר כי "ישנן שתי נקודות מרכזיות שחשוב לשים אליהם לב. הראשון - מערכת תמיכה נידחת לקהילה נשכחת. מערך השיקום נותר מחוץ למעגל העשייה. השני - הקשר עם מערך הרווחה. אם מישהו זקוק למזון הוא תלוי בגחמותיה של הרשות המקומית ושירותי הרווחה. הם פונים למוקד 106 ומפנים אותם לסל שיקום, שזה לא תפקידו ויכולתו. לשכת הרווחה מכירה את מי שיש לו תיק ברווחה. את המטופלים שלנו הם לא מכירים".

    יו"ר הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה, ח"כ שלח (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

    קורונה בבית חולים פסיכיאטרי - אש בשדה קוצים

    לדברי ד"ר ברגמן, "נכון לעכשיו המצב בשליטה ואין קטסטרופה", שכן עד כה לא התרחשה הדבקה של חולים בתוך המערכת. עם זאת, לדבריה, "מדובר על מערכת שחיה בתפוסות יתר ותשתיות לא אופטימליות. מערכת מאוד מאותגרת במצב הנוכחי. לכן עשינו צעדים לדילול האנשים שנמצאים במחלקות האשפוז. היה צריך להפעיל הרבה שיקול דעת ולתמוך באנשים מטופלים בתוך הקהילה ללא הבאה לאשפוז. אין אצלנו במערכת תופעת נטישה של אנשי צוות או כמות גדולה של אנשי צוות חולים או מבודדים, אך אנחנו נערכים גם למצב כזה".

    במהלך הדיון תהה ח"כ שלח תהה אם ישנה עלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש וכיצד הם משפיעים על המערכת. "יש לנו קווים חמים שאנחנו מפעילים עבור פניות לציבור", ענתה ד"ר ברגמן. "נכון להיום יש כ-1,400 פניות למוקדים של ער"ן (מדי יום, לעומת 500 בתקופה רגילה - ב"א). כרגע לא רואים הצפה, אנשים יותר נוטים לעסוק במצבם הבריאותי, כולם עסוקים במשבר הרפואי. אך בדרך כלל רואים את הריקושטים בעיקר בחלוף הסערה. אני חושבת שצריך להיערך לתגובה ציבורית רחבה בהמשך".

    הבכירה חרצה כי "קורונה בבית חולים פסיכיאטרי זה אש בשדה קוצים - ישנה הרבה תחלואת רקע, תוחלת חיים קצרה מעשנת כבדה. צריך להבין שבשעת חירום דלת המערכת לא סגורה אבל מטופלים יתכן ויאושפזו במקום אחר. אלו שיקולים והחלטות קשות שצריך לקבל בתקופה הזאת. לגבי ביקורי משפחות - יש אפשרות לקיים ביקורים דרך לפטופ וטאבלט, זה לא טוב כמו קשר גופני אבל צריך לזכור שזה עניין זמני".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully