לקראת הדיון באיכוני שב"כ: הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת גם להסדרה בחקיקה

(בווידאו: ועדת החוץ והביטחון אישרה לממשלה הארכה למעקב שב"כ)

בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, יתקיים היום (ראשון) דיון, בו יוחלט אם לקדם חקיקה בנושא השימוש באיכוני שב"כ לצורך המאבק בנגיף הקורונה או לא. לקראת הדיון, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט השיב לפנייה יו"ר ועדת חוץ וביטחון גבי אשכנזי בעניין קידום חקיקה בנושא השימוש באיכוני טלפונים סלולריים של אזרחים לצורך מעקב אחר חולי קורונה. ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים גינו כל דרך של הסדרת ניטור אחר תושבים בחוק.

לדבריו של מנדלבליט, "דרך המלך לקידום יעדיה של הממשלה במצב חירום היא באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת, חלף התקנת תקנות שעת חירום. אולם, לעיתים לא ניתן להמתין להשלמת החקיקה בכנסת בשל כורח דחוף במתן מענה מידי לשם התמודדות עם מצב החירום". היועמ"ש הוסיף כי הממשלה התקינה את התקנות לשעת חירום בהתאם לחוות דעתו, וכי היא החלה לפעול לקידום חקיקה שתחליף ותייתר תקנות אלה.

"יחד עם זאת, ובשים לב לכך שאירועי החירום בשל התפשטות נגיף הקורונה מתפתחים בדרך שאינה צפויה, לא ניתן לשלול מן הממשלה את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום", כתב מנדלבליט. "התקנות מאפשרות לפעול באופן מידי בנסיבות המתאימות לכך, כשמיד לאחר התקנתן הן מועברות לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת". לדבריו, "אלו תוכלנה לפקח על פעולות הממשלה, ואף לבטל את התקנות".

עוד הוסיף היועמ"ש כי אין עילה להתערבות שיפוטית בנושא, וכי "בית המשפט מתבקש להורות על דחייתה". מנדלבליט ציין כי "אם בית המשפט ימצא לנכון להורות כן, יוכלו המשיבים למסור הודעת עדכון, תוך פרק זמן שייקבע. זאת, באשר למהלכים המקודמים בממשלה ובכנסת לעיגון הסדרים משפטיים שונים הקשורים להתמודדות עם התפשטות הנגיף".

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים סבורה שאין הצדקה להמשיך ולהשתמש במעקבי איכוני שב"כ לצורך מאבק בקורונה, כך נכתב בתגובת הרשות לפנייה מטעם המועצה הציבורית להגנת הפרטיות. "על אף התועלת הגלומה בהסדר לצורך התמודדות עם המגיפה, המשך הסתייעות במתווה של שימוש בכלי של גוף בטחוני בעל תכליות מובהקות של מאבק בטרור והגנה על ביטחון המדינה לצורך מעקב וניטור אחר תושבי המדינה לצמצום מגיפה בעת הזו - אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי, גם אם יוסדר בחקיקה ראשית", נכתב.

על פי הרשות, גם אם בכל זאת יוחלט לשקול להמשיך להפעיל את השב"כ למאבק בנגיף באמצעות חקיקה, יש צורך במידע נוסף ובנתונים כדי לבחון את הנושא. בדיון האחרון של ועדת חוץ וביטחון בנושא עלה כי המועצה לביטחון לאומי סברה שאין אפשרות להסתמך על פתרונות כמו הורדת אפליקציות וולונטרית, וזאת בשל מספרם הגדול כביכול, של הטלפונים "הכשרים" בישראל. הרשות קוראת דווקא לבחון לעומק חלופה זו.

"סקירה השוואתית על הנעשה בעולם מעלה כי המגמה במדינות מערב אירופה הינה שימוש וולונטארי באפליקציות לאיתור קרבה לחולי קורונה אשר מספקים מענה הולם לנושא", סברה הרשות. "לצורך כך הוצגו הנחיות לפיתוח אפליקציות והוקמה יוזמה פאן אירופית כדי לעודד שימוש באפליקציות מסוג זה. הרשות סבורה כי, בהתאם יש לפעול במהירות לקידום חלופה דומה בישראל, לצד המשך נקיטה בפעולות שאינן טכנולוגיות".

לדברי הרשות להגנת הפרטיות, בתחילת הדרך שרר חוסר ודאות אודות היקף המחלה, התמותה ממנה, קיבולת מערכת הרפואה ועוד - ואילו כעת המצב שונה, מה שמצדיק בחינה מחודשת של השימוש באמצעים שפגיעתם בפרטיות חמורה. "על פי הפרסומים הרשמיים, יש כיום בישראל כ- 7,023 חולים ו- 223 מתים", נכתב בעמדת הרשות. "על אף הצער על מותם של אותם אנשים, אין מדובר בנתוני תחלואה ומוות בשיעורים דרמטיים מהם היה חשש בתחילת הדרך ולעת הזו נראה שגם החשש מקריסת מערכת הבריאות הוסר".