ועדת החוץ והביטחון בכנסת אישרה היום (חמישי) להאריך בחמישה ימים נוספים, עד ליום שלישי בחצות, את השימוש באיכוני שב"כ לצורך המאבק עם נגיף הקורונה. ההחלטה התקבלה בדיון, לאחר שהממשלה ביקשה להאריך את השימוש בשבוע. זאת ברקע החלטת בג"ץ להגביל מעקב כזה, אם לא תקודם חקיקה. ההערכה היא כי אם בקשת הממשלה היא לשבוע בלבד, בכוונתה לקדם בקרוב חקיקה שתאפשר את המעקבים, אך בשלב זה לא התקבלה החלטה רשמית בנושא. יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן) הדגיש את הצורך להגביר את הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות. לדבריו, "הקורונה איתנו, יש לבחור באמצעים פולשניים פחות".
בין ה-18 במרץ ל-25 באפריל העביר משרד הבריאות לשב"כ את פרטיהם של כ-15 אלף חולים, וכתוצאה מבדיקות השב"כ, שלח משרד הבריאות הודעות לכ-74 אלף אנשים שהיו במגע עם חולה אודות חובתם להיכנס לבידוד. עם זאת, מתוך 74 אלף אנשים אלו, רק כ-18 אלף, שמהווים כ-24% מהמאותרים, נרשמו ברשימת חייבי הבידוד. בפני הועדה לא הוצגו נתונים אודות מספר חייבי הבידוד שאותרו באמצעות פעילות שב"כ, ואובחנו בסופו של דבר כחולים.
לקריאה נוספת:
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה בוועדת המשנה למודיעין כי "ברור לנו לחלוטין שללא שימוש בשירות של השב"כ נפסיד הרבה מאוד בידודים והרבה מאוד חולים". פרופ' סדצקי הוסיפה כי "ברור לנו שצריך את זה לטובת פתיחת המשק".
במהלך הדיון שאל אשכנזי לגבי כמות ההדבקות היומית היורדת. על כך פרופ' סדצקי השיבה כי מדובר במספר שנע בין 84 ל-170 הדבקות ביום, אך הדגישה כי "אנחנו צריכים לראות כל הזמן את התמונה הגדולה". לדבריה, "ככל שבעצם שהמקרים יורדים, ואין מקרי הגעה מחו"ל, אנחנו יותר ויותר מבינים שכשהולכים בשיטת הפינצטה - רוב אסטרטגיית היציאה בנויה על כך. אחרי שפתחנו את המשק נתחיל לראות שוב הדבקות בקהילה. זה בדיוק הזמן שנצטרך לאתר כל מקרה ואת המגעים שלו".
המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, אמר כי "פסק הדין של בג"ץ קבע שככל שהממשלה מבקשת להמשיך באיכונים צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית. אם רוצים להאריך - צריך להתניע הליך חקיקה". לדבריו, "אנחנו מבקשים שבוע. אין שום סיכוי להעביר חקיקה בשבוע. ביקשנו את פרק הזמן הזה מאחר שבשבוע הזה אמורה להתקיים ישיבה בראשות ראש הממשלה בנימיין נתניהו, השרים הרלוונטיים ושב"כ כדי לבחון אם לקדם חקיקה או לא". הוא הוסיף כי "מאחר שנכון לרגע זה לא התקבלה החלטה אם לקדם חקיקה או לא, לא חשבנו שנכון לבקש יותר זמן, אלא רק את השבוע הזה כתקופת גישור. ביום ראשון הקרוב נראה לאן פנינו מועדות כשתתקבל החלטת הדרג המדיני. אם לא נלך לחקיקה - בוודאי שזה ייעצר מידית".
אשכנזי שאל מה נעשה מאז החלטת בג"ץ ביום ראשון האחרון, ועו"ד נזרי השיב כי נערך דיון בנושא. "למדנו את פסק הדין. שקלנו לבוא עם הצעות נוספות אבל מאחר שעלה בהחלט אם ללכת לחקיקה, זה הליך אחר", אמר המשנה ליועמ"ש. "בסופו של דבר הוחלט לקיים דיון בראשות ראש הממשלה ביום ראשון. בהינתן שזה המצב, הוחלט לבקש להאריך את הדברים כפי שהם בשבוע".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר כי הוא רואה בפעולות הממשלה התחלה של התנעת תהליך חקיקה, אך הוסיף כי זאת החלטה קשה שתאפשר לשב"כ לבצע גם פעילות אחרת. הוועדה אישרה את הצעתו של אשכנזי להאריך את השימוש באיכונים עד ליום שלישי בלבד - ולא עד יום חמישי כפי שביקשה הממשלה.
בהתייחס לכך אמר אשכנזי כי "אם אכן ביום ראשון הממשלה תחליט שהיא לא הולכת על חקיקה אז ההחלטה תפוג, ואם היא תרצה להמשיך, היא תבוא אלינו ביום שלישי ונבדוק בכמה זמן להאריך". יו"ר ועדת חוץ וביטחון המליץ להגביר את החקירות האפידמיולוגיות והבדיקות, "שכן אנחנו מבינים שיש סיכון, אבל נצטרך לחיות בשגרת קורונה בשנה הקרובה ולפיכך יש חשיבות לבחינת חלופות טכנולוגיות אחרות".
בתוך כך, אשכנזי פנה הבוקר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט בבקשה לקבל עדכון באשר ל-31 התקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה מאז החל משבר הקורונה, ולדעת אם יש כוונה להחליפן בחקיקה, או לבטלן. לדבריו, "יש יתרון ברור בקיום הליך חקיקה מלא בכנסת ושקוף לציבור. הדיונים שנערכו בוועדה בנושא האיכונים הטלפונים, הן של השב"כ והן של המשטרה שהוסדרו בתחילה בתקנות שעת חירום, ממחישות את חשיבותו של הפיקוח הפרלמנטרי על פעולות הממשלה".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון הוסיף כי "כידוע, הסמכות להתקין תקנות שעת חירום היא הסדר חריג בשיטה הדמוקרטית, המאפשר לממשלה לגבור על חקיקה של הכנסת, דבר חורג מהעיקרון הבסיסי של הפרדת הרשויות וריבונות הכנסת כרשות המחוקקת המייצגת את העם - הריבון במדינה דמוקרטית". עוד ציין כי "אני מוטרד מאוד מהשימוש הנרחב בתקנות שעת חירום בעת האחרונה, בהיקפים שלא הכרנו מזה עשרות שנים. אם ניתן היה לקבל בהבנה את הצורך בהסדרה דחופה של הדברים בראשית משבר הקורונה, הרי שבשלב זה עולה השאלה מדוע לא מעוגנים ההסדרים שנקבעו בתקנות שעת חירום בחקיקה ראשית".
ביום ראשון האחרון קבע בית המשפט העליון כי המשך המעקב של שב"כ באמצעות איכונים סלולריים במסגרת אכיפת ההנחיות נגד נגיף הקורונה מותנה בחקיקה. בפסק הדין נקבע כי אם המדינה רוצה להמשיך להפעיל את האמצעים הטכנולוגיים של השב"כ למאבק בנגיף, יהיה עליה להתחיל בהליך חקיקה לשם כך עד להיום. כמו כן, נקבע מתווה מיוחד עבור ציבור העיתונאים שנועד לתת מענה לחששותיהם ביחס לחשיפת מקורות עיתונאיים.
הכרעת בג"ץ הגיעה במסגרת ארבע עתירות שהוגשו נגד הפעלת שב"כ למאבק בקורונה, ונגד השימוש בתקנות לשעת חירום, גם לאחר שהוקמו ועדות הכנסת. את העתירות הגישו ארגון עדאלה והרשימה המשותפת, עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח וארגון העיתונאים - שביקש לייצר מתווה מיוחד לבדיקת האיכונים על ידי שב"כ, כך שלא יהיה חשש לחשיפת מקורות.
(עדכון ראשון: 08:52)