בהרכב מורחב: בג"ץ ידון ביום ראשון בעתירות נגד כהונת רה"מ מואשם בפלילים

בית המשפט העליון ידון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים ונגד ההסכם הקואליציוני בהרכב מורחב של 11 שופטים - כך נמסר היום (שלישי). ביום ראשון בשעה 10:00 יתחיל הדיון על הטלת הרכבת הממשלה, וביום ב' הדיון יעסוק בהסכם הקואליציוני. נבחנת אפשרות להעביר את הדיונים בשידור חי.

עו"ד דפנה הולך לכנר המייצגת את העותרים מבכירי ההייטק, האקדמיה, החינוך והביטחון מסרה בתגובה כי "אני מביעה סיפוק רב מהעובדה שהעתירה, אשר סברנו כבר בחודש דצמבר כי היא עוסקת בסוגיה חשובה ועקרונית למדינת ישראל ושבית המשפט קבע שעניינה בליבת ערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי, תתברר בהרכב מורחב של 11 שופטים כפי שנקבע ובמהירות המתחייבת נוכח דחיפות העניין".

באשר לעתירות, מוקדם יותר היום נדחה מועד הגשת תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנושא ליום חמישי בשעה 14:00. זאת, לאחר שכשעה לפני המועד, שנקבע על ידי השופט יצחק עמית, ביקש מנדלבליט ארכה של יומיים. השופט עמית נעתר לבקשתו, וכן לכנסת ולבית הנשיא שהצטרפו לבקשת הארכה, להגיש את תגובותיהם עד יום חמישי ב-14:00.

בקשתו של מנדלבליט מגיעה לאחר שאתמול ביקש להגיש את תגובתו רק אחרי שהסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני יגיבו, ונדחה על ידי בית המשפט. "בימים האחרונים - ובעת האחרונה בכלל - היועץ המשפטי לממשלה וגורמים בכירים נוספים במשרד המשפטים עסקו בעניינים דחופים ביותר, ובכללם בעניינים הקשורים לטיפול במשבר הקורונה", כתב היועץ בבקשה. "בשים לב לכך, ליועץ המשפטי לממשלה נדרש פרק זמן קצר נוסף לצורך הגשת תגובתו לעתירות, וזאת לצורך השלמת גיבוש העמדה הרחבה שתוצג לבית המשפט הנכבד, תוך הכרעה בעניינים האחרונים שדורשים זאת, ואישור נוסח התגובה שתוגש".

העותרים טוענים לגבי חוקיותן של כמה הוראות בהסכם הקואליציוני, ומבקשים מבית המשפט לבטל אותן ולקבוע כי אין להן תוקף, או אפילו לבטל את ההסכם כולו. לטענתם, רבים מסעיפי ההסכם סותרים מפורשות חוקי יסוד, או נוגדים את טובת הציבור. כך, למשל, נטען כי העובדה שרק לאחר הקמת הממשלה יוקם צוות שינסח את קווי היסוד שלה, סותרת את חוק יסוד הממשלה, הקובע כי "משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה", ולפיהם תקבל את אמון הכנסת.

עוד נטען כי הסעיף המאפשר לראש הממשלה החלופי לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום, סותר פסיקה מפורשת של בג"ץ ("הלכת דרעי-פנחסי"), וכי ההוראות שקובעות שבזמן ממשלת החירום לא תקודם חקיקה שאינה קשורה לקורונה "כובלות באופן מוחלט" את סמכויות הכנסת ומונעות ממנה למלא את התפקיד שיועד לה בחוק יסוד הכנסת.

מאז תחילת שנות ה-90 קבע בג"ץ כי יש לו סמכות להתערב בתוכנם של הסכמים פוליטיים, ובפרט בהסכמים קואליציוניים, וכי ניתן לפסול הסכמים כאלה או סעיפים בהם, למשל כאשר הוא כולל התחייבות בלתי חוקית או כזו ש"נוגדת את תקנת הציבור". בית המשפט הוא גם זה שקבע לראשונה כי תוכנם של הסכמים כאלה צריך להתפרסם לעיני הציבור.