בקשת היועמ"ש נדחתה: ימסור חוות דעת על ההסכם הקואליציוני עד מחר בבוקר

מנדלבליט ביקש מבג"ץ להעביר את תגובתו לעתירות נגד ההסכם רק לאחר שהסיעות החתומות עליו - הליכוד וכחול לבן - יגיבו בעצמן, אך הבקשה נדחתה. כמו כן הוא סבור כי יש לדון בנושא בהרכב שופטים מורחב, כפי שנהוג בסוגיות משפטיות כבדות משקל או כאלו שיש להן השלכות נרחבות

עריכה: טל רזניק

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביקש היום (שני) מבג"ץ למסור את חוות דעתו בנוגע להסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן רק אחרי תגובת המפלגות - אך נדחה, ויידרש לעשות זאת עד מחר. על פי החלטת שופטי בג"ץ, כל המשיבים לעתירות נגד ההסכם הקואליציוני ונגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו היו אמורים להגיש את תגובותיהם עד מחר בעשר בבוקר.

היועמ"ש להגיש את תגובתו רק לאחר שהסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני - הליכוד וכחול לבן - יגיבו בעצמן לעתירות. כמו כן הוא סבור כי יש לדון בנושא בהרכב שופטים מורחב, כפי שנהוג בסוגיות משפטיות כבדות משקל או כאלו שיש להן השלכות ציבוריות נרחבות. אולם, השופט יצחק עמית דחה את בקשתו של מנדלבליט, וקבע כי הוא יגיש את עמדתו בנוגע להסכם הקואליציוני יחד עם כלל המשיבים לעתירות.

"מובן שהיועץ המשפטי לממשלה אינו מייצג את הסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני ואת העומדים בראשן, והוא צד לעתירות בעיקר במסגרת תפקידו הכללי כאמון על ייצוג האינטרס הציבורי בתחום המשפטי, והשמירה על קיום החוק", נכתב בבקשת היועמ"ש. "מטבע הדברים, היועץ המשפטי לממשלה יוכל לגבש את עמדתו בנוגע להוראות השונות הכלולות בהסכם הקואליציוני, שנגדן מכוונות חלק מהעתירות, רק לאחר שיידרש, נוסף לטענות העותרים, גם לטענות הסיעות החתומות על ההסכם בעניינם של אותם סעיפים, לפרשנותן שלהן את ההוראות השונות, ולהבהרת הדברים על ידן ככל הניתן".

עוד בוואלה!

כשהחוקים מפצים על חוסר אמון: לממשלת גנץ-נתניהו מצפה עוד מסע מפרך בכנסת ובבג"ץ

לכתבה המלאה
מנדלבליט (צילום: שלומי גבאי)

אנשי ההייטק האקדמיה והביטחון שהגישו את האחת העתירות נגד ההסכם הקואליציוני הודיעו לבית המשפט כי הם מתנגדים לבקשת היועמ"ש. "עמדתו צריכה להיות עמדה משפטית טהורה בהתאם לחוק ולפסיקה הקיימת", כתבו העותרים באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ לכנר. "הוא אינו שופט בין שתי עמדות שעליו להכריע ביניהן בטרם מתן 'החלטה', אלא הוא צד משיב בהליך, אשר תגובתו אמורה לשקף את הדין. ככל שתהיינה לו הערות או תגובות ביחס לתגובות המשיבים האחרים, הרי שלשם כך נועד הדיון. מלבד זאת העותרים מצטרפים לבקשה לדון בהרכב מורחב ובשל הדחיפות העצומה מבקשים גם הם כי הדיון יתקיים כאילו ניתן בעתירות צו על תנאי. ברי כי הדחיפות המתחייבת, אשר עליה מצביע גם היועמ"ש, אינה עולה בקנה אחד עם בקשתו לעיכוב תגובתו לעתירתנו בסוגיית אי חוקתיותו של ההסכם הפוליטי".

בג"ץ צפוי לדון בעתירה שהגישו כ-120 אנשי אקדמיה, ביטחון והייטק. העותרים טוענים לגבי חוקיותן של כמה הוראות בהסכם הקואליציוני, ומבקשים מבית המשפט לבטל אותן ולקבוע כי אין להן תוקף, או אפילו לבטל את ההסכם כולו. לטענתם, רבים מסעיפי ההסכם סותרים מפורשות חוקי יסוד, או נוגדים את טובת הציבור.

כך, למשל, נטען כי העובדה שרק לאחר הקמת הממשלה יוקם צוות שינסח את קווי היסוד שלה, סותרת את חוק יסוד הממשלה, אשר קובע כי "משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה", ולפיהם תקבל את אמון הכנסת.

עוד נטען כי הסעיף המאפשר לראש הממשלה החלופי לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום, סותר פסיקה מפורשת של בג"ץ ("הלכת דרעי-פנחסי"), וכי ההוראות שקובעות שבזמן ממשלת החירום לא תקודם חקיקה שאינה קשורה לקורונה "כובלות באופן מוחלט" את סמכויות הכנסת ומונעות ממנה למלא את התפקיד שיועד לה בחוק יסוד הכנסת.

מאז תחילת שנות ה-90 קבע בג"ץ כי יש לו סמכות להתערב בתוכנם של הסכמים פוליטיים, ובפרט בהסכמים קואליציוניים, וכי ניתן לפסול הסכמים כאלה או סעיפים בהם, למשל כאשר הוא כולל התחייבות בלתי חוקית או כזו ש"נוגדת את תקנת הציבור". בית המשפט הוא גם זה שקבע לראשונה כי תוכנם של הסכמים כאלה צריך להתפרסם לעיני הציבור.

(עדכון ראשון: 9:43)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully