בעקבות עתירה: בג"ץ ידון גם בחוקיות ההסכם של נתניהו וגנץ

העתירה שהגישו כ-120 אנשי אקדמיה, ביטחון והייטק עסקה תחילה רק בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, הנאשם בפלילים. אולם, בית המשפט קיבל את בקשתם לטעון גם נגד ההסכם שעליו חתמו השניים. לטענתם, רבים מסעיפי ההסכם סותרים מפורשות חוקי יסוד או נוגדים את טובת הציבור

  • בג"ץ
הצהרת לפיד בעקבות הקמת ממשלת נתניהו - גנץ (מערכת וואלה! NEWS)

בית המשפט העליון ידון בטענות נגד חוקיותו של ההסכם הקואליציוני שחתמו נתניהו וגנץ. זאת, במסגרת עתירה שהגישו כ-120 אנשי אקדמיה, ביטחון והייטק. העתירה עסקה תחילה רק בהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, אך אתמול (שלישי) קיבל השופט יצחק עמית את בקשת העותרים לטעון גם נגד ההסכם, והורה למשיבים להגיש את תגובתם לעתירה המורחבת עד יום ראשון ב-11:00.

ההסכם ייבחן בבג"ץ. נתניהו וגנץ עם חתימת ההסכם (צילום: אתר רשמי, -)

בג"ץ סירב כמה פעמים לדון באפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, בנימוק שהעתירות היו מוקדמות ותיאורטיות, אך לאור חתימת ההסכם בין גנץ ונתניהו - הורה לצדדים להגיש את עמדותיהם כדי לקיים דיון בסוגיה.

"אני מביעה שביעות רצון מהעובדה שבית המשפט מצא לנכון כי ההסכם הקואליציוני שנחתם מחייב בדיקה משפטית מקיפה לגופו של עניין בשאלות שהעלנו בעתירה", מסרה עו"ד הולץ לכנר, המייצגת את העותרים. "בכך ישתלב נושא זה עם הדיון בסוגיה החשובה והעקרונית אותה הבאנו לפתחו של בית המשפט מספר פעמים, לפיה מבוקש לקבוע כי אדם הנאשם בעבירות שיש עימם קלון אינו יכול לשמש כראש ממשלת ישראל".

עוד בוואלה!

המחלוקות שהסתיימו בפשרות: הסכם ממשלת נתניהו-גנץ ומערכת המשפט

לכתבה המלאה

העותרים טוענים לגבי חוקיותן של כמה הוראות בהסכם הקואליציוני, ומבקשים מבית המשפט לבטל אותן ולקבוע כי אין להן תוקף, או אפילו לבטל את ההסכם כולו. לטענתם, רבים מסעיפי ההסכם סותרים מפורשות חוקי יסוד, או נוגדים את טובת הציבור.

כך, למשל, נטען כי העובדה שרק לאחר הקמת הממשלה יוקם צוות שינסח את קווי היסוד שלה, סותרת את חוק יסוד הממשלה, אשר קובע כי "משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה", ולפיהם תקבל את אמון הכנסת.

עוד נטען כי הסעיף המאפשר לראש הממשלה החלופי לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום, סותר פסיקה מפורשת של בג"ץ ("הלכת דרעי-פנחסי"), וכי ההוראות שקובעות שבזמן ממשלת החירום לא תקודם חקיקה שאינה קשורה לקורונה "כובלות באופן מוחלט" את סמכויות הכנסת ומונעות ממנה למלא את התפקיד שיועד לה בחוק יסוד הכנסת.

דיון בעתירות שעניינן איכוני טלפונים ניידים בעת משבר, בית המשפט העליון, לפני כשבוע (צילום: אתר רשמי, פול)

העתירה מתייחסת גם לאחד הסעיפים שנחשבים בעייתיים ביותר מבחינה משפטית בהסכם הקואליציוני - סעיף 17, שקובע כי יחוקק "חוק נורבגי". החוק הנורבגי קובע כי ח"כ שממונה לשר או לסגן שר יוכל להתפטר מהכנסת, כך שהבא בתור ברשימתו ייכנס. אולם, ההסכם הקואליציוני לא מסתפק בכך, ומבקש להחיל חוק נורבגי "מדלג", כך שבמקרה של רשימה שהורכבה מכמה מפלגות, מי שייכנס הוא הבא בתור ברשימה ממפלגתו של השר.

כך, למשל, בנוגע לרשימת כחול לבן, שהורכבה ממפלגות חוסן לישראל, תל"ם ויש עתיד והתפצלה לאחר הבחירות. אם שר ממפלגת חוסן לישראל של גנץ יתפטר במסגרת החוק הנורבגי, והבא אחריו ברשימה הוא ח"כ מטעם יש עתיד שנותרה באופוזיציה, "ידלגו" מעל הח"כ של יש עתיד, ומי שייכנס לכנסת יהיה המועמד הבא של כחול לבן. מדובר, לכאורה בשינוי סדר המועמדים ברשימה לאחר הבחירות. על פי העותרים, סעיף זה "משנה מהיסוד את כל כללי התפטרות חברי כנסת מרשימת המועמדים ואת כל תכליתה ומהותה של רשימת מועמדים לכנסת".

מאז תחילת שנות ה-90 קבע בג"ץ כי יש לו סמכות להתערב בתוכנם של הסכמים פוליטיים, ובפרט בהסכמים קואליציוניים, וכי ניתן לפסול הסכמים כאלה או סעיפים בהם, למשל כאשר הוא כולל התחייבות בלתי חוקית או כזו ש"נוגדת את תקנת הציבור". בית המשפט הוא גם זה שקבע לראשונה כי תוכנם של הסכמים כאלה צריך להתפרסם לעיני הציבור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully