המחלוקות שהסתיימו בפשרות: הסכם ממשלת נתניהו-גנץ ומערכת המשפט

ההסכם הקואליציוני שנחתם אמש (שני) בין בנימין נתניהו לבני גנץ עשוי להשפיע לא מעט על מערכת המשפט. במרכז ההסכמות שלוש נקודות מרכזיות שהיו במוקד המחלוקת בין הצדדים - מינוי פרקליט מדינה, הוועדה למינוי שופטים ושאלת כהונתו של ראש הממשלה תחת כתבי האישום.

נקודת ההשקה הראשונה תהיה כבר בעוד עשרה ימים - כאשר יסתיימו שלושה חודשי המינוי של ממלא מקום פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד. על פי ההסכם, לא אמורים להתבצע בחצי השנה הראשונה לכהונת הממשלה מינויים בכירים בשירות הציבורי שדורשים את אישורה, ובהם גם פרקליט מדינה. מינויים זמניים, כמו זה של אלדד, אמורים להיות מוארכים בשישה חודשים. שר המשפטים - בין אם יהיה זה אמיר אוחנה או מחליפו אבי ניסנקורן - יכול להאריך בשלושה חודשים נוספים את כהונת אלדד, אפילו ללא צורך באישור הממשלה. להארכה נוספת דרוש אישור של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. האחרון, כזכור, נלחם בכל כוחו כדי לנסות למנוע מאלדד לזכות במינוי.

אם מנדלבליט לא יאשר את הארכת המינוי, ובהנחה שחוק שירות המדינה לא ישונה, יצטרכו לקרות אחד משני דברים. האפשרות הראשונה היא כי שר המשפטים ניסנקורן ימנה ממלא מקום חדש. משום שלא מדובר במינוי קבע, הוא לא דורש את אישור הממשלה ויכול לצאת לפועל. השאלה אם גוש הליכוד בממשלה יראה זאת כך, או שירגיש שגוש כחול לבן מרמה אותו. כדי להימנע מהמצב הזה, הממשלה הייתה יכולה להחליט למנות ועדת איתור לפרקליט מדינה קבוע, אלא שאז מדובר בחריגה מההסכם, שאוסר על מינויים בתקופה הזו. רק אחרי שכל השאלות האלה ייפתרו יגיעו הצדדים למנה העיקרית - הצורך למצוא מועמד שיוכלו להסכים עליו.

סוגיה שנייה, רגישה לא פחות, נוגעת לוועדה לבחירת שופטים (שמכונה בטעות בהסכם הקואליציוני "הוועדה למינוי שופטים"). נציגי הכנסת בוועדה נבחרים אמנם בבחירה חשאית על ידי כלל חברי הכנסת, אולם ההסכם קובע כי המועמדים היחידים שתציג הקואליציה יהיו אסנת הילה מארק מטעם הליכוד וח"כ צבי האוזר מטעם גוש כחול לבן, וחברי הקואליציה יהיו מחויבים לתמוך בהם.

בעשרות השנים האחרונות היה נהוג כי לוועדה נשלח נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה, אלא שבשנים האחרונות החליטה הקואליציה לדרוס את הנוהג הזה, לפחות כאשר נקרתה לפתחה הזדמנות. כך, גם לאחר כניסת ישראל ביתנו לממשלת נתניהו, נותרו בוועדה בהרכבה האחרון שני נציגי קואליציה - נורית קורן מהליכוד ורוברט אילטוב מישראל ביתנו. הפעם החליטו נתניהו וגנץ להתעלם מהנוהג הזה מראש, בהסכם חתום ופומבי.

על פי חוק, חברי הוועדה עצמאיים ואינם מחויבים להחלטות הגוף מטעמו הם מכהנים. להאוזר, שכבר מרד בראש מפלגתו בגלוי והצליח לתמרן אותו לכניסה לממשלה שהוא חפץ בה, לא צריך להסביר את זה פעמיים. בליכוד רואים במינויו הישג שיבטיח להם וטו על מינוי שופטים לעליון שלא יהיו מספיק שמרנים וימנים לטעם. כלומר, בהנחה שהח"כית מהעשירייה הרביעית שתיכנס לכנסת רק בזכות החוק הנורבגי ותוקפץ לתוך הוועדה הרגישה תעמוד בציפיות.

בנוגע לנקודה השלישית, ההסכם קובע החרגה מהלכת "דרעי-פנחסי", שנקבעה בשנות ה-90 בבג"ץ וחייבה שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור להתפטר. ההסכם קובע כי נתניהו, שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, יוכל להמשיך להיות חבר בממשלה גם כשלא יכהן כראש הממשלה בפועל. ההערכות הן כי בג"ץ לא ייטה להתערב בשאלת כהונת ראש הממשלה. במידה ובכל זאת ייקבע בחצי השנה הקרובה כי נתניהו לא יכול לכהן - כראש ממשלה בפועל או כראש ממשלה חלופי - חברי הקואליציה התחייבו בהסכם לא לתמוך בשום מועמד חלופי, ולהביא את ישראל לבחירות נוספות.