הליכי חקיקת סיפוח ביולי, ללא פסקת התגברות: ממשלת נתניהו-גנץ

• נתניהו יכהן כראש ממשלה במשך שנה וחצי, גנץ ימונה באוקטובר 2021
• החקיקה להחלת ריבונות תחל מ-1 ביולי, ללא זכות וטו של כחול לבן
• הממשלה השוויונית צפויה לכלול 36 שרים, כולל רה"מ וממלא מקומו
• בכחול לבן לא הסכימו לדרישת נתניהו לפסקת התגברות עוקפת בג"ץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ חתמו הערב (שני) על הסכם להקמת ממשלה, הכולל בין היתר את המתווה המדיני, מעמדו המשפטי של נתניהו, חלוקת התיקים וועדות הכנסת והוועדה למינוי שופטים. נתניהו יכהן כראש הממשלה לאחר השבעת הממשלה, וכעבור שנה וחצי, באוקטובר 2021, יחל גנץ את כהונתו. הממשלה תהיה שוויונית ותושבע לאחר השלמת הליך חקיקה שיסדיר את מעמד ממלא-מקום ראש הממשלה ואת קיום הסכם הרוטציה. הצדדים סיכמו כי לגנץ יהיה מעמד של ראש ממשלה מיועד ולא ניתן להעלות שום נושא לסדר היום ללא אישורו.

הממשלה תוגדר כממשלת חירום לאומית במשך חצי שנה, ובמסגרת זאת לא תועלה חקיקה שאינה קשורה למאבק בנגיף הקורונה ללא הסכמת הצדדים. אם נתניהו יפזר את הכנסת לפני תקופת הרוטציה של גנץ או לא יצביע בעד תקציב המדינה - גנץ ייכנס לתפקיד ראש הממשלה, ורק חצי שנה לאחר מכן יתקיימו בחירות, כשהוא מכהן כראש ממשלת המעבר.

לפי ההסכם, התקבלה דרישת נתניהו להתחיל במהלכי חקיקה להחלת ריבונות כבר מ-1 ביולי, ללא זכות וטו של כחול לבן. נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ, אך לא מעבר לכך. בליכוד רואים זאת כהישג משמעותי שיאפשר לקדם החלת ריבונות עוד לפני תום כהונת ממשל טראמפ בנובמבר.

לקריאת ההסכם המלא

הממשלה צפויה לכלול 32 שרים, כולל ראש הממשלה וממלא מקומו, ובהמשך תתרחב ל-36 שרים, שיחולקו באופן שווה בין בלוק הימין שמונה 59 ח"כים לבין בלוק כחול לבן שמונה 19 ח"כים. בנוסף, כל גוש יקבל 6-8 תפקידי סגני שרים. בימין יחזיקו בתיקי האוצר, הבריאות, ביטחון הפנים, שיכון ובינוי, התחבורה והחינוך. כחול לבן ושותפיה יקבלו את תיקי הביטחון, המשפטים, התקשורת, התרבות והכלכלה. משרד החוץ יחולק במהלך הקדנציה, כך שגבי אשכנזי (כחול לבן) יכהן כשר חוץ בשנה וחצי הראשונות ולאחר מכן התיק יעבור לידי הליכוד. לפי ההסכם בתום שנה וחצי כחול לבן תוכל לקבל לידיה את תיק האנרגיה או תיק הגנת הסביבה, בכפוף להסכמה בין נתניהו וגנץ. יו"ר הכנסת ימונה מטעם מהליכוד.

בליכוד יחזיקו גם בוועדות המשמעותיות בכנסת, בהן כספים, חוקה, כלכלה, עבודה ורווחה, קורונה וקליטה. כחול לבן יקבלו את ראשות ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת.

בכחול לבן לא קיבלו את תיק הבריאות, אך יוקם לדרישתם "קבינט קורונה" בראשות נתניהו וגנץ שינהל את המשבר ויגבש אסטרטגיית יציאה. כמו כן, יוקם גם יוקם "קבינט פיוס" בראשות השניים "שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית", כדברי גורם בכחול לבן.

שר המשפטים יהיה יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, וגוש הליכוד ימנה מ"מ ליו"ר הוועדה. לפי ההסכם, לא יועלה על סדר היום בוועדה, ולא תתקיים הצבעה, בשום נושא שלא יוסכם במפורש ומראש בין יו"ר הוועדה לממלא מקומו, כך שלשני הצדדים יש וטו על מהלכי חקיקה.

ראש הממשלה המכהן הוא שיקבע את זהות שגריר ישראל בוושינגטון, כך שבמהלך תקופת כהונתו של גנץ כראש ממשלה, תיקבע על ידיו. נתניהו יוכל למנות את שגריר ישראל באו"ם, שגריר ישראל בלונדון, שגריר ישראל בפריז ושגריר ישראל בקנברה גם בתקופת כחול לבן במשרד החוץ. הוא מתכוון להציע את התפקידים לחלק משרי הליכוד שלא יקבלו תיקים.

המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, צפויות לשמור על כוחן בממשלה הבאה. תיק הפנים והדתות יישאר אצל ש"ס, ותיק הבריאות וראשות ועדת הכספים בידי ראשי יהדות התורה - יעקב ליצמן ומשה גפני. בנוסף, לפי ההסכם, חוק הגיוס, שהיה אחד המוקשים הפוליטיים הכי משמעותיים שהובילו את ישראל לבחירות בסיבוב הראשון, יקודם לפי הנוסח שאישרו מועצות גדולי וחכמי התורה - לשביעות רצונם של החרדים.

בכחול לבן לא הסכימו לדרישת נתניהו לפסקת התגברות עוקפת בג"ץ במקרה שבית המשפט יפסול את כהונת ראש ממשלה או ממלא מקום ראש ממשלה הנאשם בפלילים. עם זאת, הסכימו בעל פה כי אם הדבר יקרה בחודשים הראשונים לכהונת נתניהו הכנסת תתפזר לבחירות.

להלן הסעיף שקובע מה קורה במקרה של מניעה משפטית, סעיף שהיה במחלוקת בשבוע האחרון לנוכח דרישת נתניהו להוסיף פסקת התגברות להסכם: "היה ובסמוך להשבעת הממשלה ועד תום תקופת החירום תהיה או תתהווה מניעה נוכחית או עתידית למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו ו/או ח"כ בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה ו/או לתפקיד ראש הממשלה החלופי ומ"מ ראש הממשלה (לאחד או שני התפקידים באחת או שתי תקופות הממשלה) הליכוד וכחול לבן מתחייבות שלא להציע כל מועמד חלופי לתפקיד ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בכנסת ה- 23 ולא לתמוך בכל מועמד אחר. במקרה האמור, יפעלו הצדדים במשותף להביא את הכנסת לפיזור".

על פי ההסכם, יתוקן חוק יסוד: הממשלה כך שמבחינה משפטית, ממלא-מקום ראש הממשלה יהיה במעמד ראש הממשלה ויוכל לכהן עד פסק דין חלוט. הסעיף עוקף את הלכת דרעי פנחסי שקובעת כי על ראש ממשלה לפטר שר שנאשם בפלילים, ומשווה את מעמד ממלא מקום ראש הממשלה לזה של ראש הממשלה.

"במסגרת תיקוני החקיקה הנזכרים בסעיף קטן ג' לעיל, ייקבע גם כי סעיפים 17 ו-18 לחוק יסוד: הממשלה, וסעיף 4 לחוק הממשלה, יחולו גם על מי שנושא בתפקיד ראש הממשלה החלופי וכי סעיף 22 (ב) לא יחול על מי שנושא בתפקיד ראש הממשלה החלופי", נכתב בהסכם.

לפי ההסכמות בנוגע לוועדה למינוי שופטים, יהיה רוב ימני-שמרני בוועדה ולא יהיה נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות בכנסת. כחול לבן הסכימו שבמקום נציג אופוזיציה ימונה נציג מטעמם, והסכימו שהליכוד יקבע את זהות הנציג מטעמם - ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ). בליכוד מביעים שביעות רצון שבכך יצליחו לשמור על דמותו של בית המשפט כבית משפט שהוא לא אקטיביסטי לפי עקרונות הימין.

מינויים בכירים כמו היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה יהיו בהסכמת שתי המפלגות וגם חקיקה תהיה בהסכמה. בחצי השנה הקרובה המינויים הבכירים יוקפאו ורק לאחר מכן יובאו בהסכמה. כמו כן, הוסכם כי יועבר תקציב מדינה דו-שנתי.

ההסכם קובע כי גם נתניהו וגם גנץ יהיו זכאים לאבטחה, לשכה ומעון גם בהיותם ממלא ראש הממשלה. "תיקבענה הוראות נוספות לעניין אבטחת ראש הממשלה החלופי ומ"מ ראש הממשלה ונושאים הנגזרים מכך דוגמת סידורי דיור, משרד וכל הנגזר מכך באופן ישיר ועקיף, כשאין בכך כדי לגרוע מאום מכך שמשהיה ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה לראש ממשלה יהיה ראש הממשלה לכל דבר ועניין לרבות סידורי דיור של ראש הממשלה וכיו"ב, וראש הממשלה, שיהפוך לראש ממשלה חלופי וממלא מקום ראש הממשלה יהיה זכאי לכל התנאים הנלווים למ"מ ראש ממשלה".

בהסכם נקבע כל סיעות הקואליציה ערבות לקיומו: "יינתנו ערבויות ובטחונות מירביים של כל הסיעות החברות בקואליציה לקיום ההסכם הקואליציוני, שייחתם אף הוא על ידי המפלגות השותפות לקואליציה. תקבע התחייבות סיעתית שלא לשתף פעולה בפירוק אפשרי כלשהו של הקואליציה. כל סיעות הקואליציה יתמכו בהמשך כינון קואליציה זו אף אם אחד הצדדים להסכם זה הפר או פרש מהמסגרת הקבועה בהסכם".

רק לאחר סיום הליכי החקיקה המתלווים להסכם - תיקונים בחוק יסוד: הממשלה להסדרת הרוטציה והסדרת מעמד ממלא המקום - יחתמו כל חברי גוש הליכוד וגוש כחול לבן על פניה לנשיא המדינה ראובן ריבלין, ויבקשו ממנו להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו. רק לאחר מכן תוצג הממשלה ותושבע.

נתניהו צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "הבטחתי למדינת ישראל ממשלת חירום לאומית שתפעל להצלת חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל. אמשיך לעשות הכל למענכם, אזרחי ישראל".

גם גנץ צייץ לאחר החתימה. "‏מנענו בחירות רביעיות. נשמור על הדמוקרטיה. נלחם בקורונה ונדאג לכל אזרחי ישראל", כתב.

יו"ר צוות המו"מ הקואליציוני של הליכוד, השר יריב לוין, בירך על חתימת ההסכם. "ממשלת חירום לאומית היא הדבר הנכון וההגיוני בעת הזו", מסר. "אנו זקוקים לאחדות על מנת שנוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והבריאותיים הפוקדים אותנו, ובכדי לצאת מן המשבר הזה חזקים יותר".

(עדכון ראשון: 19:38)