סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה

• נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת משותפת
• נתניהו: הבטחתי ממשלה שתפעל להצלת חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל
• גנץ: מנענו בחירות רביעיות. נשמור על הדמוקרטיה
• עמותות עתרו נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו; בג"ץ הורה להשיב עליהן

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן ויו"ר הכנסת, ח"כ בני גנץ, חתמו הערב (שני) על הסכם להקמת הממשלה, ובכך הגיע לסיומו המשבר הפוליטי. לאחר החתימה על ההסכם אמר נתניהו: "הבטחתי למדינת ישראל ממשלת חירום לאומית שתפעל להצלת חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל. אמשיך לעשות הכל למענכם, אזרחי ישראל". דקות קודם צייץ גנץ: "‏מנענו בחירות רביעיות. נשמור על הדמוקרטיה. נלחם בקורונה ונדאג לכל אזרחי ישראל. יש ממשלת חירום לאומית".

יו"ר צוות המו"מ של הליכוד, השר יריב לוין, אמר לאחר חתימת ההסכם כי הצדדים ביצעו את הדבר הנכון. "ממשלת חירום לאומית היא הדבר ההגיוני בעת הזו. אנו זקוקים לאחדות על מנת שנוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והבריאותיים הפוקדים אותנו, ובכדי לצאת מן המשבר הזה חזקים יותר". לוין הוסיף, "העת הזו מזמנת לנו אפשרות וחלון הזדמנויות לביצוע מהלכים היסטוריים שכבר על הפרק. החלת הריבונות על ישובים ביהודה ושומרון היא משאת נפשו של העם היהודי ואין זמן טוב יותר למהלך חשוב זה מאשר בממשלת אחדות לאומית רחבה ואיתנה".

לאחר חתימת ההסכם שוחח נתניהו עם כל חברי גוש הימין. ראש הממשלה הדגיש את הצורך בהקמת ממשלת אחדות בעת משבר הקורונה והתחייב כי ימשיך לשמור על עקרונות בלוק הימין-חרדים.

לקריאת ההסכם המלא

לפי ההסכם, תוקם ממשלה שוויונית כאשר נתניהו יכהן כראש ממשלה במשך שנה וחצי, גנץ ימונה באוקטובר 2021. הממשלה תורכב מ-32 שרים, כולל ראש הממשלה וממלא מקומו, ובהמשך תתרחב ל-36 שרים. בימין יחזיקו בתיקי האוצר, הבריאות, ביטחון הפנים, שיכון ובינוי, התחבורה והחינוך. כחול לבן ושותפיה יקבלו את תיקי הביטחון, המשפטים, התקשורת, התרבות והכלכלה. משרד החוץ יחולק במהלך הקדנציה, כך שגבי אשכנזי (כחול לבן) יכהן כשר חוץ בשנה וחצי הראשונות ולאחר מכן התיק יעבור לידי הליכוד.

המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, צפויות לשמור על כוחן בממשלה הבאה. תיק הפנים והדתות יישאר אצל ש"ס, ותיק הבריאות וראשות ועדת הכספים בידי ראשי יהדות התורה - יעקב ליצמן ומשה גפני. עם זאת, גורמים בימינה אמרו כי "נתניהו מראה לנו את הדרך החוצה". נתניהו ושר הביטחון ויו"ר ימינה נפתלי בנט צפויים להיפגש לאחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

הצדדים קיבלו את דרישת נתניהו להתחיל במהלכי חקיקה להחלת ריבונות כבר מ-1 ביולי, ללא זכות וטו של כחול לבן. נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ, אך לא מעבר לכך. בליכוד רואים זאת כהישג משמעותי שיאפשר לקדם החלת ריבונות עוד לפני תום כהונת ממשל טראמפ בנובמבר. לפי ההסכמות בנוגע לוועדה למינוי שופטים, יהיה רוב ימני-שמרני בוועדה ולא יהיה נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות בכנסת. כחול לבן הסכימו שבמקום נציג אופוזיציה ימונה נציג מטעמם, והסכימו שהליכוד יקבע את זהות הנציג מטעמם - ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ).

בכחול לבן לא הסכימו לדרישת נתניהו לפסקת התגברות עוקפת בג"ץ במקרה שבית המשפט יפסול את כהונת ראש ממשלה או ממלא מקום ראש ממשלה הנאשם בפלילים. עם זאת, הסכימו בעל פה כי אם הדבר יקרה בחודשים הראשונים לכהונת נתניהו הכנסת תתפזר לבחירות. על פי ההסכם, יתוקן חוק יסוד: הממשלה כך שמבחינה משפטית, ממלא-מקום ראש הממשלה יהיה במעמד ראש הממשלה ויוכל לכהן עד פסק דין חלוט. הסעיף עוקף את הלכת דרעי פנחסי שקובעת כי על ראש ממשלה לפטר שר שנאשם בפלילים, ומשווה את מעמד ממלא מקום ראש הממשלה לזה של ראש הממשלה.

מיד עם החתימה על ההסכם הוגשו עתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, בשל כתב האישום החמור נגדו. עתירה אחת הוגשה על ידי כ-120 אנשי אקדמיה, הייטק וביטחון בדימוס, המיוצגים על ידי עו"ד דפנה הולץ לכנר, ועתירה נוספת על ידי התנועה לאיכות השלטון. יו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא: "כשהאבות המייסדים של המדינה הזאת הקימו כאן מדינה יהודית, דמוקרטית, ליבראלית וציונית, הם חלמו שמדינת ישראל תהיה חברה למופת בבחינת אור לגויים. לכן לא יעלה על הדעת שאדם, שעל גבו ישנה קופת שרצים בדמות שלושה כתבי אישום חמורים של שוחד, מרמה והפרת אמונים, יהרוס את דמות המנהיג הראוי למדינת מופת כמדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שאדם שכזה ילך בבוקר לבית משפט לשבת על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את הקבינט מדיני בטחוני וישלח אותנו ואת ילדינו לקרב. כולי תקווה שבית המשפט העליון יתערב ויקבע מהן הנורמות הראויות".

עו"ד דפנה הולץ לכנר, אשר הגישה הערב את העתירה מיד עם חתימת ההסכם מסרה כי "בחודש דצמבר קבעה כב' נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות כי הסוגיה בה עוסקת העתירה 'הינה סוגיה עקרונית וחשובה, הנוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט הישראלית, עקרון שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ואמון הציבור במוסדות השלטון'. באותה עת קבע בית המשפט כי טרם הגיע העת לדון בה. כעת משבשלה הוודאות ונוצקה המשמעות המעשית של הסוגיה המשפטית בה מתבקש בית המשפט העליון לדון - מוגשת העתירה שוב".

גם עמותות "חוזה חדש" ו"משמר הדמוקרטיה הישראלית" עתרו בדרישה למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגדו. בעתירה נטען כי "הנשיא אינו רשאי להטיל את התפקיד על נתניהו ואינו רשאי לקבל את הודעתו כי עלה בידו להרכיב ממשלה, לבדו או במשותף עם ח"כ בני גנץ. בית המשפט אף התבקש להוציא צו-ביניים שימנע את השבעתה של הממשלה החדשה, ולקבוע דיון דחוף בעתירה בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון".

בג"ץ הורה להשיב לעתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו ולא דחה אותן על הסף. זאת בניגוד לעתירות קודמות שהוגשו בסוגיה.

ועידת מפלגת העבודה צפויה להתכנס בימים הקרובים באופן דיגיטלי כדי לאשר את כניסת המפלגה לממשלה. עמיר פרץ ואיציק שמולי שצפויים להתמנות לשרים בממשלה מובילים את המהלך בעוד ח"כ מרב מיכאלי מנסה לגייס רוב בוועידה נגד.

מיכאלי מתחה ביקורת חריפה על ההסכם וכתבה כי הוא "‏הפקרה של שלטון החוק, של מערכת המשפט, של הוועדה למינוי שופטים, אור ירוק לסיפוח הרסני. לא חירום, לא סיוע כלכלי, לא טיפול במשבר. אפס מהבטחות מפלגת העבודה בבחירות. ממשלה מנופחת שכולה גלגל הצלה לנתניהו". עוד הוסיפה כי "עכשיו אנחנו חייבות לוודא שמפלגת העבודה לא לוקחת חלק בחרפה המושחתת והמסוכנת הזאת".

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה אמר לאחר חתימת ההסכם כי "ממשלת הכניעה של גנץ ונתניהו היא סטירת לחי לרוב האזרחי שיצא פעם אחר פעם לקלפי כדי להדיח את נתניהו. גנץ לא היה אמיץ מספיק לנצח ובחר להכשיר את הסיפוח, הגזענות והשחיתות".

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך על הקמת הממשלה "למרות שזאת לא ממשלת אחדות אותה הציבור רצה והיא צו השעה". לדבריו, "אם הממשלה תפעל נכון בתחום המדיני, הכלכלי והמאבק בקורונה נתמוך בה מבחוץ. מנגד לא נהסס למתוח ביקורת נגד החלטות מדיניות שגויות, חוקים בנושאי דת ומדינה הפוגעים בעיקרון של חיה ותן לחיות, ונמשיך להיאבק למען העצמאיים, הפנסיונרים, העולים, הנכים ולהבראת מערכת הבריאות".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) מסר כי ההסכם הוא "שליטה מוחלטת של נתניהו במינוי שופטים, חקיקה, ועדות הכנסת - וכמובן סיפוח מתי שירצה. ‏אפס תפקידים לכחול לבן במה שנוגע לקורונה. ‏34 שרים, חוק נורבגי מדלג, חלוקה לפרוסות של תיקי החוץ והביטחון. ‏בני גנץ, גבי אשכנזי - לאן תובילו את החרפה".

לאחר שפגישתם של נתניהו וגנץ הבוקר הסתיימה ללא הסכמות, התכנסה נשיאות הכנסת - בראשותו של היו"ר גנץ - ואישרה הנחה של חקיקה פרטית בכנסת למרות שאין ממשלה מכהנת. אחרי אישור זה, יונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק רבות, ביניהן גם אלה נגד נתניהו.

למרות זאת, כדי לקדם בלוח הזמנים הצפוף שנותר עד לפיזור אוטומטי של הכנסת ה-22 את החוקים נגד נתניהו, על הוועדה המסדרת להעניק לחוקים אלה פטור מחובת הנחה - אישור לקידום מהיר של הצעות החוק. בראש הוועדה המסדרת עומד ח"כ ניסנקורן ממפלגתו של גנץ, ולא ברור אם הוא יכנס את הוועדה לשם כך עוד היום, בהמשך השבוע או בכלל.

זאת ועוד, חברי הכנסת של כחול לבן הסירו את שמותיהם מהחוקים נגד נתניהו. כך, גם אם הם יקודמו, חברי כחול לבן לא יהיו חתומים עליהם. הצעד עורר ביקורת רבה במחנה המרכז-שמאל. "לחברינו בכחול-לבן, מבין שהסרתם את שמותיכם מרשימת החוקים נגד שחיתות משרתי ציבור", אמר ח"כ משה יעלון (יש עתיד-תל"ם), "אי-אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו. או שאתם בעד שחיתות או שאתם נגד. כאן נמדדת מנהיגות. ברוכים הבאים לפוליטיקה המלוכלכת ולשחיתות של נתניהו".

ח"כ יאיר גולן (מרצ), אמר כי בעקבות הצעד גם הוא מתכוון להסיר את חתימתו מהחוקים במחאה. "‏אם כחול לבן מסירים את חתימתם מחבילת החוקים גם אני מסיר את חתימתי. לא ניתן להם ללכת עם ולהרגיש בלי, לא נעשה בשבילם את כל העבודה רק כדי לסלול את זחילתם לממשלתו של נאשם בשוחד. אני קורא לכל חברי האופוזיציה לעשות כמוני ולא לשמש גשר לממשלת הבזבוז והשחיתות", מסר.

(עדכון ראשון: 08:30)