מועד הגשת תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לעתירות נגד ההסכם הקואליציוני והרכבת הממשלה בידי נאשם בפלילים נדחה היום (שלישי) ליום חמישי בשעה 14:00. זאת, לאחר שכשעה לפני המועד, שנקבע על ידי השופט יצחק עמית, ביקש מנדלבליט ארכה של יומיים. השופט עמית נעתר לבקשתו, וכן לכנסת ולבית הנשיא שהצטרפו לבקשת הארכה, להגיש את תגובותיהם עד יום חמישי ב-14:00.
בקשתו של מנדלבליט מגיעה לאחר שאתמול ביקש להגיש את תגובתו רק אחרי שהסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני יגיבו, ונדחה על ידי בית המשפט. "בימים האחרונים - ובעת האחרונה בכלל - היועץ המשפטי לממשלה וגורמים בכירים נוספים במשרד המשפטים עסקו בעניינים דחופים ביותר, ובכללם בעניינים הקשורים לטיפול במשבר הקורונה", כתב היועץ בבקשה. "בשים לב לכך, ליועץ המשפטי לממשלה נדרש פרק זמן קצר נוסף לצורך הגשת תגובתו לעתירות, וזאת לצורך השלמת גיבוש העמדה הרחבה שתוצג לבית המשפט הנכבד, תוך הכרעה בעניינים האחרונים שדורשים זאת, ואישור נוסח התגובה שתוגש".
עוד בנושא:
התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה "בשל הליכי החקיקה המתקדמים שמבקשים לקבע הסכם לא חוקי. יחד עם זאת, העותרת ציינה בתגובתה כי מטעמים של קדושת היום, תציע דחייה בת מספר שעות, עד לשעה 14:00 היום, וזאת על מנת שיוכלו חברינו לציין כיאות את אירועי יום הזיכרון ולכבד את זכר הנופלים".
עו"ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את 120 אנשי האקדמיה, ההייטק והביטחון שעתרו לבג"ץ, הודיעה כי גם הם "מתנגדים בתוקף לכל דחייה ולו הקטנה ביותר בהגשת תגובת היועמ"ש לעתירות. הדחיפות בהגשת התגובה מתחייבת בשים לב למהירות העצומה בה פועלים החתומים על ההסכם הפוליטי לשינוי פניו של חוק-יסוד: הממשלה, בחטף, שלא לומר במחטף, בשלוש קריאות בכנסת בתוך ימים ספורים בלבד, והכל בניסיון למנוע התערבות שיפוטית במעשיהם ולשם השגת מטרותיהם האישיות של החתומים על ההסכם הפוליטי הנפסד. שונה היה הדבר אילו הכנסת הייתה ממתינה להכרעות השיפוטיות בטרם פעולה".
עוד הוסיפה הולץ לכנר כי "בנסיבות אלו, הצורך בהגשת תגובת היועץ היום הינו מהותי לשם קביעת מועד דיון דחוף ביותר בימים המעטים שנותרו לפנינו".
העותרים טוענים לגבי חוקיותן של כמה הוראות בהסכם הקואליציוני, ומבקשים מבית המשפט לבטל אותן ולקבוע כי אין להן תוקף, או אפילו לבטל את ההסכם כולו. לטענתם, רבים מסעיפי ההסכם סותרים מפורשות חוקי יסוד, או נוגדים את טובת הציבור. כך, למשל, נטען כי העובדה שרק לאחר הקמת הממשלה יוקם צוות שינסח את קווי היסוד שלה, סותרת את חוק יסוד הממשלה, הקובע כי "משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה", ולפיהם תקבל את אמון הכנסת.
עוד נטען כי הסעיף המאפשר לראש הממשלה החלופי לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום, סותר פסיקה מפורשת של בג"ץ ("הלכת דרעי-פנחסי"), וכי ההוראות שקובעות שבזמן ממשלת החירום לא תקודם חקיקה שאינה קשורה לקורונה "כובלות באופן מוחלט" את סמכויות הכנסת ומונעות ממנה למלא את התפקיד שיועד לה בחוק יסוד הכנסת.
מאז תחילת שנות ה-90 קבע בג"ץ כי יש לו סמכות להתערב בתוכנם של הסכמים פוליטיים, ובפרט בהסכמים קואליציוניים, וכי ניתן לפסול הסכמים כאלה או סעיפים בהם, למשל כאשר הוא כולל התחייבות בלתי חוקית או כזו ש"נוגדת את תקנת הציבור". בית המשפט הוא גם זה שקבע לראשונה כי תוכנם של הסכמים כאלה צריך להתפרסם לעיני הציבור.
(עדכון ראשון: 9:13)