המסגדים נותרו ריקים ברמדאן: "הקורונה מחזירה אותנו למטרת הצום"

החודש החגיגי, שמדי שנה מצוין בתפילה ובשמחה, החל בסוף השבוע באווירה השונה, והתושבים מספרים על "הרגשת מועקה באוויר". חלקם מעידים על בלבול מהנחיות משרד הבריאות: "המידע לציבור לא ברור". ראש עיריית רהט קרא אף להחמיר אותן: "צריך לסגור את העיר"

עריכה: אביחי ברוך

חודש רמדאן מיוחד במינו החל בסוף השבוע, כשהאתרים הקדושים ביותר לאסלאם נותרו ריקים ממתפללים. גם מרבית מנהגי החג, המתאפיין בהתכנסויות וארוחות משפחתיות נרחבות, מצוינים השנה באופן צנוע ועם מיעוט משתתפים. "רמדאן כזה עוד לא היה לנו", אומר לוואלה! NEWS מודאר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה שבוואדי ערה, המכהן גם כיו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל.

"מציינים הפעם רמדאן בהרגשת מועקה באוויר. אני מניח שכך כמובן בכל העולם המוסלמי", סיפר. "את הרמדאן חווים בחוג משפחתי-חברתי, כלומר עם עוד אנשים, עם תפילת תראוויח לציבור, סעודת אפטאר משותפת למשפחה המורחבת". יונס הסביר כי "רמדאן זה חודש של שמחה, בדרך כלל מבקרים זה את זה, נפגשים במסגד, בבית וברחוב, והשנה כל זה נמנע ונגזר על הציבור לשבת בסגר".

"לגבי העסקים, הדעות בין ראשי הרשויות חלוקות: הרוב סבורים שצריך להמשיך בהליך של הפחתת שעות הפעילות, אבל במקביל אנחנו שומעים את קולם של בעלי החנויות שרוצים יותר חופש פעולה", המשיך יונס. "לטענתם, בכמה מהישובים הקונים יוצאים לחנויות ברשויות סמוכות, שעליהן יש פחות הגבלות, וכך הכלכלה המקומית נפגעה". הוא הוסיף כי "יש גם חשש מהשלכות העומס והצפיפות בפתחי החנויות, כי הגבילו עד שעה שש אז אנשים מוגבלים בשעות הקניות, ועם פחות שעות לקנות זה אומר יותר צפיפות בשעות שהחנויות כן פתוחות".

תושבים עורכים קניות בוואדי ניסנאס (צילום: יפעת ותמר רוזנברג)

ד"ר ת'אבת אבו ראס, תושב קלאנסווה ומנכ"ל שותף של יוזמות אברהם אמר כי ישנו בלבול גדול ביישובים הערביים באשר להוראות המדויקות. "החברה הערבית מקבלת היום, יותר מאי פעם, את המידע מכלי התקשורת בעברית, שם המסרים הממשלתיים עוסקים בהקלות ו'אסטרטגיית יציאה' (המיועדים לציבור היהודי), בו בזמן שעקומת התחלואה בציבור הערבי עולה ודווקא צריך להחמיר", הסביר אבו ראס. "בחלק מהיישובים האכיפה נוקשה יותר מאחרים, ללא מידע ברור לציבור. למשל, בקלנסווה ומקומות נוספים המשטרה סגרה את חנויות המזון אחרי השעה 18:00".

"ההוראה על פתיחת מספרות ומכוני יופי - האם הגיוני שתחול גם על יישובים ערביים, שבהם כל יום מתגלים עוד ועוד מקרי קורונה, בקצב הולך וגדל? אי אפשר להתנהל כאילו החברה הערבית היא אי מנותק שלא רואה את המסרים לשאר הציבור", הבהיר אבו ראס. "זהו רגע קריטי, ועכשיו פשוט אסור לדבר על חזרה לשגרה. מקבלי ההחלטות חייבים לראות לנגד עיניהם את הציבור הערבי כחלק מכלל החברה הישראלית, ולזכור בכל החלטה והחלטה גם את האתגרים הייחודיים של החברה הערבית".

עוד בוואלה! NEWS

בצל הקורונה: חודש הרמדאן החל הלילה עם הגבלות מיוחדות

לכתבה המלאה
"כולם מקווים לטוב ובתחושה שהכול ייגמר בקרוב". תולים כרזות רמדאן של פיקוד העורף בשכונת ואדי ניסנאס בחיפה

חודש הרמדאן הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית, שבמהלכו נוהגים במצוות הצום במהלך שעות היום, כשהחודש כולו נחשב לחגיגי ולמרובה בתפילה ובשמחה. הצום מתחיל החל מעלות השחר ועד לשקיעה ובמהלכו נוהגים המוסלמים להרבות בתפילה, בלימוד ובצדקה. בימים אלה נאסר, מלבד אכילה ושתייה, גם לעשן ולקיים יחסי מין. החג צפוי להסתיים ביום שישי 22 במאי, כשבסיום חודש הרמדאן יחגגו את שלושת ימי עיד אל-פיטר.

"אנשים מבינים את הסכנות ונשמעים להנחיות ולהוראות". שוק רמדאן בכפר קאסם (צילום: ראובן קסטרו)

במהלך חודש זה, מוסלמים ברחבי העולם נוהגים להצטרף למשפחותיהם בעת שבירת הצום כששוקעת השמש, ולהתפלל במסגדים. בעקבות המגיפה השתנו סדרי העדיפויות, והתפילות במסגד במכה בערב הראשון של הרמדאן הוגבלו לאנשי דת ואנשי ביטחון, והטקס הועבר בשידור חי בטלוויזיה. גם מסגד אל-אקצא בירושלים כמעט וריק מאדם. האימאם קרא את תפילות יום השישי הראשונות של הרמדאן, אל מול שטח עצום שבו שהו מתפללים בודדים.

ראש עיריית רהט פאיז אבו סהיבאן קרא להטיל סגר על העיר, והסביר כי הצעדים שננקטים בעירו כרגע לא מסייעים במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "זה לא שווה גרוש, צריך סגר - לא לצאת מהעיר וזהו. מה שעושים כרגע לא עובד, החנויות בתוך העיר סגורות אחרי שש בערב, אבל הרבה אנשים יוצאים לבאר שבע לקנות מצרכים לרמדאן", הסביר. "אני רוצה שכולם יישארו בתוך העיר כדי למנוע את בריחת הכסף מחוץ לעיר, אם המצב יימשך יכול להיות משבר כלכלי. צריך לסגור את העיר", הוסיף ראש העיר. "מי שנוסע לקנות בגדים ואוכל מבאר שבע זה לא חיוני, צריך שיעשו את הקניות עד השעה שש בערב".

תושבים עורכים קניות בוואדי ניסנאס (צילום: יפעת ותמר רוזנברג)

עו"ד חמודי מסרי, יו"ר ועד תושבי ואדי ניסנאס בחיפה סיפר כי "אנשים מבינים את הסכנות ונשמעים להנחיות ולהוראות". הוא ציין כי "פיקוד העורף השקיע בפליירים ובהסברים גם בדרכים נוספות ובאמת כל הכבוד, כולם קיבלו והפנימו". לדבריו, בשכונה שומרים על ריחוק חברתי, "ואף ביטלו את תפילת התראוויח, התפילה הגדולה בלילה".

הוא הוסיף כי "אולי יש אפילו כמה יתרונות שצצו פתאום: אנשים הבינו שיש בשגרה הרבה בזבוז כסף, האוכל המיותר שהיה נזרק... הקורונה מלמדת לקח לחזור למשמעות האמתית של הרמדאן, של הצום. של לחוש ולהרגיש את החיים בצנעה, שזו מטרת הצום אחרי הכל".

"הסגר איחד את המשפחות". עו״ד חמודי מסרי, יו״ר ועד תושבי ואדי ניסנס בחיפה, מחלק פלאיירים להתגוננות מנגיף הקורונה

עו"ד מסרי הוסיף כי "הסגר איחד את המשפחות". הוא פירט כי "יושבים יחד בסוף היום לסעודת האפטאר עם המשפחה, הורים יושבים ומשוחחים עם ילדיהם - גם זה משהו. כולם מקווים לטוב ובתחושה שהכול ייגמר בקרוב ונחזור לשגרה האמתית, וגם לזה אנחנו מתפללים".

יו"ר הוועד העממי בכפר ג'סר א-זרקא סמי עלי ציין אף הוא כי החגיגות השנה נערכות באופן מצומצם. "משתוקקים להרבה מאפיינים וטקסים חברתיים, רוחניים ודתיים של רמדאן. אין סעודות קבוצתיות, אין ערבי תרבות ופנאי, אין התקהלויות לאחר שבירת הצום, אין אירוח חברים ומבקרים, אין תפילות תראוייח", הסביר. "אני זוכר את מרכז הכפר התוסס באנשים ובאירועים, במסגדים גדושים במאמינים ומתפללים, במגרשים המלאים באוהדים שבאים לראות את הקבוצה שלהם מנצחת בטורניר הרמדאן".

מוכר פיתות בשוק הרמדאן בכפר קאסם (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריו, "הקורונה גזלה מאתנו מגוון תופעות ייחודיות לרמדאן, אבל את הערכים המרכזים בבסיס החודש המבורך עדיין קיימים ואנו מקיימים אותם - חשבון הנפש, הפולחן, הסולידריות, הנתינה, ההתנדבות וההקרבה למען האחר". הוא סיפר כי "בימים קשים אלה סועדים עם המשפחה הגרעינית המורחבת לכל היותר, ומנסים לציין את הטקסים הדתיים והרוחניים והתרבותיים בבתים עם האחים והאחיות וההורים". עלי הסביר כי "הרמדאן בתרבות האסלאמית מסמל חודש המאבק והניצחון על הרוע ועל כל סכנה, ודווקא זו התקופה לנצח את המגיפה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully