עם המשך המאבק בהתפשטות הקורונה, במגזר הערבי התבשרו אתמול (רביעי) על הגבלות התנועה שיחולו במהלך כל חודש הרמדאן, ואושרו על ידי הממשלה. חלקם מתחו ביקורת על ההנחיות, שאותן הגדירו כ"דרקוניות", אך היו מי שהצדיקו את הצעדים החדשים. במקביל, במשטרה נערכים לאכוף את השמירה על ההנחיות ביישובים הערביים.
במסגרת דברי הביקורת, היו מי שטענו כי הצעדים התקבלו ללא רגישות בהבנת אורח החיים הדתי המוסלמי. יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, מוחמד ברכה, אמר כי "ההגבלות הן דרקוניות ולא מידתיות". לפי אותן תקנות לשעת חירום עליהם חתמו שרי הממשלה, מיום חמישי ב-23 באפריל ועד יום ראשון ב-3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים, וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא ייפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 3:00 למחרת, למעט בית מרקחת. כמו כן, עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.
עוד בוואלה!
התקנות נקבעו לאחר פגישה שערך אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא חודש הרמדאן יחד עם ראשי רשויות מהמגזר הערבי, בהם ראש מועצת דיר אל-אסד, ראש עיריית נצרת, ראש עיריית אום אל-פחם, ראש עיריית טייבה וראש עיריית רהט. למרות זאת, לדברי ברכה מדובר בענישה קולקטיבית.
"יש הנחיות שאנחנו הוצאנו במשותף עם ועד ראשי הרשויות הערביות ובכמה נקודות אפילו החמרנו מעבר להנחיות, איפה שזה מתבקש", ציין ברכה. "למשל, בתפילות שהוגבלו ל-19 אנשים אז ראשי הדת אצלנו אסרו עליהן לחלוטין כמו גם על התקהלויות כלשהן, כי אי אפשר לשלוט על כמות האנשים ועל המרחק הפיזי ביניהם. אבל, מכאן ועד הטלת סגר בלי אבחנה גם במקום בו אין התפרצות המרחק גדול וזה מהווה עונש קולקטיבי על האוכלוסייה, שגילתה דפוסי התנהגות מאד אחראיים, למעט חריגים מסוימים. אגב, בהם אנחנו מאשימים את משרד הבריאות שישן בשמירה, כמו למשל בדיר אל-אסד, שם משרד הבריאות לא מילא את הפקידו".
הוא הדגיש: "אני חושש שההחלטה הגורפת לעניין של סגר שאובה מדרך מחשבה גזענית שיונקת ישירות מחוק הלאום. יש כנראה מי שרוצה לעשות חזרה גנרלית למעשים דומים על רקע פוליטי, בעתיד. אם זה בהקשר של עסקת המאה והטרנספר המתוכנן ואם זה למטרות אחרות".
"בחברה הערבית אנחנו מתנגדים לסגר על היישובים מכיוון שאין צורך בסגר", אמר לוואלה! NEWS מודאר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה שבוואדי ערה, המכהן גם כיו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל. למרות הסתייגותו, הוא הביע עמדה מפויסת יותר ביחס למגבלות שהוטלו בתקופת רמדאן.
"סגר של חודש אינו סגר אלא חנק. אם תוסיף לכך גם את עיד אל פיטר, שבא אחרי הרמדאן, מדובר אף ביותר מחודש. הציבור שלנו התנהג באחריות ואנחנו יודעים שיידע להתנהג באחריות גם במהלך הרמאדן", הוסיף יונס. "לאור ההקלות שקיבלה הממשלה לפני מספר ימים עלה החשש כי תחול התרופפות מסוימת והדבר עלול להביא למצבים של אובדן שליטה, לכן מקובלות עלינו הגבלות. אבל צריך לנהוג ברגישות, בדגש למשל על תפילות. למשל הגבלות של 19 אנשים שבוודאי קשה מאד לשלוט בכך, במיוחד בתפילת ה'תראוויח', תפילה המונית אחרי ארוחת ה'איפטאר' בסיום יום הצום".
יונס הוסיף כי "לאור זאת, ובהיעדר יכולת של המשטרה לבצע אכיפה מלאה בישובים הערבים ומשלא ניתנו הכלים לרשויות הערביות, קרי רכבי סיור וסדרנים שיכולים לעזור בפיקוח הסדרה ומניעת התקהלויות, הביעו לאט מעט ממנהיגי החברה הערבית וראשי הרשויות דעה כי יש להגביל את תנועת התושבים בשעות השיא שאלה השעות מלפני סעודת ה'איפטאר' ועד לאחר סיום תפילת ה'תראוויח' כולל סגירת החנויות כמו המרכולים חנויות ממתקים וכו".
בעמותת יוזמות אברהם, הפועלת לשוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל אמרו כי ההחלטה על הסגר נחוצה לשמירה על בריאות הציבור למרות הקושי הטמון בה. "אנו מברכים על קבלת המלצתנו להטיל מגבלות אלה בימים הראשונים של הרמדאן, כאשר יש לבחון את האפקטיביות שלהן לאורך התקופה ולהקל בהמשך, אם הדבר יתאפשר", אמרו ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"לי יוזמות אברהם. "כעת, יש למנוע אסון משני ולגבש חבילת סיוע כלכלית לחברה הערבית, שהיא ענייה יותר מלכתחילה ותפגע עוד יותר מההאטה במסחר דווקא בתקופת החג שסוחרים רבים מסתמכים עליו לפרנסה".
במהלך הרמדאן, המשטרה מתכוונת לפרוס אלפי שוטרים ביישובים עם רוב מוסלמי כדי לאכוף את התקנות, כשמרבית הכוחות יפעלו בשעות החשיכה. עם סיום הצום, בכל יום ועד הבוקר שלמחרת, יקימו מחסומים ויסיירו ביישובים. "גם בשעת חירום לאומית זו, אנו נעשה כל שביכולתנו לאפשר את חופש הפולחן והדת בגבולות החוק והתקנות ומתוך מחויבות לאומית לכך שחיי אדם עומדים מעל הכול", נמסר מהמשטרה.
רב-פקד דודי רוזנטל, מפקד תחנת טירה, סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS על היערכות המשטרה לקראת החג: "ברור לנו שהרמדאן הוא חג משפחתי ומאוד משמעותי באסלאם ואנחנו מאוד מכבדים את זה ונערכים בהתאם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ואנחנו שומעים את רחשי הלב של התושבים. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם פורום האמאמים, שהחליט השנה, בצעד חריג, שלא לקיים תפילות בכלל למרות שניתן לקיים עד 19 איש בשטח פתוח ולסגור את המסגדים".
לדבריו, "הם מבינים שלא ניתן לשלוט בכמות המתפללים שיגיעו וזה דבר מאוד משמעותי. אם בדרך כלל בארוחת ה'איפטאר', ארוחת שבירת צום הרמדאן, נפתחים דוכני מכירה בעיר וכולם יוצאים לרחובות - השנה החליט ראש עיריית טירה, לא לפתוח את הדוכנים".
רפ"ק רוזנטל הוסיף כי "אנחנו מדברים עם התושבים ומבינים את הקושי הכלכלי שכולם נמצאים בו אבל אנחנו נחלמים על הבריאות של כולם ומבצעים הסברה. אם בסופו של דבר נראה שההסברה לא עובדת, נעבור לשלב האכיפה". הוא ציין לשבח את המגזר הערבי וההתנהגות שלו בצל הקורונה: "המגזר הערבי מבין את המצב. יש פה אתגר. מדובר בחסרה משפחתית שמאוד רגילה להיפגש וזה לא פשוט אבל הם מבינים את זה ומכבדים את זה. חלק מהחולים שיש לנו בטירה זה צוותי רפואה שנדבקו. יש משמעת רצינית והמגזר מבין את הסיטואציה".
אנשי הדת גויסו
בתוך כך, המשטרה ובית החולים רמב"ם בחיפה יזמו מפגש של אימאמים מהחברה הערבית-מוסלמית בעיר עם אנשי משטרה, כחלק מההכנות לחודש הרמדאן. הגורמים נפגשו בבית החולים בניסיון להתכונן לתרחיש של גידול במספר מאושפזי קורונה בבית החולים במצב של גל הדבקות בעקבות חודש הרמדאן.
נצ"מ אמיר גולדשטיין, מפקד תחנת חיפה, אמר כי "משטרת חיפה נערכת לחודש הרמדאן בהיבטי הסברה, מניעה ואכיפה, על מנת לשמור על שלום הציבור ולפיכך זימנו את אנשי הדת של הציבור הערבי בעיר למפגש חשוב יחד עם גורמי מקצוע מהמרכז הרפואי רמב"ם, במסגרתו העברנו את המסר של הישמעות להנחיות לשם הצלת חיים. אנחנו במשטרת ישראל סמוכים ובטוחים כי הציבור בעיר אכן יקפיד על ההנחיות".
(עדכון ראשון: 08:46)