משרד המשפטים הקים צוות בין-משרדי כדי לבדוק את השפעת משבר הקורונה על חוזים, בין היתר על חוזי שכירות למגורים או לעסקים. "הקושי בקיום חוזים בעת הזו, בוודאי חוזי שכירות, הוא ברור ומשכך יזם הייעוץ המשפטי לממשלה את הקמת הצוות", נמסר ממשרד המשפטים. "עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשאלה משפטית מורכבת, המחייבת התייחסות לאינטרסים של כלל הצדדים לחוזה", הוסיפו במשרד.
הצוות הבין-משרדי, בראשות המשנה ליועמ"ש למשפט אזרחי ארז קמיניץ, יורכב מנציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הפרקליטות, בנק ישראל, הרשות לסחר הוגן, רשות שוק ההון, משרדי האוצר והכלכלה ומהרשות הלאומית לכלכלה. משרד המשפטים הודיע כי הצוות יזמן גופים רלוונטיים כדי לשמוע את עמדת הציבור, אך כרגע לא צפויים להתקיים דיונים פתוחים לקהל.
אל תפספס
לפי החוק כיום, אם צד לחוזה הפר אותו כתוצאה מנסיבות שלא היה יכול לצפות ושאינן בשליטתו, בית המשפט לא יורה על אכיפת החוזה ולא יטיל עליו לפצות את הצד השני בגין ההפרה. מצב כזה מוכר בעולם כ"כוח עליון", ובישראל כ"דוקטרינת הסיכול" - משום שהמאורע המפתיע מסכל את האפשרות לקיים את החוזה כפי שנחתם.
הצוות הבין-משרדי יבחן האם משבר הקורונה מסכל את האפשרות לקיים את ההתחייבויות בין הצדדים בשורה של סוגי חוזים - ובהם חוזים צרכניים, חוזי שכירות, חוזים פיננסיים ועוד. הצוות אמור לגבש מסקנות והמלצות, ולא נקבע תאריך יעד לסיום עבודתו.
במשך עשרות שנים פירשו בתי המשפט בישראל את החוק בצורה מצמצמת מאוד, עד שכמעט לא ניתן לחשוב על נסיבות שיוכרו כ"סיכול". בסוף שנות השבעים למשל, דחה בית המשפט העליון בקשה להכיר במלחמת יום הכיפורים כמאורע כה בלתי צפוי עד שיצדיק הפרת חוזה ללא פיצוי. ב-2006 העיר שופט העליון יצחק אנגלרד כי לטעמו יש מקום לאמץ פרשנות רחבה יותר, אך עד היום לא אומצה הגישה הזו בשום מקרה.