פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ ביטל את הצווים להגבלת השימוש בכלים דיגיטליים למעקב אחר אזרחים

      בעקבות ההחלטה, המשטרה ושב"כ יוכלו לבצע איכונים סלולריים לצורך המאבק בנגיף. ביטול הצו בא לאחר שהתקבל התנאי שהוצב לכך - להקים את ועדת הכנסת המפקחת על השירות. השופטים ציינו: "אם לא תקודם חקיקה בנושא - יהיה מקום לדון בכך שוב"

      בג"ץ ביטל את הצווים להגבלת השימוש בכלים דיגיטליים למעקב אחר אזרחים
      צילום: יותם רונן, עריכה: ליר שפיגלר

      בג"ץ ביטל הערב (שלישי) את הצווים שהגבילו את המשטרה ושב"כ בשימוש באיכון הטלפונים הסלולריים לצורך מעקב אחר אזרחים, כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה. באשר לשב"כ, הצו קבע כי אם לא תוקם ועדת הכנסת הרלוונטית שאמורה לפקח על הפעלת השירות עד הצהריים, ייאסר על המדינה להמשיך להפעילו למטרה זו. המדינה עדכנה כי הוועדה הרלוונטית - ועדת המשנה לשירותים חשאיים - אכן הוקמה, והיא מתכוונת לקיים דיון בנושא מחרתיים.

      בנוגע לתקנות שמאפשרות למשטרה להסתייע באיכונים סלולריים לצורך אכיפת צו הבידוד, המדינה הודיעה כי בכוונתה לקדם את העניין בחקיקה, ואף הציגה תזכיר חוק בעניין שכבר פורסם להערות הציבור. בשל כך, קבעו השופטים כי אין כרגע הצדקה להשאיר את הצו על כנו, אך הוסיפו כי ככל שהחקיקה לא תקודם בסופו של דבר - יהיה מקום לדון בכך שוב.

      השופטים העירו כי מן הראוי שהוועדה תתחשב במגבלות התנועה הנוספות שהוטלו בינתיים על הציבור, כמו גם בהשקת אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות, שאמורה לבצע פונקציות דומות לאלה שמבוצעות על ידי השב"כ, תוך הקטנת הפגיעה בפרטיות האזרחים.

      דיון בבג"ץ | עתירה העוסקת בהפעלת אמצעים אלקטרוניים בעת משבר הקורונה 19 במרץ 2020 (אתר רשמי , אלכס קולומויסקי)
      דיון בבג"ץ בנושא הפעלת האמצעים הדיגיטליים (צילום: אלכס קולומויסקי)

      עו"ד גיל גן-מור, שמייצג את האגודה לזכויות האזרח בעתירה, אמר כי "בג"ץ אמנם אישר להאריך את המעקבים הטכנולוגיים, אולם מהחלטתו עולה בבירור שכעת משהכנסת חזרה לפעול - תם עידן התקנות לשעת חירום". לדבריו, "עתה על הממשלה לפעול בכלים דמוקרטיים באמצעות חקיקה ותחת פיקוח פרלמנטרי, בכדי לצמצם את הפגיעה בזכויות אדם. לכן קבע בית המשפט שאם עד יום שלישי הבא לא תפעל הממשלה מול הכנסת כמובטח על ידה, ישקול לחדש את צו הביניים. בנוסף, מאותת בג"ץ כי עצם הסמכת שב"כ אינה מובנת מאליה, וכי היא ראויה לדיון מעמיק בוועדת המשנה. במיוחד נוכח הוראות ההסגר ופיתוח אפליקציית משרד הבריאות".

      מ"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, שנמנה בין העותרים, נמסר כי "העתירות שהוגשו אילצו את הממשלה להכיר בכך שהיא איננה רשאית להתקין תקנות קיצוניות כאלו בלא פיקוח או הסמכה של הרשות המחוקקת". עוד נמסר כי העתירות "הובילו לכך שבג"ץ מבקש מן הכנסת לבחון את סמכות השב"כ להיות מעורבת בנושא זה. באם יאושר תזכיר החוק שהגישה הממשלה, זו תהיה פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות, שתקבע נורמה מסוכנת, אליה נמשיך להתנגד אליה גם אם תיקבע באמצעות חקיקה ראשית".

      משטרת השכונות מתוכננים לפעילות מבצעית כאשר הם ממוגנים מנגיף הקורונה 17 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      שוטרים מתמגנים לפני פעילות מבצעית (צילום: ראובן קסטרו)

      בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו שקבע כי אם עד היום בצהריים לא תוקם ועדת הכנסת הרלוונטית לפיקוח על הפעלת השב"כ, השימוש ביכולות המעקב הדיגיטליות של השירות למעקב בקורונה יוקפא. לגבי המשטרה, בג"ץ הקפיא כבר ביום חמישי האחרון את השימוש במעקב דיגיטלי לאכיפת בידוד, שטרם החל אז. בית המשפט העליו. בצו שהוציאו השופטים, צוין כי אמצעי המעקב של שב"כ יופעלו רק לאיתור מי שהיה בסביבת חולים שממצאי המעבדה אישרו כי הם נושאים את נגיף הקורונה. זאת, בניגוד להגדרה מרחיבה יותר שהופיעה בתקנות.

      הדיון בבג"ץ נערך בעקבות עתירות שהוגשו נגד התקנות לשעת חירום, המאפשרות להפעיל אמצעי מעקב סלולריים נגד אזרחים לטובת המאבק בנגיף הקורונה. העתירות הוגשו על ידי עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח ומרכז "עדאלה".

      השופטת אסתר חיות בדיון בשאלה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להרכיב ממשלה תחת כתב אישום, בית המשפט העליון 31 בדצמבר 2019 (ברני ארדוב)
      "מצאנו את עצמנו נכנסים לרזולוציות". נשיאת ביהמ"ש העליון, חיות (צילום: ברני ארדוב)

      בדיון שנערך בשבוע שעבר, הסבירה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שמערכת המשפט נדרשת לבחון לעומק את תקנות החירום בגלל היעדר פיקוח הכנסת. "מצאנו עצמנו נכנסים לרזולוציות", אמרה חיות. "נשים רגע בצד את השאלות החוקתיות, ברור שכל השאלות האלה היו צריכות להישאל ולהילקח בחשבון בפורומים הפרלמנטריים. השאלה מה ההשלכה כרגע ומה המסקנות שצריך להסיק".

      חיות הוסיפה כי "יש עוד שאלות - שאלת הפגיעה, הסמכות, השפעת היעדר הפיקוח הפרלמנטרי. שאלות שהן תולדה של המפגש החריג בין מצב חירום בגלל המגיפה העולמית הזאת, ובין הזמן שזה תפס אותנו - במצב של אחרי בחירות, אחרי שלוש מערכות בחירות עם מצב משטרי מאוד לא ברור".

      ללא פיקוח הכנסת או הציבור - כך אושרו התקנות

      ההחלטה על התקנות שמאפשרות שימוש באמצעים דיגיטליים התקבלה פה אחד בישיבת ממשלה טלפונית לפני כשבוע, בהשתתפות הייעוץ המשפטי לממשלה - וללא פיקוח של הכנסת או הציבור. חברי הממשלה אישרו שתי תקנות חירום נפרדות לעניין מעקבים סלולריים - הראשונה מאפשרת למשטרה לקבל נתוני תקשורת סלולריים של אדם לצורך אכיפת הבידוד - וזאת בניגוד להתחייבויות שנשמעו בימים האחרונים. ההחלטה קבעה כי קבלת הנתונים תתאפשר באישור קצין משטרה, וללא צו שופט. מדובר במעין הרחבה, באמצעות תקנה, של "חוק נתוני תקשורת" משנת 2007, שכונה בזמנו "חוק האח הגדול" ועורר התנגדות רבה עם חקיקתו.

      התקנה השנייה נוגעת להפעלת השב"כ לצורך המאבק בקורונה. היא מאשרת לשירות לקבל מידע סלולרי כדי לבדוק בדיוק מה היה מסלולו של החולה ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. גורמים משפטיים בכירים טענו כי פעולה זו תיעשה בידי המשטרה, ולא שב"כ, אולם התקנה החדשה הסמיכה את השירות לכך. בנוסף הוסמך השירות לזהות באמצעות המידע הסלולרי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה. כלומר, יופקו איכוני טלפון לא רק של החולה הספציפי, אלא גם של כל מי שהיה בסביבתו.

      (עדכון ראשון: 20:07)