בג"ץ הכריע: אם לא יוקמו ועדות הכנסת - המעקב אחר חולי קורונה יופסק

בית המשפט העליון הכריע היום (חמישי) כי אם עד יום שלישי בשעה 12:00 לא יוקמו ועדות הכנסת הרלוונטיות לפיקוח על הפעלת אמצעי המעקב של שב"כ למאבק בקורונה - השימוש בסמכויות אלו יופסק. בצו שהוציאו השופטים, בהמשך לדיון שנערך היום, צוין כי אמצעי המעקב של שב"כ יופעלו רק לאיתור מי שהיה בסביבת חולים שממצאי המעבדה אישרו כי הם נושאים את נגיף הקורונה. זאת בניגוד להגדרה מרחיבה יותר לפי התקנות כיום. בנוסף נקבע כי הסמכויות שניתנו למשטרה להפעיל אמצעי מעקב דיגיטליים לאכיפת בידוד לא יופעלו בשלב זה, ועד להחלטה אחרת.

הדיון נערך מוקדם יותר היום, בעקבות עתירות שהוגשו נגד התקנות לשעת חירום המאפשרות להפעיל אמצעי מעקב סלולריים נגד אזרחים לטובת המאבק בנגיף הקורונה. העתירות הוגשו על ידי עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח ומרכז "עדאלה".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הסבירה שמערכת המשפט נדרשת לבחון לעומק את תקנות החירום בגלל היעדר פיקוח הכנסת. "מצאנו עצמנו נכנסים לרזולוציות", אמרה חיות. "נשים רגע בצד את השאלות החוקתיות, ברור שכל השאלות האלה היו צריכות להישאל ולהילקח בחשבון בפורומים הפרלמנטריים. השאלה מה ההשלכה כרגע ומה המסקנות שצריך להסיק".

"יש עוד שאלות - שאלת הפגיעה, הסמכות, השפעת היעדר הפיקוח הפרלמנטרי. שאלות שהן תולדה של המפגש החריג בין מצב חירום בגלל המגיפה העולמית הזאת, ובין הזמן שזה תפס אותנו - במצב של אחרי בחירות, אחרי שלוש מערכות בחירות עם מצב משטרי מאוד לא ברור", הוסיפה. "לכן אנחנו נצטרך להתייעץ ולראות לאן אנחנו הולכים מכאן". עו"ד בן מאיר הציע כי השופטים יוציאו צו שקובע כי אם עד יום שני בערב או שלישי בבוקר לא תקום ועדת הכנסת שתדון בתקנות החירום - תוקפן יושהה. החלטת בג"ץ צפויה להינתן בהמשך.

נציגת הכנסת בדיון, עו"ד אביטל סומפולינסקי, נשאלה האם ומתי אפשר יהיה להקים את ועדות הכנסת, כך שיהיה פיקוח פרלמנטרי על הפעלת השב"כ והשימוש באמצעים הטכנולוגיים. לדבריה, "יו"ר הכנסת לא שם על סדר היום ולא כינס היום את המליאה. היא מתכנסת בשני, שלישי ורביעי. ביום שני באופן אוטומטי היא מתכנסת והיו"ר אמר שהדבר יהיה על סדר היום והמליאה תוכל להתכנס במגבלות שקיימות על מספר האנשים הזה". עם זאת, סומפולינסקי לא התחייבה כי ביום שני תקום ועדה מסדרת.

"כשיש עניין בוער כזה של תקנות כל כך יוצאות דופן, אי אפשר לבחון אפשרות לכנס את המליאה לפני כדי להקים את הוועדות הנחוצות?", שאלה חיות. סומפולינסקי הוסיפה כי לאחר בדיקה, מתברר שכדי לכנס את מליאת הכנסת שלא בימים הקבועים יש לקבל את אישור הכנסת או הוועדה המסדרת, ולכן לא ניתן לכנס את המליאה מוקדם יותר.

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, נדרשה להסביר את הכרחיות המעקב הסלולרי. ברקע האפשרות על הכרזת סגר מלא, דנו השופטים בשאלה אם קיים צורך בתקנות החירום, בעוד המעקב הטכנולוגי מתייתר במצב של הסגר. "אין דרך מושלמת לנסות ולעצור את המחלה, ולכן אנחנו זקוקים פה לאסטרטגיות חופפות כדי להגדיל את היכולת שלנו לעצור את המחלה", ענתה. "כל הזמן יש על הכף שתי שאלות - האם עשינו מספיק והאם עשינו יותר מדי, ולצערי שתי השאלות האלה הן לפעמים לגבי מצב של שעות או ימים".

השופטים הקשו בשאלותיהם על סדצקי, על מנת לבחון את נחיצות התערבותו החריגה של שב"כ. לדבריה, במשרד בחנו את כל האפשרויות הטכנולוגיות הזמינות בישראל, אך אף אחת מהן לא העניקה פתרון מספק.

בשלב זה הוצאו כולם מהאולם פרט לנציגי שב"כ, שהציגו בפני השופטים במשך כשעה מידע סודי. אחת השאלות המרכזיות שבגללה ביקשו השופטים לקיים את הדיון במעמד צד אחד, היא האם יש פער כה משמעותי בין היכולות הטכנולוגיות של שב"כ ליכולות שקיימות בשוק האזרחי, כדי להבין האם הפער מצדיק את ההפעלה החריגה של השירות.

עם התחדשות הדיון אמרה חיות כי "קיבלנו הבהרות והסברים באריכות לא מבוטלת. לגבי שאלת הפערים בין היכולות של שב"כ ליכולות שקיימות בשדה האזרחי, קיבלנו הסברים לפיהם אכן יש פערים לא מבוטלים בין היכולות שניתן להפעיל בסיוע שב"כ ליכולות שקיימות בשוק האזרחי. זה עדיין לא אומר שצריך להפעיל אותן - אבל באיזון, מבחינת תועלת, ברור שמדובר ביכולות שהאפקטיביות שלהן היא בפער ניכר מהיכולות האחרות, ברמה הטכנולוגית".

האגודה לזכויות האזרח, שעתרה לביטול תקנות שעת חירום, בירכה על צו הביניים. "ההחלטה הדרקונית לאפשר לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחר כולנו היא פגיעה קשה בזכויות האדם. לכן, טוב עשה בית המשפט כשקבע כי לא ניתן לאפשר צעד כזה תוך עקיפת הכנסת, רק בשל כך ששיקולים פוליטיים צרים מונעים את כינוס הוועדות והמליאה ומונעים פיקוח פרלמנטרי על הממשלה", נמסר.

ממרכז עדאלה נמסר כי "אנו מברכים על החלטת בג"ץ שמזכירה כי אין הממשלה רשאית לפעול ללא בקרה, דרישת בית המשפט שהמדינה תשיב על הסוגיות החוקתיות כבדות המשקל שהעלינו, מחזקת את טענותינו לפיהן תקנות אלה בטלות משום שנעשו בחוסר סמכות. גם פיקוח פרלמנטרי לא יוכל להכשיר לדעתנו פגיעה כל כך קשה בזכויות אדם. אסור לדעתנו לאפשר שמצב חרום של סכנה לבריאות הציבור, ישמש מנוף למתן סמכויות נוספות לשב"כ שממילא אינו מפוקח כראוי".

(עדכון ראשון 16:31)