פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שב"כ יאזין לשיחות שלנו? מדריך למעקב הדיגיטלי במשבר הקורונה

      השימוש באמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד יוצא לדרך ללא פיקוח הכנסת, ומעורר סימני שאלה באשר לסכנות שבמעקב אחר אוכלוסייה אזרחית על ידי גופי ביטחון. איזה מידע ייאסף, כמה זמן הוא יישמר ואילו פרטים נותרו חסויים?

      שב"כ יאזין לשיחות שלנו? מדריך למעקב הדיגיטלי במשבר הקורונה
      צילום: רויטרס, לשכת העיתונות הממשלתית,יותם רונן עריכה: אסף דרורי

      כחלק מהצעדים החדשים למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (שלישי) על התחלת השימוש באמצעים טכנולוגיים לאיתור אנשים שבאו במגע עם חולים. "התחלנו להפעיל את הטכנולוגיה לאיתור האנשים שבאו במגע עם חולי קורונה. נודיע לאנשים האלה להיכנס לבידוד בתוך 14 ימים", הודיע.

      הצהרתו הגיעה לאחר שבמהלך הלילה הקודם, תקנות חדשות לשעת חירום אושרו פה אחד בישיבת ממשלה טלפונית - ללא פיקוח של הכנסת או הציבור - ועוררו ביקורת במערכת הפוליטית ומצד מומחים להגנת הפרטיות. האם יש סיבה לחשוש? אלו הפרטים המלאים על התקנות החדשות.

      מהן התקנות החדשות, ואחרי מי ניתן יהיה לעקוב באמצעות איכונים סלולריים?

      בימים האחרונים עברו שתי תקנות. הראשונה מאפשרת למשטרה לקבל מחברות התקשורת איכונים של אנשים שאמורים לשהות בבידוד, כדי לוודא שהם אכן נמצאים שם. הבדיקה הזו תיעשה באופן מדגמי ואקראי. אם יימצאו אנשים שאמורים להיות בבידוד והפרו אותו - המשטרה תפעל כדי לאכוף את החובה.

      תקנה נוספת מאפשרת לשב"כ לערוך שני סוגים של בדיקות: הראשון, לבדוק באמצעים טכנולוגיים את המסלול המדויק וכלל המקומות שבהם עבר חולה ב-14 הימים לפני שאובחן. בנוסף לכך, השב"כ יאתר באמצעות איכונים אנשים ששהו בסביבתו הקרובה של החולה. משרד הבריאות יקבל את הנתונים שלהם וישלח להם הודעה שעליהם להיכנס לבידוד. המטרה היא לקצר את פרק הזמן שבו אדם יכול להסתובב מבלי שהוא יודע שעליו להיות בבידוד.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב"כ נדב ארגמן בטקס פרסי ראש הממשלה למבצעים פורצי דרך של השב"כ 20 בינואר 2020 (אתר רשמי , עמוס בן גרשום/ לע"מ)
      המהלך אושר בישיבה טלפונית לילית. נתניהו עם ראש השב"כ (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      האם המידע יכול להגיע לידיים עוינות?

      באופן טבעי, כשמידע רגיש נמצא אצל יותר גורמים, הסכנה לדליפתו גוברת. עם זאת, מומחי פרטיות מזהירים דווקא ממצב שבו הממשלה "מתרגלת" להפעיל אמצעי ריגול מתקדמים, שבדרך כלל שמורים אך ורק ללוחמה בטרור, נגד אזרחים שאינם חשודים בדבר. זאת, בעוד פרטיות היא זכות יסוד שמוגנת הן בחוק הגנת הפרטיות והן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכל פגיעה בה אמורה להיעשות רק לטובת אינטרסים ציבוריים ראשונים במעלה ובצורה מצומצמת ככל האפשר.

      ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי וזכויות אדם מבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר בימים האחרונים לוואלה! NEWS כי אחד החששות במצב הזה "הוא שהמדינה תמשיך לעקוב אחרי אזרחיה גם כשמצב החירום ייפסק. כלומר, שהמעקב עצמו יעבור נורמליזציה".

      איזה מידע ייאסף?

      הכוונה היא להשתמש בנתוני מיקום בלבד. התקנה אף אוסרת מפורשות על האזנה לתוכן של שיחות, ובפרשנות סבירה גם על תוכן של הודעות. עם זאת, נוסח התקנה אינו אוסר על שב"כ להשתמש בנתונים נוספים שאינם תוכן השיחה, אך אינם נתוני מקום. נתונים כאלה יכולים לכלול למשל את רשימת השיחות שביצע אדם - כלומר, לדעת עם מי הוא דיבר ולכמה זמן, אך ללא גישה לתוכן השיחה.

      כמה זמן יישמר המידע?

      תוקף התקנה הנוגעת לשב"כ הוא 14 יום, וכשיפוג אמור השירות למחוק את המידע שהופק. עם זאת, למשרד הבריאות הותר לשמור את המידע ל-60 ימים נוספים לצורך ביצוע תחקירים פנימיים.

      משטרת השכונות מתוכננים לפעילות מבצעית כאשר הם ממוגנים מנגיף הקורונה 17 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      אנשי משטרת השכונות מתכוננים לפעילות בחליפות מגן (צילום: ראובן קסטרו)

      באיזו מסגרת אושר המהלך?

      במקור הפעלת השב"כ אמורה הייתה להיעשות תחת חוק השב"כ, שמצריך אישור של ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת. הרעיון הוא שהרשות המחוקקת, הכנסת, תוכל לפקח על צעד חריג כמו הפעלה של השב"כ - ושל אמצעים שפגיעתם בפרטיות חמורה - נגד אוכלוסייה אזרחית שאינה חשודה בדבר. בנוסף לכך, גם השב"כ וגם המשטרה יוכלו להשתמש ביכולות המעקב ללא צו מבית המשפט, כך שאין עליהם גם פיקוח של הרשות השופטת.

      הנושא הובא שלשום לוועדת המשנה, בראשות ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן), אך חברי הוועדה לא הספיקו לקיים דיון מעמיק עד שבשעה 16:00 פגה כהונתה של הכנסת ה-22 והוועדה פוזרה. הממשלה, באישור היועמ"ש ובדחיפת משרד הבריאות, החליטה לאשר את המהלך כתקנות לשעת חירום. עם זאת, לדברי המשנה ליועמ"ש הכוונה היא להביא את התקנות לאישור ועדת הכנסת ברגע שתוקם מחדש ועדה כזו.

      מה היו המחלוקות בתוך הממשלה בנוגע לתקנות החירום?

      ההצבעה על התקנות לשעת חירום נעשתה בישיבת ממשלה טלפונית שכונסה אחרי חצות ונמשכה כ-20 דקות. הדיון בממשלה נערך יום קודם, במהלכו העלו כמה שרים הסתייגויות קשות מהנוסח הראשוני שהוצע, וביקשו לתקן אותו ולהגביל את תחולתו. השרים ביקשו להקשיח את הקריטריונים להפעלת האיכון האלקטרוני, לצמצם את פגיעה בפרטיות ולהגביר את ההרתעה על שימוש לרעה במידע שייאסף - באמצעות קביעת עונש מאסר על מי שיעשה שימוש במידע שאינו מוגדר בחוק.

      במהלך הישיבה, שר המשפטים אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ' דרשו תיקונים רבים. לדברי גורמים שנכחו בישיבה הם היו "יותר מחמירים מהמשפטנים" בדרישותיהם. בעקבות כך, השרים הללו נועדו עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, ולאחר שנשמעו הערותיהם נעשו שינויים בתקנות..

      מה הותר לשב"כ?

      התקנות מטילות על שב"כ את בדיקת המסלולים בהם שהו החולים במשך השבועיים האחרונים, וכן כל מי שהיה עמם במגע - אולם הארגון לא עוסק באכיפה. את המידע מעביר השב"כ למשרד הבריאות שיתריע בפני אותם אזרחים שנחשפו לנגיף כי עליהם להיכנס לבידוד ביתי על פי ההנחיות. התקנה מבהירה כי נאסר על השב"כ לשמור את המידע לאחר העברתו למשרד הבריאות, והמשרד יוכל לשמור אותו ל-60 ימים לצרכי מחקר. השב"כ יצטרך לדווח ליועמ"ש מדי שלושה ימים על הפעלת הנוהל בפועל.

      יחד עם התקנות, הוגדר נוהל עבודה שמגדיר במדויק מי הם בעלי התפקידים בשב"כ ובמשרד הבריאות שיוכלו להיחשף למידע. עם זאת, הנוהל עצמו נותר חסוי, בניגוד לתקנה שפורסמה לציבור. הסיבה היא שהנוהל כולל גם פרטים טכניים שעלולים לחשוף יכולות מבצעיות של שב"כ.

      שוטרים בזירת נפילה של רקטה באשקלון, כתוצאה מהנפילה נפצעה אישה בת 65 מרסיסי חלון שהתנפץ. 13 בנובמבר 2019 (דוברות משטרת ישראל)
      השב"כ והמשטרה יוכלו להשתמש במעקב ללא צו מבית המשפט (צילום אילוסטרציה: דוברות משטרת ישראל)

      מה הותר למשטרה?

      המשטרה אמונה על אכיפת צו הבידוד לכל אזרח שנחשף לחולה קורונה. המשטרה תקבל את האיכונים הסלולריים של מבודדים, ובמידת הצורך תוגש תלונה במשטרה. החוק הקיים כבר קובע, למשל, כי שימוש בנתוני האיכונים שלא למטרות הקבועות בחוק מהווה עבירה פלילית שעונשה עד שלוש שנות מאסר. במקרה זה, המידע עשוי להישמר למשך זמן רב יותר אם יידרש כחומר חקירה.