היועמ"ש: התקנות - לפי עמדת משרד הבריאות; הדחיפות חייבה לעקוף הכנסת

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר הבוקר (שלישי) כי אישור תקנות המעקב הטכנולוגי המחמיר אחרי חולי קורונה התקבל לפי עמדת משרד הבריאות ומטרתן להציל חיים. היועמ"ש הדגיש כי גורמי המקצוע במשרד הבהירו באופן חד-משמעי כי הענקת הסמכויות לשב"כ נועדה לקצר משמעותית את פרק הזמן של זיהוי אזרחים שהיו חשופים לגניף כדי להאיץ את כניסתם לבידוד. בנוסף לכך, נקבעו מגבלות להבטיח כי סמכויות אלה יהיו קצובות בזמן ובהיקף ויהיו נתונות לפיקוח משפטי.

"הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי", הסביר מנדלבליט. "שיח שתכליתו להבטיח, כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות".

לדבריו, "על פי עמדת משרד הבריאות ובשים לב לניסיון הנצבר במדינות אחרות, זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש 'לשטח את העקומה' ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה".

ברקע הטענות למחטף, שכן תקנות החירום אושרו ללא פיקוח של הכנסת, אמר היועמ"ש כי "הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשירות הביטחון הכללי הייתה באמצעות החלטת ממשלה מכוח חוק השב"כ, שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה על ידי הממשלה". מנדלבליט הסביר כי עם תחילת פעילות ועדות הכנסת ה-23 יובאו התקנות גם בפני חברי הכנסת כדי לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים.

המשנה ליועמ"ש רז נזרי התייחס גם הוא לאישור אמצעי המעקב הסלולריים אחרי חולי קורונה באמצעות תקנות לשעת חירום. לדבריו, "בדקנו אתמול בערב אם כן יהיה ניתן להקים ועדות בצורה מיידית, וגם דיברתי בעניין עם יועמ"ש הכנסת, והבנו שאין דרך אחרת משעה שמשרד הבריאות אמר שהצורך חיוני ומיידי. מבחינתנו, ואמרנו את זה מהרגע הראשון, נכון וראוי שיהיה פיקוח פרלמנטרי וברגע שתוקם הוועדה הרלוונטית נעביר את זה דרך הכנסת. מה שעשינו בינתיים זה שתוקף התקנות קוצר מ-30 ימים ל-14 יום, כדי שברגע שהכנסת שתתכנס נוכל להעביר את זה דרך הוועדה".

נזרי הוסיף עוד כי היוזמה לשימוש במעקבים סלולריים הייתה של משרד הבריאות. "אנחנו רצינו לעשות הכול עם המשטרה ולא רצינו להפעיל את השב"כ מול האזרחים", אמר נזרי. "אבל בשיחות עם גורמי מקצוע התברר שרק השב"כ יכול להשיג את התכלית. זה האמצעי היחיד. לכן אחרי סדרה של דיונים גיבשנו את המגבלות השונות - בין היתר שרק מספר אנשים מצומצם במשרד הבריאות ובשב"כ יוכלו לקבל את המידע, וששימוש בו למטרה אחרת יהיה עבירה פלילית, ושהשב"כ ידווח לנו לאורך כל הדרך על הפעולות, וששב"כ לא יעסוק באכיפת בידוד. היה חשוב לנו גם שהדברים יהיו גלויים, למרות שחלק מהריסונים שהצבנו הם בנוהל פנימי, שלא ייחשף לציבור כי הוא עוסק בדברים טכנולוגיים ויכול לחשוף יכולות של שב"כ".

"הזכות לפרטיות היא זכות מרכזית", אמר נזרי. "מצד שני הגורמים המקצועיים ממשרד הבריאות חידדו כל הזמן את הצורך החיוני בהצלת חיים, וגם הזכות לחיים היא זכות בסיסית. ההסבר הרפואי הוא כשאתה בא לבנאדם ואומר לו שהוא חולה, ואז מבקש ממנו להיזכר איפה הוא היה 14 יום אחורה, אף אחד לא יכול לזכור הכול בצורה מלאה. ולכן בסיטואציה שהמספרים גדלים, ואתה לא יכול לבנות על זה שבמספרים גדולים אנשים יעקבו באתר אחרי כל המסלולים, כל עיקוב של יום אחד מגדיל את המכפלות של הנדבקים".

המשנה ליועמ"ש למשפט ציבורי-מנהלי, דינה זילבר, הוסיפה כי יהיו בקרות פנימיות וחיצוניות על השימוש באיכונים סלולריים. "הבקרה החיצונית היא הבקרה הפרלמנטרית, וברגע שתכונס כנסת והוועדה נעמיד את ההסדר הממשלתי לבקרה פרלמנטרית. הבקרות הפנימיות נמצאות בתקנות עצמן - גם מבחינת מי שיכול לגשת לנתונים, מבחינת צמצום פרק הזמן של התקנות, חובת הדיווח העתי ליועמ"ש כל כמה ימים על מספר החולים שלגביהם נאסף המידע, סטטוס מחיקת המידע ועוד".

נזרי הוסיף והבהיר כי בשום מקרה לא ניתן יהיה לעשות שימוש במידע לשום מטרה מלבד המאבק בקורונה. "אם חולה מאומת היה בבית קפה, ונגלה בשימוש באמצעים הטכנולוגיים שאדם נוסף היה שם, אז גם אם היה רצח בבית הקפה הזה - המידע שייאסף לא יוכל לשמש את החקירה. לא לטובת המשטרה ולא לטובת רשויות אחרות. לא ניתן יהיה לעשות במידע הזה שום שימוש מלבד לטובת הבידוד".

עוד אמר נזרי כי "מבחינתנו האירוע לא התחיל באישון לילה או במחטף. הדיונים התחילו באמצע השבוע שעבר, אצלי ואצל היועץ בשילוב כל הגורמים - המשטרה והשב"כ, והכל יחד עם משרד הבריאות וביוזמתו. המשרד הסביר את הצורך החיוני, מבחינתם, באמצעים האלה כשהמספרים (של החולים והמבודדים - ד"ד) התחילו לעלות".

יו"ר כחול לבן בני גנץ מתח ביקורת חריפה על אישור תקנות החירום הלילה. "‏אנחנו נמצאים בתקופה חריגה שבה, לצערי, יש צורך לנקוט באמצעים חריגים על מנת להציל חיים", אמר גנץ. "יחד עם זאת - אסור לעשות זאת במחטף ובלי פיקוח. כחול לבן תעמוד על כך שוועדת החוץ והביטחון כמו גם ועדה מיוחדת לנושא הקורונה, ועדת הכספים וועדות נוספות, יוקמו כבר היום. לא נאפשר למדינה להתנהל בלי כנסת מתפקדת בתקופת חירום".

ראש הממשלה בנימין נתניהו התנער מהביקורת, וטען כי "עיכוב בשימוש באמצעים הטכנולוגיים היה עלול להוביל למותם של רבים". מטעם ראש הממשלה נמסר כי "לאחר שהדיון בוועדת חוץ וביטחון התמהמה ויכול היה להימשך ימים רבים, פעל ראש הממשלה נתניהו במהירות, יחד עם משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה, כדי לאפשר שימוש מיידי בכלים הדיגיטליים שיכולים להאט את התפשטות המגפה בישראל ולהציל ממוות אזרחים רבים".

חברי הממשלה אישרו הלילה שתי תקנות חירום נפרדות לעניין מעקבים סלולריים - הראשונה מאפשרת למשטרה לקבל נתוני תקשורת סלולריים של אדם לצורך אכיפת הבידוד - וזאת בניגוד להתחייבויות שנשמעו בימים האחרונים. קבלת הנתונים תתאפשר באישור קצין משטרה, וללא צו שופט. מדובר במעין הרחבה, באמצעות תקנה, של "חוק נתוני תקשורת" משנת 2007, שכונה בזמנו "חוק האח הגדול" ועורר התנגדות רבה עם חקיקתו.

התקנה השנייה נוגעת להפעלת השב"כ לצורך המאבק בקורונה. היא מאשרת לשירות לקבל מידע סלולרי כדי לבדוק בדיוק מה היה מסלולו של החולה ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. בימים האחרונים טענו גורמים משפטיים בכירים כי פעולה זו תיעשה בידי המשטרה, ולא שב"כ, אולם התקנה החדשה מסמיכה את השירות לכך. בנוסף הוסמך השירות לזהות באמצעות המידע הסלולרי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה. כלומר, יופקו איכוני טלפון לא רק של החולה הספציפי, אלא גם של כל מי שהיה בסביבתו.

ההצבעה על התקנות לשעת חירום על איכון טלפונים נעשתה בישיבת ממשלה טלפונית שכונסה הלילה אחרי חצות ונמשכה כ-20 דקות. במהלכה הוקראה לשרים הטיוטה המעודכנת של התקנות.

הדיון בממשלה נערך יום קודם, ביום ראשון, בישיבה שנמשכה יותר משמונה שעות. במהלך אותה ישיבה העלו כמה שרים הסתייגויות קשות מהנוסח הראשוני שהוצע, וביקשו לתקן אותו ולהגביל את תחולתו. השרים ביקשו להקשיח את הקריטריונים להפעלת האיכון האלקטרוני ולצמצם את פגיעה בפרטיות, ולהגביר את ההרתעה על שימוש לרעה במידע שייאסף - באמצעות קביעת עונש מאסר על מי שיעשה שימוש במידע שאינו מוגדר בחוק.

במהלך הישיבה, שר המשפטים אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ' דרשו תיקונים רבים. לדברי גורמים שנכחו בישיבה הם היו "יותר מחמירים מהמשפטנים" בדרישותיהם. בעקבות כך, השרים הללו נועדו עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, ולאחר שנשמעו הערותיהם נעשו שינויים בתקנות. הנוסח המעודכן הועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ראשון בערב.

ואולם, רק יותר מ-17 שעות לאחר מכן, ביום שני בצהריים, הנוסח המעודכן הועבר לאישור ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. פחות משלוש שעות לאחר מכן, הכנסת ה-23 הושבעה וכהונת הוועדה נגמרה. כך, הוועדה, שהתכנסה רק שעה וחצי קודם לכן, לא הספיקה לקיים דיון.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סירב לאחר מכן לבקשת יו"ר הוועדה גבי אשכנזי להאריך את כהונת הוועדה, או להקימה מחדש באופן מיידי כדי שתוכל לסיים את הדיון בתקנות ולהצביע עליהן. בהחלטת הממשלה שאושרה אתמול נקבע כי תחולת תקנות דעות החירום תהיה לשבועיים תחילה, ולאחר מכן לעוד שבועיים, מתוך כוונה שהתקנות יובאו בינתיים לדיון בכנסת, ורק לאחר מכן יאושר המשך תחולתן לשבועיים נוספים.

ח"כ אשכנזי (כחול לבן), שעמד עד אתמול בראשות ועדת חוץ וביטחון שהחלה לדון בתקנות שעת חירום, תקף את אישורן. "הממשלה אישרה באישון לילה, במחטף, את תקנות שעת החירום, למרות שוועדת החוץ והביטחון החלה לדון בנושא אתמול - מבלי שניתנה האפשרות לקיים אותו באופן רציני ולהשלימו. לא ראוי שכך יאושר שימוש באמצעי זה, ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי". אשכנזי קרא לאפשר את הקמת הוועדה עוד היום כדי לזמן דיון מיידי בנושא ולהפעיל את הפיקוח המתחייב בחוק.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כינתה את ההחלטה "הפיכה שלטונית בצל הקורונה". לדבריה, "כיצד יתכן שראש ממשלה זמנית מאשר מעקב באמצעות השב"כ אחרי אזרחים באישון לילה, בלי שום פיקוח פרלמנטרי ומהצד השני יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, מונע את הקמת ועדת חוץ וביטחון שאמורה לדון בדיוק בנושאים האלו. ההתנהלות הזו מזכירה שלטונות אפלים ובקצב הזה, עוד קצת ואנחנו שם".

ח"כ איילת שקד (ימינה) דרשה פיקוח פרלמנטרי על תקנות החירום. שקד צייצה כי "‏התקנות שתוקנו אתמול מרחיקות לכת ודורשות פיקוח הדוק על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת במליאה פתוחה לציבור. שקיפות מצד הממשלה ורכישה של אמון הציבור ותמיכתו במהלך, הם צעדים חיוניים וקריטיים במיוחד בעת הזו. למרות קיומו של המשבר, חשוב לשמור על איזונים ובלמים כדי למנוע את הרע בטרם יארע".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה-גשר-מרצ) אמרה בתגובה כי "‏אזרחיות ואזרחי ישראל אינם טרוריסטים. אין שום הצדקה לצעדים הקיצוניים והמסוכנים של מעקב שב"כ אחריהןם. לא סתם זה נעשה בגניבה, בלילה בלילה, כשכולם ישנים, תוך עקיפת הכנסת. כמו שגנב בלילה את דחיית המשפט שלו, זה לא משרת את המאבק בקורונה, זה משרת את נתניהו, וזה מחיר בלתי אפשרי".

(עדכון ראשון 10:09)