באופן חריג, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הפיצה היום (חמישי) את פרוטוקול הדיון של ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים מיום שני האחרון, בו נידונו אמצעי המעקב האלקטרוניים של השב"כ לניטור חולי הקורונה ומכריהם.
הישיבה פוזרה כשעה וחצי לאחר כינוסה מבלי שהוועדה אישרה את התקנות. זאת לנוכח העובדה שכהונתה הופסקה עם השבעת הכנסת ה-23 ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סירב לבקשת יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) לאפשר את המשך הדיון וההצבעה על התקנות. כמה שעות לאחר מכן, בישיבה טלפונית באישון לילה, הממשלה אישרה את התקנות מבלי לקבל את פיקוח הכנסת.
מלבד אשכנזי, שעמד בראש הוועדה, בדיון השתתפו ח"כ משה יעלון ויאיר לפיד (כחול לבן), גדעון סער ויואב קיש (ליכוד) ויואב בן צור (ש"ס), ומי שהוזמן להציג את התקנות היו המשנה ליועמ"ש רז נזרי, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש שירותי בריאות הציבור סיגל סדצקי. בתחילת הדיון התנהל ויכוח על מספר האנשים שיכולים להשתתף בו, לאור הוראות מנכ"ל הכנסת שהגבילו את הדיונים לעשרה אנשים. אנשי משרד הבריאות, בר סימן טוב וסדצקי, הבהירו כי הכנסת ריבונית לקבל החלטות על הכינוסים, ("אנחנו לא מאשרים ולא לא-מאשרים, אתם גוף עצמאי ואתם מחליטים על עצמכם", אמר בר סימן טוב בפרוטוקול), אך קצין הכנסת לא נתן אישור ליותר מעשרה אנשים.
עוד בוואלה!
כך, רק לקראת סוף הדיון, המשנה ליועמ"ש רז נזרי הצטרף וניסה לשכנע את הוועדה לאשר את הבקשה מבלי שהתקיים בה דיון מעמיק, בטענה שבמשרד המשפטים מעוניינים ללכת "בדרך המלך" ולאשר את התקנות דרך הכנסת ולא דרך הממשלה בלבד. יו"ר הוועדה, אשכנזי, קבל על כך שהבקשה מהממשלה לדון בתקנות הגיעה "רק ב-13:10, ורק ב-14:30 ניתן האישור לקיים את הדיון", ושאל מדוע לא ניתן היה להעביר את הצו עוד קודם לאור העובדה שראש הממשלה הודיע כבר במוצאי שבת על הכוונה להפעיל אמצעים אלקטרונים של השב"כ למאבק בקורונה. "זה אירוע לא פשוט, זה אירוע דרמטי וזה להפעיל שב"כ", השיב נזרי. "לא הסכמנו לתקנות לשעת חירום, זה הממשלה לבד. לא הסכמנו כי רצינו פיקוח של הכנסת של הוועדה".
בהמשך הוא שאל את חברי הוועדה: "האם אפשר לתת אישור זמני לטווח זמן שאתם תקבעו? הרי לוקח זמן עד שתהיה ועדה חדשה". אשכנזי השיב: "אנחנו עוד לא שמענו את הצו בכלל. אתה רוצה שנאשר צו שאנחנו לא מכירים? האם המשנה ליועמ"ש מבקש מהוועדה לאשר צו שהיא לא מכירה עדיין מה הוא?". לכך השיב נזרי: "זה משהו אסוני, אז אי אפשר לפתור את זה, לשקף את זה, אין משהו אחר".
בשלב זה, היועצת המשפטי של הוועדה מירי פרנקל שור התערבה בדיון: "אתם רציתם להעביר את זה בדרך המלך עם האינפוט של הכנסת, אבל האינפוט של הכנסת הוא לאחר שהוועדה מבינה על מה ההחלטה. אנחנו כיועץ המשפטי של הוועדה גם העברנו אתמול בלילה כ-20 הערות שעדיין לא קיבלנו מענה עליהן. אי אפשר לבוא ולבקש מהוועדה לאשר. מונחת בפניכם האפשרות להוציא תקנות שעת חירום עד שהוועדה תשוב ותתכנס".
הדיון נמשך עד שבשעה 16:00, שעת השבעת הכנסת החדשה, הודיע יעלון: "חברים, פג תוקפנו". ח"כ יואב קיש אמר לו: "אז בוגי, זה יהיה עוד חמש דקות, יש קורונה". אך מנהל הוועדה, שמואל לטקו, השיב שהדבר אינו אפשרי. אשכנזי הודיע כי "נפעל כדי שעוד הלילה יקימו ועדת חוץ וביטחון, סיכמנו את זה קודם. אני מקווה שכולנו מכל צדי הבית נירתם". נכון לשעה זו, טרם הושגה הסכמה בכנסת על הקמת ועדות ולא הוקמה ועדת חוץ וביטחון חדשה.
בפתח הדיון אשכנזי אמר כי "לנו רמת הידע חסרה, לא על הבקשה אלא על המצב שמכתיב את הצורך הזה. לצערנו הוועדה ביקשה לדון בנושא הקורונה כבר לפני עשרה ימים ולפני שבוע פעמיים. מטעמים של הכנסת וועדת ההסכמות נבצר מאיתנו ולא ניתן האישור. לו היה ניתן, יכול להיות שהיינו יכולים לחסוך חלק מהדברים. הוועדה צריכה ללמוד ממה זה נובע, כלומר מה המצב".
רוב הדיון הוקדש לסקירה של בר סימן טוב וסדצקי, שניסו להסביר את הצורך בהפעלת אמצעי האיכון האלקטרוניים של השב"כ, ואילו חברי הכנסת שאלו שאלות על הצורך בכל אלה ועל השימוש באמצעים הללו במדינות אחרות, ובפרט דמוקרטיות. "אנחנו מתמודדים פה עם תחלואה שאנחנו יודעים עליה מעט מאוד", אמר בר סימן טוב בפתח דבריו. "כל הפעולות שאנחנו עושים מכוונות לכך שאנחנו רוצים להקטין את מקדם ההדבקה, כלומר שכל אדם ידביק כמה שחות אנשים בסוף". הוא הוסיף כי "בסוף כל מדינה משתמשת ביכולות שיש לה. גם סין עושה דברים דומים. המטרה היא להשתמש ביכולות כדי לדעת באמת איפה אנשים היו. אנחנו רוצים להגיע לבן אדם ולא להסתמך על הזיכרון ולדעת להגיע לכל האנשים שאיתם הוא היה במגע".
"נתייחס לזה כמידע מסווג בהחלט"
"אנחנו פה בבעיית זמן, אנחנו פה בבעיה של כמות התפשטות מאוד מאוד גדולה, ואנחנו בבעיית איתור", הסבירה סדצקי. "אנחנו לא באמת יכולים לאתר את החולים. לכן אנחנו נדרשים לאסטרטגיות מקבילות פה".
כמו כן, היא הודתה כי "אין אפשרות במחלה הזו לזהות כל חולה וחולה. אני חייבת למצוא את המגעים שלהם כי המגעים שלהם הם הפוטנציאל להמשך הדבקה במחלה. אנשים פשוט לא יכולים לתת לנו מידע טוב לגבי איפה הם היו. לכן פה אנחנו צריכים מידע".
אשכנזי העלה בשלב זה את סוגיית הבדיקות ההמוניות ומבקש לדעת מה יכולות הבדיקה של מדינת ישראל. סדצקי הסבירה כי הבדיקות לא בהכרח יעילות. "הרבה מאוד אנשים יוצאים שליליים בבדיקות והם מדביקים אנשים אחרים באותו זמן. בשלבים שבהם הוא שלילי הוא ממשיך להדביק. בשיטה הזו לא אעצור את המחלה".
במהלך הדיון ביקשו חברי הכנסת לדעת כיצד יישמר המידע האזרחי הרגיש שייאסף ואיזה ערובות יש למשרד הבריאות שהמידע לא ידלוף. "אנחנו יודעים הרבה מאוד דברים רגישים מתוקף המצב הבריאותי של אנשים ואנחנו נתייחס לזה כמידע מסווג בהחלט", השיב בר סימן טוב. חברי הכנסת לפיד וסער שאלו האם יש דמוקרטיה או מדינה מערבית שנקטה באמצעי ניטור אלקטרוניים.
אנשי משרד הבריאות הביאו דוגמאות מסין ומטיוואן. "איך שאני קורא את מה שהולך לקרות באירופה, זו קריאה רבתי", אמר בר סימן טוב. סדצקי הוסיפה כי "כולם יעשו את אותו דבר. הכל תלוי במתי התחלת וכמה חזק עשית את זה", והדגישה כי המפתח להשתלטות על ההתפרצות היא שילוב של עיתוי ואכיפת הבידודים ומתייחסת בעיקר לצעדים שננקטו בסין: "גם סגר, וגם פיקוח אישי על אנשים והפסקה טוטאלית של חופש הפרט".