בית המשפט המחוזי מרכז שחרר ממעצר חשוד בסיוע לרצח עד מדינה, לאחר שקבע שהראיות נגדו חלשות ונראה שלא יספיקו להרשעתו. עוד ציין השופט כי אמינותו של עד המפתח בפרשה מפוקפקת, וכי אף התביעה מודה בכך.
ב-13 בספטמבר נרצח בכניסה לכפר ברא באסל עאסי - שבעשור הקודם העיד נגד ארגון הפשיעה של משפחת חרירי ושלח רבים מאנשים לכלא. שלושה חודשים לאחר מכן הגישה הפרקליטות כתב אישום בגין הרצח נגד טארק דאוד, בילאל נזאל, חודיפה דאוד וסמי עראר. לצדם הואשם אדם בשם עבדאללה רשק, תושב מזרח ירושלים כי תכנן יחד עם הארבעה את הפגיעה בעאסי, וכן סייע להם להימלט מהמקום.
אין מחלוקת כי רשק שהה עם ארבעת הנאשמים האחרים בשעות שלפני הרצח, אך לא היה איתם בזמן הרצח עצמו. לאחר שהארבעה ירו לכאורה בעאסי למוות, הם נסעו מכפר ברא לצומת מורשה, שם פגשו ברשק שהמתין להם ברכב מסוג סקודה. שניים מהנאשמים - בילאל וטארק - עברו לרכבו של רשק והוא הסיע אותם משם לתל אביב.
המחלוקת העיקרית בין התביעה לבין סנגוריתו של רשק, עו"ד קטי צווטקוב מהסנגוריה הציבורית, נוגעת לשאלה האם הוא ידע לפני הרצח כי בכוונת שאר החבורה לפגוע בעאסי, והאם כשאסף אותם מצומת מורשה ידע כי הוא מסייע להם להימלט לאחר שביצעו רצח.
לקריאה נוספת בנושא
הראיה העיקרית שהציגה התביעה נגד רשק היא דברים שאמר בחקירתו סמי עראר - שנאשם בעצמו ברצח. במהלך חקירותיו מסר עראר כמה גרסאות סותרות ומשתנות שבהן ניסה להרחיק עצמו מהמעשים. רק ב-24 בנובמבר, בשיחה שנערכה על ספסל מחוץ לחדר החקירה, אמר עראר לחוקר חיים מזרחי כי החליט לחשוף את האמת. בית המשפט כינה את הגרסה שמסר על הספסל "שיחת שינוי הלבבות".
לדברי עראר, הוא עצמו "ידע שרוצים לדבר עם מישהו, (אבל) לא ידע שרוצים להרוג אותו". הוא תיאר את הרצח ולטענת התביעה אף ידע פרטים שהשוטרים עצמם לא הכירו והתאמתו רק מאוחר יותר. למשל, עראר סיפר היכן זרקו חתיכות סרק הדבקה שחור בו השתמשו הנאשמים כדי להסתיר את לוחית הרישוי של הרכב - ואכן באותו מקום נמצאו גזירי סרט ההדבקה.
אלא שבנוגע למעורבותו של רשק, גרסתו של עראר סיפקה ראיות הרבה פחות חד משמעיות. הוא סיפר כי לפני הרצח התנהלה שיחה בין הנאשמים טארק ובילאל, שבה נכחו גם שאר הנאשמים, כולל הוא עצמו. לדבריו, טארק אמר לבילאל: "עכשיו אנחנו הולכים אליו הביתה, חודיפה דופק אצלו בדלת, יפתח לנו את הדלת, נגיד לו שלום וננשק אותו ונרד ונעלה באוטו עם עבדאללה ייקח אותנו לאיפה שטארק אמר לנו לחכות". עראר טען שהוא ביקש לדעת מה הכוונה בביטוי "לנשק", ורשק השיב לו "עדיף שלא תדע".
התביעה טענה כי אמירה זו של עראר מוכיחה כי רשק ידע על הרצח שעומד להתרחש, ולפחות כי ידע שעומדים לפגוע בעאסי. אולם השופט עידו דרויאן גמליאל, שדן אתמול (שני) בבקשה להאריך את מעצרו של רשק, לא השתכנע.
"המסקנה בדבר קיומו של קשר לו היה שותף המשיב (רשק) מבוססת בעיקרה על הנחות פקולטיביות, שאינן עולות בהכרח מהראיות", כתב השופט בהחלטתו. "גם אם נניח לרגע שאין זה המקום והשלב שבו יש להתעלם כליל מגרסתו של סמי, או להעבירה במבחן מהימנות, ואפילו תתקבל במלואה - ספק רב אם תוכל להביא להרשעתו של המשיב, שכן אינה מבססת דיה את הטענה בדבר ידיעתו את טיבו של הקשר ועל כוונת הרצח; שהלא אם סמי לא ידע, כיצד יכול היה לדעת שהמשיב יודע?".
השופט דרויאן גמליאל הורה לשחרר את רשק ממעצר לאור חולשת הראיות לכאורה נגדו. עם זאת, דיון המעצר מתבצע בנפרד מהדיון בכתב האישום, שנידון בפני הרכב שופטים. נכון לעכשיו רשק עדיין נאשם והתיק נגדו ממשיך להתנהל.