החלטות משרד הבריאות שהתקבלו מאז שעות הבוקר (ראשון) מעוררות תמיהה בקרב בכירים במערכת הבריאות. החל מהדרישה מהשבים מאיטליה ואוסטרליה שאינם מרגישים טוב לפנות לטיפול רפואי מחשש להידבקות בנגיף הקורונה, דרך בידוד התלמידים שחשש שנפגשו עם קבוצת הקוריאנים הנגועה, לבחינת האפשרות לביטול המרתונים בתל אביב ובירושלים ועד ביטול משלחות בני נוער לפולין.
בשיחות שקיימו כמה מומחים עם וואלה! NEWS, עלתה שוב ושוב הטענה כי המשרד מעצים את הפאניקה בציבור באמצעות הגבלות שאינן מידתיות למצב הנוכחי של התפשטות הקורונה בעולם. אחרים טוענים מנגד כי מדובר אמנם בהחלטות משמעותיות וכבדות משקל, אך הן הכרחיות.
לדברי המומחים, ייתכן שההחלטות הנמהרות של משרד הבריאות מובילות ליותר נזק מיידי מאשר תועלת עתידית. זאת, בין היתר, לאור העובדה שטרם התבררה לחלוטין מידת המסוכנות של התפשטות הווירוס, שכן שיעור מקרי התמותה ממנו נמוך ועומד על 3%, שרובם המוחלט הם קשישים. בנוסף לכך, מתחזקות העדויות להישרדותו של הנגיף בגוף למשך יותר משבועיים, וזאת בסתירה לצעדי הבידוד שנוקט המשרד. כמו כן, בולטת העובדה כי עדיין לא נמצא בישראל אף נשא שלו למעט שניים מהישראלים מ"ספינת הקורונה" - שהובאו לארץ בידי משרד הבריאות בעצמו.
עוד בנושא בהלת הקורונה:
"ישראל איננה נמצאת במצב שהיא צריכה צעדי חירום בנושא הקורונה", אמר הבוקר מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, לוואלה! NEWS, והוסיף כי "אסור לתת לפאניקה להשתלט על הזירה". את דבריו הקדימו בסוף השבוע אמירותיו של יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שהיה הראשון למתוח ביקורת חריפה על פעולותיו של שר הבריאות יעקב ליצמן בניהול המשבר. "יש להיזהר מדגש מופרז על שיקולים פוליטיים ותקשורתיים בהיערכות לנגיף הקורונה החדש, במיוחד בתקופה הרגישה לפני הבחירות. זאת בפרט כשיש החלשה מכוונת של קולם של אנשי המקצוע בבריאות הציבור מהשטח והאקדמיה בתהליך קבלת ההחלטות בהיערכות לקורונה ובאירועים אחרים בבריאות הציבור. השאלה היא לא אם החלטה כזאת או אחרת היא נכונה, כי ניתן לקבל בהבנה טעויות. השאלה היא האם התהליך תקין", אמר פרופ' חגי לוין.
דבריהם של שני הבכירים מצטרפים לאלה של מי שבחרו להישאר בעילום שם וביקרו אף הם את "מדיניות ההפחדה", כפי שתיאר אחד מהם, של משרד הבריאות. ניתן רק להתרשם שגם במשרד החוץ התקשו לבלוע את ההגבלות שהטיל באופן עצמאי משרד הבריאות על השבים ממדינות המזרח, שכן רק היום אחר הצהריים הוחלט לפרסם אזהרות מסע לדרום קוריאה ויפן. מנגד, בתחילת הדרך נשמעו תגובות נזעמות וחד משמעיות מצד משרד החוץ על הנזק שגורם משרד הבריאות בדרישותיו לאסור כניסת אזרחים אסיאתיים ובידוד השבים מהמזרח. האם משרד החוץ נכנע לדרישות תחת הלחץ שהפעיל משרד הבריאות וראש הממשלה בנימין נתניהו חרף המחיר האפשרי של פגיעה ביחסים הדיפלומטיים, או "שהתפכח" לפתע לגבי מסוכנות המחלה? לא ניתן לדעת.
אם כן, מובן שהיו ועודם שיקולים דיפלומטיים חשובים בעניין, אולם אם היה חשש ממשי לפגיעה בבריאות הציבור - מדוע הצעדים האלה לא ננקטו קודם לכן בהתעקשות משרד הבריאות? האם היו אלה צעדים קוסמטיים להרגעת הציבור? ומדוע עכשיו הם ננקטים רק בחלק מהמדינות, ולא גם במקאו, סינגפור, הונג קונג וטייוואן - שהשבים מהן נדרשים להיכנס לבידוד גם כן? במשרד הבריאות לא עונים על שאלות אלה ואומרים כי ייתכנו בהמשך החלטות לכאן ולכאן.
נקודת המפנה המשמעותית ביותר, ושנראית קרובה מתמיד, היא חובת בידוד גם לשבים מאיטליה. במדינה האירופאית ישנם כבר 134 חולים נכון לכתיבת שורות אלו - מספר גבוה יותר מסינגפור, הונג קונג, תאילנד וטייוואן. אל רומא ממריאות עשרות טיסות בשבוע, חלקן הגדול באמצעות חברות ישראליות. אותן חברות ישלמו מחיר כבד במקרה של אזהרה רשמית ממשרד הבריאות, והפאניקה הציבורית - שעד כה תוחמה רק לאזור המזרח הרחוק - תהפוך לכזו שנמצאת במרחק של שלוש שעות טיסה לאירופה.
מנגד, חובת הדיווח של השבים מאוסטרליה שאינם מרגישים טוב מעוררת תהייה - שכן נכון לעכשיו נמצאים במדינה 22 חולים בלבד, מחציתם כבר הבריאו. בהיעדר הסבר רשמי ממשרד הבריאות, גם כאן ניתן להעריך שמדובר בשולי ביטחון שנראים הכרחיים לאנשי המקצוע במשרד. עם זאת, ראוי לציין שבארצות הברית נרשמו 35 אזרחים שנדבקו בווירוס, מתוכם הבריאו שישה בלבד. בנוגע לארצות הברית לא יצא שביב אזהרה, וככל הנראה שגם לא ייצא. הסיבות ברורות.
להציל את ישראל
מנגד לכל האמור, ישנם קולות חשובים של בכירים אחרים שתומכים בצעדים שנוקט משרד הבריאות - שני מנכ"לים לשעבר של המשרד שמכהנים כיום בתפקידים מרכזיים במערכת. אחד מהם הוא מנכ"ל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו. "אני חושב שהאתגר של מדינת ישראל ושל משרד הבריאות גדול מאוד", אמר לוואלה! NEWS. "האתגר הוא לא רק למנוע את המקרה הראשון, אלא שרשרת הידבקויות שיכולה להיות מאוד מורכבת להתנהלות במדינה. עלולה להיות לה השפעה קשה על ביטחון הציבור, על הכלכלה, המסחר והתיירות. לכן, במצבים האלה אנחנו נוהגים בזהירות רבה כדי להרחיק מעגלי הדבקה".
לדברי פרופ' גמזו, החלטת משרד הבריאות להגביל את הכניסה מסין לישראל בתחילתו של משבר הקורונה הייתה קריטית. "זו הייתה הצלה לישראל. אם היו מאחרים בכמה ימים היינו בשוקת שבורה. ההחלטה על המעגלים האחרים הייתה קשה ומורכבת מאוד, אבל ההנחיה של להקטין את הסיכון תוך שיקול דעת - עדיין מתקבלת. כל החלטה שמקבלים היא בקושי רב. אין אמת מוחלטת, אבל יש קו פעולה - להקטין כמה שניתן את הסכנה ואת הזמן עד אשר מקרי ההדבקה יקרו בישראל. לכן אני חושב שהם פועלים נכון במצב המורכב שיש להם".
אל דבריו הצטרף גם פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא. דבריו הובאו בהקשר לאפשרות הנבדקת לביטול מרתון תל אביב בעקבות החשש להתפרצות הנגיף. "למי שאומר שזו החלטה מוגזמת אגיד שזה אירוע שבו צריך לשמור על קור רוח, ולפעול על פי הנחיות משרד הבריאות. משרד הבריאות לא מגזים. מי שחזרו מתאילנד והתגאו שהם מפרים את החוק צריכים לשאול את עצמם האם הסיכון שהם לקחו על חשבון הציבור היה מוצדק. לדעתי ממש לא".
כמו בכל סוגיה, הגיוני שגם משבר הקורונה יעורר דעות שונות - קיצוניות לכאן או לכאן. נראה כי אילו היה משרד הבריאות פועל במתינות בהוצאת הנחיותיו לציבור ומשתף פעולה עם משרד החוץ מתחילת הדרך ולא לאחר האשמות בגרימת משבר, ניתן היה להגיע להסכמות רחבות יותר. כעת, כחודשיים אחרי התפרצות הנגיף, בישיבות הערכת מצב כבר נמצאים כלל נציגי המשרדים הרלוונטיים וההחלטות מתקבלות בשיקול דעת מקצועי רחב. צריך לקוות שהרצון של כל משרד לאכול חלק מעוגת הקרדיטים של משרד הבריאות לא יותיר את הישראלים עם רשימת הגבלות וחששות חדשים - אלא עם תקווה לסיום המשבר.