בגלל "העיכוב השערורייתי" בתיק שוד: השופט ביטל את כתב האישום

לפני כשנה וחצי הואשמו שני נערים בשוד עוברי אורח, תוך איום על חייהם. התביעה טענה כי התיק חמור, אך השהתה את ההליכים במשך זמן רב. בשל הצטברות פגמים החליט השופט לבטל את האישום, ומתח ביקורת על התנהלות הפרקליטות: "עושה ככל העולה על רוחה. התנהגות בלתי נסבלת"

צילום: רוני כנפו

(בווידאו: דוח הפרקליטות ל-2018: 84% מהתיקים נגמרים בהרשעה)

בית משפט השלום לנוער בתל אביב ביטל כתב אישום בגין שוד נגד שני נערים, בגלל עיכובים של חודשים שגרמה התביעה. השופט נעם שילו ביקר בחריפות את הפרקליטות בתיק, אמר כי היא עושה "ככל העולה על רוחה", ואף כינה את התנהלותה "שערורייתית".

על פי כתב האישום, בערב שישי ביולי 2018, פנו שני הנערים ואדם נוסף, בגיר, לשני אנשים שצעדו ברחוב ביפו. הם איימו עליהם, מנעו מהם לעזוב את המקום, ולבסוף לקחו מהם מכשירים סלולריים, תעודת זהות, מפתחות וכרטיס בנקט. לפני שנתנו להם לעזוב, איימו עליהם שאם יפנו למשטרה - הם יהרגו אותם.

החשודים נתפסו, וכתב אישום נגד השניים הוגש בנובמבר 2018 על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, לבית משפט השלום לנוער בעיר. כפי שקורה בהליכים פליליים רבים, עורכי הדין רותם סרי ויוסי סקה מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקשו לקבל לידיהם חומרי חקירה שונים שאמורים להיות בתיק - אך אלה לא נמסרו לידיהם.

הסנגורים ביקשו לבטל את האישום במסגרת הגנה מן הצדק (צילום: ראובן קסטרו)

בפברואר, כשלושה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט ולהגנה כי ישנם חומרים בתיק שהוצאה לגביהם תעודת חיסיון, והיא מבקשת ארכה כדי לבצע תיקון טכני בתעודה. המשמעות של תעודת החיסיון היא שחומרים רגישים, למשל כאלה שעלולים לחשוף מקורות מודיעיניים, לא יועברו להגנה - אבל גם לא יוגשו כראיות על ידי התביעה. בדרך כלל הוצאת תעודת החיסיון נעשית בסמוך להגשת כתב האישום. הפעם, למרות האיחור, העניק השופט לפרקליטות את הארכה שביקשה.

בחודש יוני הודיעה הפרקליטות לבית המשפט ולסנגורים כי "נפלה שגגה בתעודת החיסיון", והיא עדיין פועלת לתקנה. רק בדיון שנערך בחודש יולי, תשעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט תעודת החיסיון המתוקנת, שהסדירה את אי העברת חומרי החקירה לנאשמים. באותו דיון התברר כי לאחד הנאשמים גם לא נערך שימוע, שכן ההודעה כי הוא זכאי לשימוע נשלחה בטעות לכתובת ישנה שלו. עוד התגלה כי לסנגורים לא הועברו תמלילי החקירות במשטרה.

בשל הצטברות הפגמים, ביקשו הסנגורים לבטל את כתב האישום במסגרת "הגנה מן הצדק". הפרקליטות, מנגד, טענה כי בית המשפט העליון קבע בעבר שמטרתה של הגנה זו היא "לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים", וכן כי ממילא בחומרים שתחת תעודת החיסיון אין כדי לסייע לנאשמים. התביעה הוסיפה כי אמנם חל עיכוב בהעברת תמלילי החקירות לסנגורים, אולם הדיסקים שבהם תיעוד החקירות הועברו בזמן.

עוד בוואלה! NEWS

מעצר ללא הצדקה והסתרת ראיות: זינוק במספר התלונות על הפרקליטות

לכתבה המלאה
"התנהלות המדינה אינה מקובלת ונכנסת בשערי המילה 'שערוריה'". השופט שילו (צילום: מגד גוזני)

השופט נעם שילו החליט לצדד בסנגורים. הוא ציין כי אמנם ברור שפער של מספר ימים בין הגשת כתב האישום להוצאת תעודת החיסיון הוא סביר, אלא שהמקרה הנוכחי היה רחוק מכך. "היעדרה של תעודת החיסיון בעת הגשת כתב האישום הינה עובדה בעלת משמעות קשה להליך", כתב השופט. "בהיעדרה לא יכול הסנגור להכין את הגנת הנאשם, דבר הגורם לדחיית דיונים ולבזבוז זמן שיפוטי לריק, ובעיקר - לפגיעה בנאשם שמשפטו מתארך ומתארך ועינוי הדין הנגרם לו גדל ללא הצדקה".

השופט מנה את הפגמים בהתנהלות הפרקליטות בתיק - החל מהעובדה שתעודת החיסיון הוצאה בהתחלה רק על שמו של הנאשם הבגיר, שכתב האישום הוגש בלי שמכתבי היידוע על השימוע הגיעו לאחר הנאשמים, וכן שלאחר מכן נעשה תיקון בתעודת החיסיון בלי ליידע את בית המשפט. "התנהלות זו של המדינה אינה מקובלת כלל ועיקר ונכנסת היטב בשערי המילה 'שערוריה'", נכתב בפסק הדין. "כאשר המדינה מודה כי היא עושה ככל העולה על רוחה, ואף אינה מיידעת את בית המשפט, בגרמה טעות אחר טעות. הצטברות 'הטעויות' הינה מסה קריטית המטה את הכף לטובת הנאשמים".

עוד הוסיף השופט כי "הטענה של המדינה כי מדובר בתיק חמור מקוממת שבעתיים - תיק חמור צריך להיות מנוהל בצורה ראויה, והדרך בה נוהל לפניי בחודשים האחרונים איננה ראויה, וזאת בלשון המעטה". שילו אמנם קבע כי הפרקליטות לא התנהלה בזדון, וכי הטעויות נעשו בתום לב, אך הוסיף כי הכשלים הרבים "עולים כדי התנהגות בלתי נסבלת של הרשות שיש להוקיעה ומהווה פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות". לאור הפגמים הרבים, הורה השופט בנובמבר לבטל את כתב האישום נגד השניים. בימים האחרונים הותרה ההחלטה לפרסום - מלבד שמותיהם של הנאשמים.

עו"ד רותם סרי, שייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את אחד הנאשמים, מסר כי "בית המשפט, בצדק, עשה איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הנאשם, שנבחנות במנותק מהשאלה אם הוא אשם או לא". עו"ד סרי הוסיף כי "במיוחד כשמדובר בנאשמים קטינים, ההקפדה על הזכויות שלהם צריכה לקבל משנה תוקף. בית המשפט עשה את הצעד הנכון, ולראיה - הפרקליטות לא הגישה ערעור על פסק הדין".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully