החשדות החמורים שפרסמה היום (ראשון) פרקליטות מיסוי וכלכלה נגד ח"כ דוד ביטן (הליכוד) מציירים רשת מסועפת של קשרי שוחד שטווה לכאורה במשך שנים. תחילה כפונקציונר עירוני בראשון לציון, ולאחר מכן כחבר כנסת יו"ר הקואליציה. ביטן נאשם בקבלת שוחד ובהלבנת הון בסכום של כמעט מיליון שקלים. בפרשה נוספת מיוחסת לו מרמה והפרת אמונים. הפרטים שמאחורי סעיפי האישום נראים כשיטה של ממש לקבלת שוחד סדרתית.
הפרשה הראשונה נוגעת על פי החשד לשוחד שקיבל לכאורה ביטן מיזם הנדל"ן דרור גלזר. האחרון קידם כמה פרויקטי בניה בתל אביב, ובהם אחד בבניין ברחוב גרשון ש"ץ. בסמוך לסוף 2010 קיבל גלזר מסרים מגורמים בעירייה לפיהם בקשתו להגדיל את מספר יחידות הדיור בפרויקט מעשר ל-14 צפויה להידחות. מקורב שלו הציע לו לפגוש פעילת ליכוד ותיקה וחברה של ביטן, שעובדת כיום כלוביסטית ונחקרה בפרשה.
לקריאה נוספת בנושא
גלזר נפגש עם הפעילה, שהציעה לסייע לו באמצעות ביטן וארנון גלעדי - בכיר בעיריית תל אביב וחבר בוועדת התכנון והבניה המקומית. הסיוע לא היה בחינם. גלזר הסכים, והתוכנית החלה להתגלגל. ב-10 במרץ 2011 נערכה פגישה משולשת בביתה של הפעילה בפתח תקווה, בה השתתפו היא עצמה, ביטן וגלזר. בפגישה עדכן ביטן את יזם הנדל"ן כיצד עליו לפעול, בהתאם למתווה שסיכם עם גלעדי. בפגישה גם דובר על התשלום, והוסכם כי אם אכן תאושר הבקשה להגדלת מספר היחידות, יעביר גלזר לפעילה מאה שלף שקלים: 40 לביטן, 40 לגלעדי ו-20 עבורה. הגדלת מספר יחידות הדיור אושרה בדיון בוועדת המשנה לתכנון ולבניה ביוני 2011. בדיון, כפי שסוכם, תמך גלעדי בבקשה. הכספים הועברו בכמה פעימות.
אותו פרויקט בניה נתקל בבעיות שוב ב-2014, כאשר הוא כבר היה בשלבי בניה מתקדמים: התברר שלא ניתן לבנות בחניון מתקן חניה ייחודי, שהיווה את אחד מתנאי היתר הבניה מלכתחילה. היזמים ביקשו לבטל את החובה לבנות את המתקן - אך גורמי המקצוע בעירייה סירבו מטעמי בטיחות. גלזר החליט לפעול שוב בנתיב ששימש אותו כמה שנים לפני כן, ופנה לביטן, שהסכים לסייע תמורת תשלום.
השיטה הופעלה, ברמה כזו או אחרת, בעוד שני פרויקטים - מעונות הסטודנטים ומיזם ברחוב אלוף בצלות בעיר. בסך הכול, על פי החשד, קיבל ביטן מגלזר באותן שנים 285 אלף שקלים. הכספים הועברו באמצעות משה יוסף, מקורב של ביטן שתפקד כ"מנהל החשבונות" שלו. גלזר רשם צ'קים לחברה שיוסף היה בעליה, והוא הוציא לו בתמורה חשבוניות כוזבות, לפיהן הכספים שולמו עבור ריהוט, שירותי ייעוץ ועוד. על פי החשד, ביטן ביקש מגלזר עוד רבע מיליון שקלים כדי להמשיך לטפל בפרויקט מעונות הסטודנטים, וגלזר הסכים - אך העסקה לא הספיקה לצאת אל הפועל.
פרשה נוספת נוגעת לחברת הבניה דניה סיבוס. בשל הסכמים שונים הוטל על דניה סיבוס להקים תחנות דלק לאורך כביש 431, ובפרט תחנה במחלף עין הקורא, שבשטחה המוניציפלי של ראשון לציון. לחברה היה אינטרס כלכלי לקדם את התוכנית מהר, אלא שבמסגרת הדיונים המקצועיים התגלעו מחלוקות בינה לבין העירייה ובין הוועדה המקומית לתכנון ולבניה. מנכ"ל חברת הבת שעסקה בפרויקט פנה למנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג, וביקש עזרה בהתנהלות מול עיריית ראשון לציון. גינזבורג פנה ליוסף, מקורבו של ביטן.
יוסף ארגן פגישה בין המנכ"ל גינזבורג וביטן, שהיה אז סגן ראש העירייה וחבר בוועדת התכנון והבניה. הפגישה נערכה במרץ 2013 במסעדה שנמצאת בבניין העירייה, ובה פירט גינזבורג את הקשיים בהם נתקלה חברת הבת. לאחר הפגישה ביקש יוסף מגינזבורג, בידיעת ביטן, להעביר 300 אלף שקלים לטובת קידום הפרויקט. הכספים הועברו לחברה של יוסף, כנגד קבלות בהן נרשם שמדובר בשירותי ייעוץ.
בתוך שבועיים בלבד הצליח ביטן לדאוג כי היטל ההשבחה שיוטל על חברת הבת יעמוד על 800 אלף שקלים בלבד, וזאת מול אומדן ראשוני של העירייה, שעמד על 3.5 עד 4.5 מיליון שקלים. הוא גם חשוד, בין היתר, כי לחץ על מהנדס העירייה לא להתנגד לתוכנית בוועדת התכנון, ואף הצביע בעדה בוועדה - למרות שהיה בניגוד עניינים חריף.
כמו בפרשה התל אביבית, גם כאן חושדים בפרקליטות כי שיתוף הפעולה הוליד פרשת שוחד נוספת. בתחילת 2014 זכתה דניה סיבוס עם קבלן נוסף במכרז להקמת קטע מכביש 38, באזור שפלת יהודה. אלא שהתכנון של משרד התחבורה למקטע הכביש היה צפוי לגרום לחברה הפסדים. גינזבורג, על פי החשד, פנה ליוסף כדי שישתמש בקשריו ויסייע לו לקבוע פגישות עם הדרגים הבכירים במשרד הממשלתי.
יוסף פנה לביטן, שסיכם עמו לכאורה כי גינזבורג יעביר באותה השיטה 177 אלף שקלים נוספים. הכספים הועברו, שוב, כנגד חשבוניות בגין ייעוץ, וחולקו חצי-חצי בין ביטן ליוסף. ואכן, ביטן פנה לראש מטה משרד התחבורה, פעיל ליכוד איתו היה מיודד, והצליח עד מהרה לדאוג כי תתקיים פגישה בין גינזבורג לבין מנכ"ל המשרד.
אלו רק שתי דוגמאות בולטות לשיטה, שמתפרשת על פני לא פחות משמונה פרשות: פעם החשד הוא לניסיון להגדיל אחוזי בניה בפרויקט בתמורה לדירות, תוך עריכת הסכמים כוזבים על שמו של יוסף, ופעם ניסיון לפתור בעיות של קבלן עפר תמורת עשרות אלפי שקלים. פעם החשוד במתן השוחד הוא מהנדס פעיל ליכוד, ופעם חברת מרכולים שרוצה "לסדר" היטל השבחה. השמות, הסכומים, וסוגי המתת משתנים - אך השיטה היא אותה שיטה.
על גבי פתקים, תוך שימוש בקודים
הפרשה החריגה היא התשיעית, שעוסקת שמערכת היחסים בין ביטן ליוסף, ובמקרי הפרת האמונים שלכאורה הולידה. יוסף הכיר את ביטן לראשונה ב-2012, כאשר פנה בעניין אישי מסוים לעירייה. שנה לאחר מכן סייע לו יוסף בניהול הקמפיין לבחירות המקומיות, ובהמשך הפך לאיש סודו.
על פי הפרקליטות, יוסף שימש צינור לקבלת כספי שוחד, וגם שמר אותם עבור ביטן, והעביר לו סכומים כשהזדקק להם. ההתחשבנות כולה נוהלה על גבי פתקים, תוך שימוש בקודים. אנשים ידעו שכדי לקבל עזרה מביטן, יש לפנות ליוסף. ביטן, גם כשהיה ח"כ ויו"ר הקואליציה, פעל לכאורה כדי לקדם אינטרסים שונים של מקורבו. כך, נטען כי לבקשת יוסף, שוחח ביטן עם ראש מועצת חבל מודיעין, ומנע הגעת פקחי בניה לאתר הבניה בביתו של יוסף, שהתגלו בו חריגות בניה.
במקרה אחר, במסגרת אותה הפרשה, פעל יוסף לקדם אינטרסים של קבלן ב"מתחם האלף", מתחם בניה ענק על שטח של אלף דונם בראשון לציון. ביטן, על פי החשד, ניצל את מעמדו כדי לסייע לשניים. הוא פנה לגורמים שונים בעירייה כדי לקדם את האינטרסים שלהם, ואף סייע לאותו קבלן בסכסוך מול עיריית הוד השרון.
במסגרת תת-פרשה נוספת שמופיעה בכתב האישום, פנו ליוסף אנשים ממשפחת ג'רושי ברמלה, וביקשו ממנו שיפעל כדי לחברה לחשמל. יוסף פנה לביטן, שנפגש עם אחד מבני המשפחה. ביטן ערך ישיבה בנושא בלשכתו בכנסת, שבה נכחו גורמים מרשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים, גורמי מנהל ותכנון ועוד, והביע את רצונו לסייע בחיבור השכונה. אף שמדובר, על פניו, בנושא שלגיטימי כי ח"כ יקדם - החשד הוא כי ביטן עשה זאת רק בשל האינטרס של מקורבו.
במעשים אלה, על פי הפרקליטות, פגע ביטן באופן חמור במינהל התקין ובאמון הציבור. עם זאת, היות ולא ניתן להצביע על תמורה שקיבל תמורת קידום אותם עניינים, הוא נאשם בפרשה זו במרמה והפרת אמונים, ולא בשוחד. מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה מנהלים את התיק עורכי הדין אתי בן דור, יעל שניידר, רוי גורדון ומיכל גזית.
"החלטות ענייניות שהתקבלו על בסיס שיקול דעת מקצועי"
עורכי הדין דרור מתתיהו ואפרים דמרי, אשר מייצגים את ח"כ ביטן, מסרו: "חבר הכנסת ביטן מעולם לא קיבל כספים או טובות הנאה בעד פעולות הקשורות בתפקידו כעובד ציבור. כל ההחלטות שקיבל ח"כ ביטן, בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים, היו החלטות ענייניות שהתקבלו על בסיס שיקול דעת מקצועי, כשלנגד עיניו טובת הציבור והיא בלבד. לאחר שתיחשפנה הראיות והטענות כבדות המשקל שבאמתחתנו, יתפזר הערפל ותיחשף תמונה שונה בתכלית מזו המשתקפת מכתב החשדות".
מדניה סיבוס נמסר: "דניה סיבוס הינה חברת שומרת חוק והיא ואנשיה מכחישים באופן נחרץ כל טענה לפיה שילמו כספי שוחד, או כי פעלו בצורה בלתי חוקית. צר לנו כי הפרקליטות מיהרה לפרסם את דבר ההחלטה לתקשורת בעוד היא מעכבת את העברת חומרי החקירה לנאשמים עד אחרי הבחירות, ובכך פוגעת ביכולתם של הנאשמים להגן על עצמם ועל שמם הטוב. כתב האישום רצוף אירועים ופרשנויות המנותקים מהמציאות, והדברים יובהרו בהרחבה בשימוע".