פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אדלשטיין: המליאה תתכנס להקים את הוועדה שתדון בחסינות נתניהו בשלישי הבא

      למרות הלחצים שהופעלו עליו, יו"ר הכנסת זימן את המליאה על מנת לאשר את הרכב חברי הוועדה שתבחן את בקשתו של רה"מ. אדלשטיין מתח ביקורת על הסערה שפרצה במהלך דיון הוועדה המסדרת: "הליך הדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה הפך למזוהם"

      אדלשטיין: המליאה תתכנס להקים את הוועדה שתדון בחסינות נתניהו בשלישי הבא
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: אסף דרורי וטל רזניק

      חסינות נתניהו - כל העדכונים

      • המליאה תדון בשבוע הבא בהרכב הוועדה שתדון בחסינות נתניהו
      • אדלשטיין: "הליך הדיון בבקשת החסינות של רה"מ הפך למזוהם"
      • הליכוד נגד יועמ"ש הכנסת: "מודה בעצמו במפורש בניגוד העניינים"

      יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע הערב (ראשון) כי מליאת הכנסת תתכנס ביום שלישי הבא, במטרה להקים את הוועדה שתדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, בעקבות הגשת 25 חתימות של חברי כנסת בנושא. המליאה תתכנס בעוד תשעה ימים, 34 ימים לפני הבחירות.

      לדברי אדלשטיין, "הליך הדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה הפך למזוהם. סיעות הבית יהפכו את דיוני ועדת הכנסת לתעמולת בחירות אסורה ובית המחוקקים יהפוך לג'ונגל. טעימה מרה מכך הורגשה בדיון שהתקיים בוועדה המסדרת לפני מספר ימים".

      עוד הוסיף כי "במסיבת העיתונאים שבוע שעבר הצהרתי: 'לא אעכב ולא אזרז את הדיון. את כל ההחלטות אקבל על פי אותם ערכים בהם אני דוגל כל חיי ובהתאם להוראות החוק, תקנון הכנסת ופסיקה משפטית קיימת'. כך בדיוק פעלתי כעת". יו"ר הכנסת הסביר כי "אף שאני חולק על עמדת היועץ המשפטי לכנסת, אני סבור שכדי לשמור על אמון מוסד יו"ר הכנסת על ידי כל סיעות הבית קיימת חשיבות לקבלה".

      יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, 12 בינואר 2020 (ראובן קסטרו)
      "לא אעכב ולא אזרז את הדיון". אדלשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      בשבוע שעבר, הוועדה המסדרת של הכנסת התכנסה והחליטה ברוב של 16 תומכים וחמישה מתנגדים להקים את ועדת הכנסת, שתדון בבקשת החסינות של נתניהו, חרף תקופת הבחירות. יו"ר הוועדה ויו"ר סיעת כחול לבן ניסנקורן פנה ליו"ר הכנסת בבקשה לזמן את המליאה עוד השבוע, זאת על מנת לאשר את הרכב חברי הוועדה. אולם, ביום שישי פנה ניסנקורן לייעוץ המשפטי של הכנסת בבקשה להבהרה דחופה בנוגע למועד כינוס המליאה, זאת מאחר שטרם התקבלה תגובתו של אדלשטיין.

      במכתבו, ניסנקורן כתב כי "בנסיבות האמורות, עמדתנו כי יש חובה לכנס את מליאת הכנסת להצבעה כאמור, עוד באותו שבוע בו הוגשה הבקשה, ובוודאי לא יאוחר מתחילת השבוע העוקב מיום הגשת הבקשה". הוא הוסיף כי "חוות הדעת שניתנה על ידי היועץ המשפטי לכנסת הבהירה כי יש חובה לכנס את מליאת הכנסת".

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ממשלה, 19 בינואר 2020 (פול צלמים , אלכס קולומויסקי)
      דיון בחסינותו חרף תקופת הבחירות. נתניהו (צילום: אלכס קולומויסקי)

      לאחר אישור הקמת ועדת הכנסת בוועדה המסדרת, נדרשת הצבעה של חברי הכנסת במליאה על הרכב חברי הכנסת החברים בה. אחרי הקמתה, היו"ר שלה יבקש את אישור התכנסותה מיו"ר הכנסת, ואם לא יהיו עיכובים נוספים, ייפתחו הדיונים על בקשת החסינות של ראש הממשלה. במקרה של נתניהו, אם הבקשה תעלה להצבעה בוועדה קודם הבחירות, חבריה צפויים לדחות אותה, שכן יש לעמדה זו רוב, והיא כוללת את חברי כחול לבן, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת והעבודה-גשר-מרצ.

      בעקבות החלטתו, ח"כ רויטל סויד (העבודה-גשר-מרצ) תקפה את יו"ר הכנסת ואמרה כי "אדלשטיין מסייע הלכה למעשה לנתניהו למסמס את הדיון בחסינות". היא הוסיפה כי "קביעת הדיון במליאה לשלישי הבא כובלת את כל המערכת, במודע, לסדר זמנים לחוץ. לצערנו, יו"ר הכנסת בחר לכבד באופן מוגבל ביותר את הכרעת הרוב הדמוקרטית בכנסת".

      העתירה נגד יועמ"ש הכנסת

      מוקדם יותר היום, מפלגת הליכוד הגישה תשובה לבג"ץ בנושא עתירתה לביטול חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון בטענה לניגוד עניינים. בהודעתה נמסר כי "אייל ינון עצמו מודה במפורש בניגוד העניינים המונע ממנו מלדון בבקשת החסינות. ניגוד העניינים שלו מונע ממנו מלתת חוות דעת שמשמעותה המעשית היא הכרעה בעניינו של ראש הממשלה. לא ניתן לטעון ברצינות שמתן חוות דעת זו, בתקופת בחירות, היא החלטה פרוצדורלית. אם אכן מדובר בפרוצדורה, הרי שבמקרה הזה הפרוצדורה היא המהות".

      העתירה הוגשה נוכח העובדה שבת זוגו של ינון, עו"ד עמית מררי, המשמשת כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), הייתה מעורבת בגיבוש כתבי האישום נגד נתניהו. ביום חמישי האחרון נתניהו השיב לבג"ץ כי הוא מסכים עם עמדתם של העותרים.

      יום קודם לכן, יועמ"ש הכנסת עצמו פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את העתירה נגדו. בדבריו הבהיר ינון כי "טענת ניגוד העניינים משוללת כל יסוד, וזאת הן משום שחוות הדעת האמורה אינה עוסקת כלל בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה וצוותו במסגרת ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, והן משום שאינה עוסקת בפרוצדורה של דיוני החסינות עצמם שיתקיימו בוועדת הכנסת (ככל שתוקם). חוות הדעת עוסקת בנושאים פנים-פרלמנטריים מובהקים, הקודמים לדיון בבקשת החסינות עצמה, ואשר לייעוץ המשפטי לממשלה אין עמדה בהם".