התנקשות או הגנה עצמית? החיסול של סולימאני מעלה שאלות משפטיות

ממשל טראמפ מצדיק את החיסול של הגנרל קאסם סולימאני כפעולה של הגנה עצמית, זאת בניסיון להסיט האשמות להפרת החוק הבינלאומי - חששות שהועלו על ידי מומחים משפטיים וחוקרי זכויות אדם מטעם האו"ם. קאסם סולימאני, המפקד הבכיר של כוח קודס האיראני, נהרג במהלך ליל חמישי שעבר בתקיפה אווירית של הצבא האמריקני בבגדאד. החיסול, בהוראת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הגבירה את המתיחות בין וושינגטון לטהראן, שמצדה הבטיחה לנקום.

בזמן שפוליטיקאים רפובליקנים ודמוקרטים התנצחו בדבר נחיצותה של המתקפה, כמה מומחי משפט תהו האם לטראמפ הייתה את הסמכות החוקית לפגוע בסולימאני על אדמת עיראק, ללא אישור מהממשלה המקומית, וכן האם בכלל הייתה חוקית על פי החוק הבינלאומי והאמריקני.

ראש ממשלת עיראק, עאדיל עבד אל-מהדי, אמר כי בעצם החיסול, וושינגטון הפרה הסכם שעיקרו פיקוח על פעולות צבאיות של ארצות הברית במדינתו, וכמה פוליטיקאים עיראקיים אף קראו להוצאת הכוחות האמריקניים מעיראק.

אמנת האו"ם אוסרת בדרך כלל שימוש בכוח נגד מדינות אחרות, אך מחריגה מקרים שבהם המדינה מאשרת שימוש בכוח בשטחה. מומחים משפטיים אמרו כי היעדר ההסכמה מעיראק מקשה על ארצות הברית להצדיק את ההרג. אונה האת'ווי, פרופסור למשפט בינלאומי מאוניברסיטת ייל, צייצה כי העובדות הזמינות על אודות האירוע "לא נראות תומכות" בטענה כי החיסול היה מעשה של הגנה עצמית, וסיכמה כי הוא "קלוש מבחינת החוק הפנים-מדיני וכן הבינלאומי".

בפנטגון אמרו כי חיסול סולימאני נועד לחבל "בתוכניות תקיפה איראניות עתידיות", ואילו טראמפ אמר כי הגנרל האיראני חוסל משום שתכנן פיגועים "קרובים וחמורים" על דיפלומטים אמריקניים ואנשי צבא.

רוברט צ'סני, מומחה לדיני ביטחון לאומי בבית הספר למשפטים באוניברסיטת טקסס, אמר כי הטיעון הטוב ביותר של ממשל טראמפ אל מול טענות האו"ם הוא הגנה עצמית. לדבריו, "אם אתה מקבל שסולימאני תכנן להרוג אמריקנים, זה נותן את הסמכות להגיב".

סקוט אנדרסון, לשעבר יועץ משפטי לשגרירות ארצות הברית בבגדאד בתקופת הנשיא ברק אובמה, אמר כי הצדקתו של טראמפ עד כה, במסגרת החוק הבינלאומי, מוטלת בספק. עם זאת, הוא יכול לטעון כי הממשלה העיראקית אינה מוכנה או אינה מסוגלת להתמודד עם האיום שהציב סולימאני - מה שנותן לארצות הברית את הזכות לפעול ללא הסכמה עיראקית.

סעיף 51 באמנת האו"ם סוקר את סוגיית הזכות הפרטנית או הקולקטיבית להגנה עצמית מפני התקפה מזוינת. ארצות הברית השתמשה בו כדי להצדיק נקיטת פעולה צבאית בסוריה נגד לוחמי "המדינה האסלאמית" (דאעש) ב-2014. כוחות אמריקניים בעיראק נלחמו בדאעש, וקרוב ל-5,000 מהם נשארו במדינה, רובם בתפקידי ייעוץ.

הסכם מסגרת אסטרטגי שנחתם ב-2008 בין וושינגטון לבגדאד קרא לשיתוף פעולה ביטחוני כדי להרתיע איומים על "הריבונות, הביטחון והשלמות הטריטוריאלית" של עיראק, ואסר על ארצות הברית להשתמש במדינה כבסיס לתקיפת מדינות אחרות. על פי נורמות היסטוריות של משפט בינלאומי, מדינה יכולה להגן על עצמה בפעולה מונעת אם היא פועלת מתוך הכרח ומגיבה לאיום באופן מידתי.

אגנס קאלמארד, יועצת מיוחדת לאו"ם בעניין הוצאות להורג חוץ-משפטיות, תהתה האם התקיפה עומדת בסף זה. לדבריה, חיסול סולימאני "נראה הרבה יותר כנקמה על מעשי העבר מאשר הגנה עצמית מפני פעולה קרובה". עוד אמרה כי "הצדקות חוקיות להריגה זו מוגדרות בצמצום רב וקשה לדמיין כיצד כל אחת מהן יכולות לחול על ההריגות הללו".

מחוקקים דמוקרטים קראו לטראמפ פרטים על האיום הקרב שלדבריו סולימאני הציג. "אני מאמין שהיה איום, אבל אני מעוניין לקבל תשובה בדבר השאלה עד כמה הוא קרוב", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר, סגן יו"ר וועדת המודיעין של הסנאט.

מבקרים אחרים העלו שאלות בנוגע לסמכותו של טראמפ לחסל את סולימאני מכוח החוק האמריקני, והאם היה עליו לפעול מבלי להודיע על כך לקונגרס. מומחים משפטיים ציינו כי נשיאי ארצות הברית האחרונים משני קצוות המתרס הפוליטי עסקו בהרחבה בדבר יכולתם החד-צדדית לתקוף במסגרת פעולה מונעת, לרבות חיסול ממוקד. במקרה של סולימאני, טענות בדבר הגנה עצמית מצד ממשל טראמפ עשויות להיות תלויות במתן פרטים על תכניותיו הקרובות של הגנרל האיראני לתקוף אמריקנים. לדברי צ'סני, הגנה עצמית יכולה לאפשר לממשל לפעול מבלי שתצטרך להודיע על כך מראש לקונגרס או לחלופין לפעול תחת אישור קודם של הקונגרס לשימוש בכוח צבאי.

הפוליטיקאים הדמוקרטים לא הגנו על סולימאני, שלדברי גורמים בארצות הברית, היה אחראי למותם של מאות אמריקנים. עם זאת, הם קראו לטראמפ להיוועץ עם הקונגרס להבא. "לממשל זה, כמו כל האחרים, הזכות לפעול להגנה עצמית", אמרה אליסה סלוטקין, לשעבר אנליסטית בדסק העיראקי ב-CIA. "אבל הממשל צריך לבוא מיד לקונגרס ולהתייעץ עמו".