בג"ץ דן בעתירה על כשירות נתניהו להרכיב ממשלה: "ממתי פוסקים לפני מעשה?"

• הנשיא חיות, והשופטים פוגלמן ומלצר דנים בעתירה בסוגיית כשירות נתניהו להרכיב ממשלה כנאשם בפלילים
• השופטים תהו על עיתוי הגשת העתירה, טרם הבחירות: "עוד לא יודעים מה יהיו התוצאות"
• העותרים: "זו אינה סוגיה פוליטית, הצורך בהכרעה גובר מדקה לדקה"

בכירי שופטי בית המשפט העליון, בהם הנשיאה אסתר חיות, והשופטים עוזי פוגלמן וחנן מלצר דנו הבוקר (שלישי) בעתירה למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו כנאשם בפלילים, אם ינצח בבחירות. ההחלטה של בג"ץ תינתן בהמשך. בפתח הדיון, תהו השופטים בפני נציגי העותרים על עיתוי הגשת העתירה, ועל עצם הבקשה לפסוק מראש בעוד שבית המשפט בוחן לרוב את הדברים רק לאחר מעשה. "אנחנו לא יודעים מה תהיינה תוצאות הבחירות האלה", אמרה הנשיאה חיות. "לאחר הבחירות הכדור יעבור לנשיא המדינה, שעל פי התוצאות יטיל על מי שיש לו סיכויים להרכיב את הממשלה. השאלה היא למה עכשיו. אצלנו הפעלת הסמכות לא באה לעולם", הצטרף השופט פוגלמן. "אנחנו בשלב של לפני עשיית המעשה. האם יש דלוגמה לכך שבית משפט זה עשה פרה-רולינג לפני שהופעלה הסמכות?".

עו"ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את העותרים הסבירה בפני השוטרים כי הם סבורים כי הדבר דורש הבהרה שיפוטית, חרף סוגיית העיתוי. "הצורך בהכרעה גובר מדקה לדקה", אמרה. "זו לא סוגייה פוליטית. זו סוגייה נורמטיבית עקרונית, כפי שבית המשפט קבע לגבי שרים. זו הכרעה שיוצרת ודאות משפטית. איך אנחנו יודעים את זה? עד מחר עומד נתניהו לסגת מכל משרדי הממשלה שהוא מכהן בהם, בגלל ההכרעה הציבורית (הלכת דרעי-פנחסי, שאילצה שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור להתפטר - ד"ד). ההכרעה הזו יצרה ודאות וסדר, וניקיון בשירות הציבורי".

"מתי יהיה זמן טוב יותר מאשר עכשיו כשיש אווירה רגועה?", אמרה עו"ד הולץ לכנר. "זה יכול ליצור עיוות של רצון הבוחר, ועכשיו יש הזדמנות להכריע שלא לגופו של אדם". על כך השיבה הנשיאה חיות: "השאלה שפנינו היא האם זה המקרה שבו צריך להפעיל את החריג ולהכריע בעתירה מוקדמת, כי אחרת לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל, או שיש עוד צמתים בדרך שבהם ניתן להכריע".

הולץ לכנר טענה כי העתירה אינה כופרת תחת סמכותו של הנשיא, אלא מבקשת להבהיר את הדין. "אנחנו לא עוסקים בסמכותו של נשיא המדינה", טענה. "הוא פועל בהתאם לדין. יש לו תפקידים על פי דין והוא פועל בהתאם למה שהדין מכתיב לו. מה שאנחנו מבקשים הוא הצהרה על מהו הדין הנורמטיבי במדינת ישראל".

במסגרת העתירה, דרשו העותרים גם לחייב את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לתת חוות דעת בסוגיה - דבר שממנו נמנע עד כה. בשבוע שעבר ביקש היועמ"ש להתייחס לאפשרות הרכבת הממשלה על ידי נתניהו רק אם בדיון שיתקיים היום יחליט בית המשפט שלא לדחות את העתירה על הסף.
מנדלבליט טען עד כה כי לפי שעה אין הצדקה להכריע בשאלה משפטית, שכן כל עוד נתניהו לא זכה בבחירות, מדובר בשאלה תיאורטית שאולי לא תתעורר.

במהלך הדיון היום אמרה עו"ד הולץ-לכנר כי "היועמ"ש מסיבותיו נמנע מלתת הודעה מתכללת כפי שהורה השופט גרוסקופף, אך אפילו הוא אמר בתגובתו הראשונית שיש פנים לכאן ולכאן. כפי שהראנו במסמך שלנו, הראינו עד כמה הפנים שנוטים לדחיפות והכרעה מיידית - הרבה יותר משכנעים ונשענים על פסיקה מבוססת".

למרות דבריה, עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, טען כי היועץ מנדלבליט עדיין מחזיק בעמדו כי מדובר בסוגיה תיאורטית שאין מקום לספק בה חוות דעת. "כל עוד בית המשפט לא החליט זאת, הסעד שמבוקש הוא סעד תיאורטי", אמר הלמן בפני השופטים. "לא כל בור ששמים בפני היועץ המשפטי לממשלה, הוא צריך ליפול בו. הוא אינו היועמ"ש של נשיא המדינה ולא של המפלגות. הוא נותן חוות דעת שמחייבות את הממשלה, ולכן חוות דעתו ניתנת כשיש לה נפקות".

השופט מלצר הקשה, ושאל את עו"ד הלמן: אם עכשיו זה מוקדם מדי, האם יהיה שלב, למשל מיד אחרי הבחירות שזה לא יהיה מוקדם מדי, אם זה יהיה אקטואלי?" - "אם הנשיא יבקש, כמובן שהיועץ יחווה דעתו, בוודאי בעניינים כאלה, מכריעים כשיש צורך להכרעה", השיב הלמן. "אבל אחרי הבחירות יש סיטואציה שאי אפשר לעתור נגד שיקול דעתו של הנשיא", שאל שוב השואל מלצר. "אנחנו לא רוצים שניקלע לסיטואציה שעכשיו זה מוקדם מדי, ואחרי הבחירות זה יהיה מאוחר מדי". על כך השיב הלמן: "יש לזה תשובה בפסיקה - החלטת הנשיא היא חסינה, אבל יש מהלך משפטי בפסיקת בית המשפט הנכבד שמאפשר ביקורת. הבעיה שכל מה שאומר עכשיו יתפרש כאילו היועץ מזמין מהלך כזה, והוא אינו עושה זאת. העתירה מבקשת להכניס את המשפט למערכת הבחירות. זה שדה מוקשים, ולשדה מוקשים נכנסים רק כשאין ברירה"

בעוד השופטים תהו על עיתוי העתירה, עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, תמה על עצם הגשתה ועל הדברים בנוגע לחוסר הבהירות החוקית. "בחוק יסוד הממשלה נקבע שראש ממשלה, אפילו אם הורשע בבית משפט מחוזי, יכול להמשיך לכהן בתפקידו עד שיש פסק דין חלוט. זה חוק יסוד ממשלה. איזו הוראה חסרה פה? על איזה ודאות משפטית אנחנו מדברים?".

"עוד נכתב בחוק שייקבעו הוראות לעניין כתב אישום שהוגש לפני שראש הממשלה החל לכהן", המשיך. "ואכן, באותה תקופה חוקק המחוקק את חוק הממשלה ובסעיף 4 כתוב שאם המשפט נגד ראש הממשלה החל להתנהל, אבל אנחנו לפני שלב שמיעת הראיות, יועבר התיק למחוזי בירושלים. אם הראיות כבר התחילו להישמע, בית המשפט ימשיך לשמוע אותן. אז על איזה לקונה אנחנו מדברים? מה שצריך לעשות פה הוא לא לומר שדוחים את העתירה כי היא תיאורטית, אלא לדחות אותה על הסף ולציין שאין סמכות לעשות זאת".

"ראוי שתצא הכרעה ברורה שאומרת שגם אחרי הבחירות אין מה לחזור לבית המשפט", הוסיף עו"ד ראבילו. "אין פה שום לאקונה ואין שום מקום לבית המשפט להתערב. יתרה מזו, כפי שכתבנו בעתירה, לדעתנו הנושא הזה אינו שפיט. אני חושב שעצם הדיון בעתירה מנפץ לרסיסים את עקרון הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית".

דברים ברוח דומה אמר גם עו"ד אבי הלוי, שמייצג את הליכוד. "כל העתירה בנויה על טיעון משפטי אחת, על הלכת פנחסי מ-1993 והיא אבדה מן העולם. המאפיינים שלה אינם מאפיינים של המקרה שלנו. שם דובר על נושא מינהלי, ואנחנו כאן בנושא חוקתי. צריך להימנע מאמירה שתתפרש כהתערבות ברצון העם. מי שעל פי החוק מחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, זה בסופו של דבר העם שבוחר את נציגיו לכנסת, והם מביאים בפני הנשיא את עמדת העם".

במקביל לדיון בבג"ץ, נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר הבוקר בכנס כלכליסט כי הוא סבור שיש צורך לספק הגנה על נבחרי העם מהדחה בניגוד לרצון העם. "הואיל ובית המשפט דן בנושא שעתיד לבוא לשולחנו ראוי שלא אומר דבר בנושא אם כי אני חושב שיש לי דעה", הצהיר. "יש לנו בהחלט בעיה שהיא בין חוק ומוסר, בין ערכים ורצון העם ואלה דברים שיש לדון בהם בכובד ראש. העם צריך לרצות נכון".

(עדכון ראשון: 05:45)