וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"לא חוקי ולא חוקתי": משטרת הודו השתמשה בתכנה לזיהוי פנים בעצרת פוליטית

30.12.2019 / 16:24

באופן תקדימי, משטרת ניו דלהי השתמשה בתכנה בעצרת תמיכה בנשיא מודי. ממשלת הודו מתכננת להפעיל מערכת ארצית כדי לעצור פושעים ולאתר ילדים נעדרים, אך יש מי שחושש ממעקב המוני אחרי אזרחים ומפגינים ברקע גל ההפגנות נגד חוק האזרחות החדש: "פגיעה ישירה בחופש ההתאספות"

צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

המשטרה בבירת הודו, ניו דלהי, השתמשה בתכנת זיהוי פנים בכדי לסרוק את המשתתפים בעצרת פוליטית שהתקיימה לאחרונה, מהלך ראשון מסוגו במדינה. הצעד מעלה חששות מפני פגיעה בפרטיות האזרחים ומעקב המוני אחרי המשתתפים במחאות הכלל ארציות נגד חוק האזרחות החדש.

תכנת המערכת האוטומטית לזיהוי פנים (AFRS) הושקה במקור כדי לזהות ילדים נעדרים. דובר המשטרה בניו דלהי אישר היום (שני) כי נעשה בה שימוש בעצרת תמיכה בראש הממשלה נרנדרה מודי ביום ראשון שעבר. הוא לא מסר פרטים נוספים. טכנולוגיה זו הופכת לנפוצה יותר ויותר בנמלי תעופה, במשרדים ובמסעדות בהודו.

"השימוש במערכת כדי לעשות פרופיילינג ולעקוב אחרי התקהלויות ציבוריות אינו חוקי ולא חוקתי. זהו מעשה של מעקב המוני", אמר אפאר גופטה, מנכ"ל "קרן החירות האינטרנטית". לדבריו, בניית בסיס הנתונים דרך משתתפי הפגנות "פוגעת ישירות בחופש ההתאספות, הביטוי וההשתתפות הפוליטית של אזרחים הודים מהשורה".

הפגנה נגד חוק האזרחות בכלכותה, הודו. רויטרס
הפגנה נגד חוק האזרחות בכלכותה, הודו, החודש/רויטרס

בעיתון "אינדיאה אקספרס" ציטטו דובר מטעם משטרת ניו דלהי, שאמר כי המשטרה השתמשה בטכנולוגיה "על בסיס מידע מודיעיני אמין בנוגע לתקריות אפשריות". הוא אמר כי המשטרה מבטיחה את קיומם של "האיזונים והבלמים הטובים ביותר בתעשייה כדי למנוע ניצול אפשרי לרעה של הנתונים". הוא הדגיש כי הפרופיל הגזעי או הדתי אינו רלוונטי בבניית מאגרי נתונים מסוג זה.

השימוש הגובר בעולם בטכנולוגיות של בינה מלאכותית וענן הפך לפופולרי את השימוש בתכנות לזיהוי פנים עבור מגוון צרכים, ממעקב אחרי פושעים ועד לתפיסת סטודנטים משתמטים. בהודו הותקנה השנה טכנולוגיית זיהוי פנים במספר שדות תעופה והממשלה מתכננת להפעיל מערכת כלל ארצית, ככל הנראה הגדולה בעולם, כדי לעצור פושעים ולאתר ילדים נעדרים. השימוש בטכנולוגיה בהפגנה התרחש במקביל למחאה נגד חוק האזרחות חדש, הנתפס כאנטי-מוסלמי, ובמהלכה נהרגו לפחות 25 איש.

עוד בוואלה!

אצבע נגד המשטרה: הנשים המוסלמיות שהפכו לסמל המחאה בהודו

לכתבה המלאה

בין ביטחון לפגיעה בפרטיות

תמונות שבהן צולמו שוטרים האוחזים במצלמות וידיאו בכמה הפגנות עוררו חשש כי תמונותיהם של המפגינים מתווספות למאגר זיהוי הפנים. הרשויות ההודיות טוענות כי הטכנולוגיה נדרשת על מנת לשפר את הביטחון במדינה. עם זאת, גופטה אמר כי השימוש בה כבר אינו רק כדי למצוא ילדים נעדרים, והוא קורה גם "בכינוסים ציבוריים שלווים", ללא פיקוח או נשיאה באחריות.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי במהלך נאומו בעצרת מפלגתו בניו דלהי 22 בדצמבר 2019. AP
עצרת התמיכה במודי, בשבוע שעבר/AP

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי ב-2017 כי פרטיות האזרחים היא זכות יסודית, במהלך מחלוקת סביב תעודות הזהות הביומטריות. עם זאת, הפסיקה לא נגעה לשימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים.

אתר הטכנולוגיה Comparitech דירג את ניו דלהי בדוח השנתי שלו כאחת הערים שבהן המעקב אחרי האזרחים הוא מבין הנרחבים ביותר בעולם. הצעת חוק להגנה על מידע אישי, שהוצגה החודש בפרלמנט, מסמיכה את הממשלה לבקש מחברות שונות לספק לה נתונים אישיים אנונימיים ונתונים לא אישיים עבור שירותי הרווחה וקביעת מדיניות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully