מניין ההרוגים בהפגנות נגד חוק האזרחות בהודו, המחריג את המיעוט המוסלמי, עלה ל-17 בני אדם, אחרי ששלושה מפגינים נהרגו היום (שבת) בעימותים עם המשטרה. מפקד המשטרה באוטר פרדש הזהיר כי "מספר ההרוגים עשוי לעלות", מבלי לספק פרטים נוספים על ההרוגים האחרונים.
ההתקוממות נגד החוק החדש, שלפי הטענות מפלה את המוסלמים, מייצגת את ההתנגדות המשמעותיות ביותר לממשלתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי מאז שנכנס לשלטון בשנת 2014. גורם בממשלה אמר היום כי מודי קיים כינוס חירום עם מועצת השרים כדי לדון בצעדי ביטחון שנועדו למנוע את ההפגנות האלימות. בממשלה אמרו כי אין סיכוי שהחוק ישונה.
באזורים אחרים בהודו הכעס על החוק נובע מכך שהוא נתפס כמפלה נגד מוסלמים, וכחוק שהופך את הדת לקריטריון לאזרחות במדינה שגאה בחוקה החילונית שלה. "החקיקה הזו היא מכה בלב החוקה, ומבקשת להפוך את הודו למדינה אחרת לחלוטין", כתב ההיסטוריון הבולט רמאצ'נדרה ג'ואה בעיתון הודי "הטלגרף". "מכאן שאנשים כל כך רבים מהרבה תחומי חיים שונים העלו את קולם נגדה". ג'ואה שוחרר ממעצר לאחר שהוחזק בגין מחאה נגד החוק בעיר הדרומית בנגלור. האופוזיציה נגד החוק גדלה באמצעות מנהיגי מפלגות אזוריות במדינה, שנשבעו למנוע את יישומם במדינותיהם.
אל תפספס
החוק סולל את הדרך לאזרחות עבור מיעוטים דתיים שברחו מהמדינות השכנות אפגניסטן, פקיסטן ובנגלדש, פרט למוסלמים. המתנגדים טוענים כי זו הוכחה נוספת לכך שמודי, שהתחזק אחרי הניצחון המהדהד שלו בבחירות שהתקיימו השנה ונתנו לו כהונה שנייה, פועל במהירות כדי לעצב מחדש את הודו כאומה הינדית ולהחליש את אופיה החילוני.
ראש ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד, מתח אף הוא ביקורת על החוק, ומיין כי הוא בלתי הוגן. במסיבת עיתונאים בסיום הפסגה האיסלאמית בקואלה לומפור, אמר מוחמד כי הודו היא מדינה חילונית ודתות האנשים לא צריכות למנוע מהם את האזרחות. "להרחיק מוסלמים מלהפוך לאזרחים, אפילו בתהליך הולם, אני חושב שזה לא הוגן", אמר.
משרד המידע ההודי הורה אתמול לשדרנים ברחבי המדינה להימנע משימוש בתכנים שעלולים להלהיט את האלימות וקרא ל"ציות קפדני" של ההוראות. סאמוג'ל בהטצ'ריאה, מנהיג איחוד הסטודנטים של אסאם, אמר כי "אלפי נשים משתתפות במחאה ברחבי אסאם. התנועה נגד החוק צוברת מומנטום מדי יום". גארימה גארג, מעצבת אופנה, אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי "נשים באסאם הוכיחו כי אנחנו מסוגלים להוביל מהחזית את התנועה".
אוטר פרדש, הנחשבת למדינה פופולרית בהודו, התמודדה עם האלימות החמורה ביותר בהודו עם תשעה הרוגים עד כה, ופעילי זכויות אדם טוענים שהמשטרה פשטה על בתיהם ומשרדיהם כדי למנוע מהם לתכנן מחאות נוספות.
במאמץ לבלום את ההפגנות, הרשויות ההודיות השביתו את הטלפונים ואת הגישה לאינטרנט בחלקים מהמדינה. בעוד שהמחאה מתקיימת בעיקר בהובלת סטודנטים, חלקים רבים אחרים בציבור ההודי מתמודדים עם חסימות התקשורת, בין היתר באזורי ניו דלהי, מערב בנגל, אליגאר וכל מדינת אסאם, לכל אורך הימים שחלפו מאז אישור החוק הפרלמנט.
באליגאר, שבה המשטרה הפעילה אלימות כלפי סטודנטים וירתה גז מדמיע בשטחי אוניברסיטה בשבוע שעבר, שירותי האינטרנט הושעו גם היום, זה היום השישי ברציפות. השירותים הושעו גם בבירת אוטר פרדש. הרשויות חידשו את שירותי האינטרנט במדינת הגבול הצפונית אסאם, מרכז הפעילות נגד המהגרים מבנגלדש, שבה ההפגנות החלו בשבוע שעבר.
כמו כן, כוחות משטרה וכוחות סמי-צבאיים הוצבו היום מחוץ למסגד ג'אמה בניו דלהי, כשבמקום נכחו כמה בני אדם שהניפו את דגל הודו והעתקים של סעיפי החוקה המצביעים על היותה של הודו רפובליקה חילונית. "לא ננוח ונמשיך להילחם עד שיוחלט לסגת מחקיקת החוק הזה", אמר שמים קוראישי בן ה-42 שהפגין מחוץ למסגד.
התרעומת נגד המהגרים מבנגלדש נמשכת במשך שנים באסאם, אחת המדינות העניות בהודו, שבה זרים מואשמים בגניבת אדמותיהם ועבודותיהם של התושבים המקומיים. תחת שליטת מפלגת השלטון הלאומנית, התמודדה באסאם זה מכבר עם עימותים בין בני הרוב ההינדי לבין בני המיעוט המוסלמי.
שיטת ניתוק האינטרנט אהובה במיוחד על ממשלתו של מודי. לפי הארגון מניו דלהי, המרכז לחופש הגלישה, הרשויות שיבשו את האינטרנט 102 פעמים עד כה בשנה האחרונה. בשנה שעברה, קואליציית #KeepItOn שנתמכה על ידי 191 ארגונים ברחבי העולם, והארגון ללא כוונות רווח "גישה עכשיו", דיווחו כי מתוך 196 השבתות אינטרנט ב-25 מדינות - הודו אחראית לרוב של 134 מהן.
מאז שממשלתו ההינדית הלאומנית של מודי עלתה לשלטון, האינטרנט נותק יותר מ-360 פעמים. מדובר בטקטיקה הנהוגה במשטרים טוטליטריים בעולם, כמו מצרים, שבה המשטרה חסמה יותר מ-500 אתרים בשנים האחרונות כדי לדכא התקוממות. גם באיראן, שהתמודדה עם מחאות נגד עליית מחירי הדלק, הושבת האינטרנט בחודש שעבר, והגבלות מוטלות על הגלישה בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואתרים נוספים כדרך קבע.
